הסכם חסר בשלות מדינית ופוליטית

פירוק חמאס מנשקה

מבחינה מעשית כולל ההסכם שני מהלכים לביצוע מיידי, תפיסת כל מעברי הגבול ברצועה מול ישראל ומצרים ע"י אנשי הרש"פ והעברת כל הסמכויות האזרחיות לניהול הרצועה לידי הממשלה ברמאללה, אין בו ולו מילה אחת לגבי האחריות הכוללת למצב הביטחון ברצועה ופירוק תנועת חמאס מנשקה או לנושא המשך חפירת המנהרות וייצור הרקטות. הנושאים האלה לא נדונו כלל בשיחות המכינות בקהיר.

נראה כי עבאס הסכים לבלוע באופן זמני את הצפרדע למרות שהודיע כי לא יסכים שחמאס תיישם ברצועת עזה את המודל השלטוני של חיזבאללה בלבנון. על-פי גורמים ברש"פ, מדובר בשתיקה של מחמוד עבאס כדי לאפשר את המשך תהליך הפיוס, אך הוא לא יוותר על דרישתו כי הרש"פ היא היחידה שתשלוט מבחינה ביטחונית ברצועה וכי כל הנשק שבה יהיה בידי כוחות הביטחון שלה.

השליטה במעברים

גם כיום שוהים פקידי הרש"פ, שאינם חמושים בנשק במעברי הגבול ארז וכרם שלום, אולם חמאס הציבה מחסומים צבאיים בסמוך אליהם שהם המפקחים בפועל על הכניסה והיציאה של אנשים וסחורות מהרצועה. ההסכם איננו מפרט מה יעלה בגורל המחסומים האלה.

לא ברור מתי ייכנסו כוחות המשמר הנשיאותי של עבאס לצד הפלשתיני של מעבר רפיח הנתון לשליטת מצרים והאם חמאס תציב בסמוך לו מחסום צבאי כדי לפקח על העוברים ושבים במעבר.

ההיבט הפוליטי

אין בהסכם גם שום מילה על דרישת חמאס לקבל ייצוג הולם באש"ף, הסכמה על קיום בחירות לפרלמנט ולנשיאות והקמת ממשלת אחדות פלשתינית בהשתתפות כל הפלגים. כל הנושאים האלה ידונו רק בעוד חודש וחצי בקהיר.

חמאס דורשת ייצוג במל"פ ובמוסדות אש"ף בהתאם לכוחה האמיתי בשטח. עבאס חושש מלתת "דריסת רגל" לחמאס בתוך אש"ף מחשש כי היא תשתלט מבפנים על הארגון ותהפוך לנציג הרשמי של העם הפלשתיני, דבר שיקדם אותה גם להשתלטות על הגדה המערבית.

לא ברור מה יעלה בגורל ההבנות שהושגו בקהיר בחודש יוני שעבר בין מוחמד דחלאן, יריבו הפוליטי המר של עבאס לבין תנועת חמאס. שני הצדדים החלו כבר לבצע בפועל את ההבנות בשטח. האם התהליך ייעצר בעקבות ההבנות החדשות בין פתח לחמאס?

שיתוף הפעולה הביטחוני בין הרש"פ לישראל הוא חלק חשוב בהסכמי אוסלו שמתקיים בשטחי הגדה באופן יום יומי, למרות שעבאס הודיע כי הקפיא את שיתוף הפעולה הביטחוני הרי שהוא מתקיים בפועל.

ההסכם בין פתח לחמאס שהושג בקהיר מתעלם לגמרי מהנושא. מבחינת חמאס, שיתוף פעולה ביטחוני עם ישראל הוא "מעשה של בגידה". לא ברור האם חמאס התחייבה להפסיק את ניסיונותיה לבצע פיגועים נגד מטרות ישראליות בשטחי הגדה ובישראל עצמה. ומצד שני, האם הרש"פ התחייבה להפסיק ולעצור פעילי חמאס בגדה ולשחרר את אלה שכבר נעצרו מהכלא של הרש"פ?

המרוויחה הגדולה מההסכם בקהיר היא מצרים, שמקבעת באמצעותו את מעמדה כמדינה המובילה את הטיפול בבעיה הפלשתינית וכמתווך אזורי חשוב תוך שהיא דוחקת הצידה את טורקיה וקטאר, שנכשלו בניסיונותיהן לתווך בין חמאס לפתח.

ישראל עוקבת אחרי ההסכם שהושג בקהיר אך מתנהלת בזהירות. על-פי גורמים מדיניים בירושלים, היא אינה רוצה להצטייר כמי שפועלת לחבל במאמציו של הנשיא המצרי א-סיסי שעימו יש לה יחסים מיוחדים בתחום המדיני והביטחוני, כזכור, מצרים גם מתווכת בעצם ימים אלה בין ישראל לחמאס על עסקת חילופי שבויים חדשה.

הדרג המדיני בישראל גם איננו מעוניין להיתפש כמי שמחבל במאמצים המדיניים של הממשל האמריקני המגבש כעת מתווה מדיני חדש להשגת שלום באזור ("עסקת המאה") ולאפשר לעבאס לטעון בפני הנשיא, כי ישראל מכשילה את ההכנות הפלשתיניות לחידוש המשא-ומתן. לכן התגובה הישראלית להסכם שהושג בקהיר היא הצהרתית בלבד בשלב הזה. היא מדגישה את הצורך שהפלשתינים יעמדו בתנאי הרביעייה ובראשם ההכרה בישראל ופירוק חמאס מנשקה.

ישראל מתנגדת לכל פיוס פנים פלשתיני שאיננו כולל את המרכיבים האלה, המקובלים גם על הקהילה הבינלאומית, ומצפה שהרש"פ תמנע פעולות טרור של חמאס משטחי הגדה ומרצועת עזה ברגע שתקבל את השליטה הביטחונית בה.

ביכולתה של ישראל לשבש את הסכם הפיוס שהושג בקהיר בכל רגע נתון. די בכך שהיא לא תאפשר לכוחות ביטחון של הרש"פ ולפקידיה לצאת משטחי הגדה לרצועה או שתודיע כי לא תאפשר קיום בחירות בשטחי הגדה ומזרח ירושלים.

כרגע ישראל עוקבת אחר הנעשה כדי לראות עד כמה פתח וחמאס רציניות בכוונות הפיוס. כזכור הסכמים דומים והכרזות כאלה היו כבר בעבר, אך לא יצא מהם שום דבר מעשי.

לסיכום:

מצרים הצליחה לשבור את הקיפאון ביחסים בין פתח לחמאס וליצור אווירה חיובית ביחסים ביניהן. ביקור הממשלה הפלשתינית ברצועה וביקור המשלחת בראשות ראש המודיעין המצרי בעזה יצרו תקוות חדשות בקרב הציבור הפלשתיני בנוסף לדיונים בקהיר. אולם מדובר בציבור מפוכח שיודע כי הפערים בין פתח לחמאס הם עצומים וקשים לגישור.

מעבר להצהרות והסיסמאות של בכירי פתח וחמאס באמצעי התקשורת, הציבור הפלשתיני רוצה לראות סימנים של נכונות לשותפות פוליטית אמיתית בין שתי התנועות. לדוגמה, האם שתיהן יכולות להגיע למצע מדיני משותף להסכם עם ישראל?

גם בתוך תנועת פתח עצמה ישנו פילוג ושסע עמוק בין מחמוד עבאס למוחמד דחלאן. האם פתח יכולה להתאחד ולרוץ ברשימה מאוחדת בבחירות מול חמאס כדי להגדיל את סיכוייה לנצח?

הסכם קהיר שעליו מבוסס ההסכם הנוכחי הושג ונחתם כבר ב-2011, אך מעולם לא יושם בגלל המחלוקות בין פתח לחמאס. בשש השנים שחלפו חלו בשטח שינויים רבים המחייבים הסכמה על הפרטים. לכן הירידה לפרטים היא שתקבע את הצלחתו או כישלונו של ההסכם. האמרה כי "השטן מצוי בפרטים הקטנים" חלה במקרה הזה. רק דיון מעמיק בפרטים והסכמה עליהם יעיד אם אכן הצדדים הגיעו לבשלות פוליטית ומדינית ללכת בדרך אחת.

כפי שהדברים נראים כעת, שני הצדדים דוחים את הקץ ומנסים להרוויח זמן, דחיית הדיונים וקביעת לוחות זמנים בנושאים זניחים יחסית תוך התעלמות מדיון בנושאי המחלוקת העיקריים כמו פירוק חמאס מנשקה או השתלבות חמאס בתוך אש"ף מעידה על כך ששני הצדדים יודעים שהדרך לשותפות פוליטית אמיתית עוד רחוקה מאוד-מאוד.