בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
בין אלימות חסרת רסן להתמכרות לכאוס
|
לבד מן העיתונים המתפרנסים מדיווחי אמת על עולם השקר, אין חגיגה בעולם ● אבל היודע לקרוא יודע ● גם העיתונים עצובים, הם מוכרחים למלא את ייעודם, לכתוב מה שהיה, לתהות על מה שיהיה ● גם על הדיכאון
|
אין חגיגה בעולם [צילום: גרשון אלינסון/פלאש 90]
|
|
|
|
|
האם העולם בטוח יותר היום כשפוטין וטראמפ הם הכוכבים של הנבחרת שנבחרה להגן על הפלנטה ארץ? השאלה אינה רטורית. היא שאלה קיומית. כמעט בכל הבירות בתבל ומלואה. היא קיומית מפני שהארץ איננה מגרש. היא כל מה שיש. ניהולה איננו משחק. ניהולה הוא מטלה שיוצר בראשי וברואה אדם בצלמו ובדמותו הטיל על מי שמסוגל לשאת בעול האחריות העליונה לגורל האנושות. בעידן של התחממות כדור-הארץ, לא רק על גורל האנושות, אלא על גורל הפלנטה עצמה. לא מדובר על קרים. לא מדובר על אוקראינה. לא מדובר על הפלישה ועל כיבוש הלכה למעשה של סוריה. לא מדובר במי שאיננו מפחד מפני שאין בעולם מי שיפחיד אותו. ואם יש - אין מי שמעז לבחון מה יקרה לו אם הוא לא מפחד. מדובר בקוביוסטוס אלים המהמר על כך שאין מי שיראה כי בעצם הקלפים שיש לו ביד יש להם גם חזית של ערך, לא רק חזית אטומה, ולא ידרוש להפוך את הקלף כדי לקרוא אם באמת הוא מנצח. הוא אביר המתגרים בעיקרון הריבונות הלאומית שאינה שווה בעיניו אלא אם כן הוא חל רק על הג'וקר עצמו. לא מדובר על מדיניות ההגירה המוכרזת. לא מדובר על החומה שכתוב עליה כך או אחרת עליונות האיש הלבן. לא מדובר בביטול כל מה שאובמה קבע כנשיא אחרי שהוא נסוג אל תוך דברי הימים משם הוא נאלץ ללמוד לתדהמתו כי הוא קובע את גורל הנשיאות הבאה מפני שזאת אינה קיימת אלא כדי להיות תשלילו. לא מדובר בהעמדת סימני שאלה על כל ההסכמים הבין לאומיים מתוך עמדה רעיונית כי אמונה בדיפלומטיה היא כפירה, ובוודאי רק דת של חלשי הדעת לא מדובר בעלבונות ילדותיים המצטייצים כל לילה ומכים בכל מי שאינו נראה לבית הלבן בשמות גנאי פרימיטיביים. לא מדובר באהבות מפליגות ולא בשנאות חסרות מעצורים. מדובר בילד מגודל הרואה את מימוש כוחו בהפלת מגדל הקלפים המתחזה לדידו כבנין סולידי עשוי פלדה ושיש והנה הוא, נבחר על-ידי איזו מין השגחה עליונה מדומיינת להרוס את הכל ולהמליך על העולם כאוס בממדים שמבטיחים כי יזכרו אותו כאחד מן היוצרים הגדולים של אי-סדר שהעולם לא ראה כמותו לפניו. בין אלימות מחושבת הכובשת אט אט ובצעדים מתוכננים היטב את מקומה כאידיאל ומראה לו לאדם כי הציניות היא השורה התחתונה במבחן התוצאה ומבחן התוצאה הוא המודד היחיד לערך, לבין אימפולסיביות המתחזה כשליטה, ונטייה אובססיבית לרמוס כל בניין כאילו הוא מגדל חול על חוף הפלאזה בה משתזפים הגדולים וזאטוטים מקימים לא כלום על המים, לא בטוח כלל וכלל כי העולם, האנשים והנשים, הקמים מדי בוקר ליום עבודה ושולחים ילדים לבית הספר, ושומרים אם הם יכולים משהו ליום מחר, הוא בטוח יותר. לבד מן העיתונים המתפרנסים מדיווחי אמת על עולם השקר, אין חגיגה בעולם. אבל היודע לקרא יודע. גם העיתונים עצובים. הם מוכרחים למלא את ייעודם. לכתוב מה שהיה. לתהות על מה שיהיה. גם על הדיכאון.
|
תאריך:
|
15/10/2017
|
|
|
עודכן:
|
15/10/2017
|
|
יצחק מאיר
|
בין אלימות חסרת רסן להתמכרות לכאוס
|
|
מערכות החינוך הממלכתית והממלכתית-דתית: מאז פתיחת שנת הלימודים תשע"ח למדו התלמידים במערכות אלה ימים אחדים לפני ראש השנה ועוד ימים אחדים בין חגי תשרי. למעשה ניתן לומר שפתיחת שנת הלימודים המתינה עד "אחרי החגים"; התלמידים והמורים המשיכו למתוח את חופשת הקיץ הארוכה ממילא; ההורים המשיכו לסבול ולאלתר; זמן יקר בוזבז. בדיקת לוח השנה מצביעה על כך שבשנת תשע"ט המצב יהיה גרוע עוד יותר.
|
|
|
כיום אני רחוק אלפי שנות אור מעולם הספורט, אותו הכרתי וחייתי בנשמתי לפני פחות משלושים שנה. אינני מאלה שיסמכו היום על הטענה כי הספורט, ובעיקר הכדורגל, הם אפשרות שיקומית-פלילית טובה. כיהודי מאמין אני בטוח שהיהדות ושמירת המצוות היא האפשרות האמיתית לשיקום סופי באמת של עבריינים, ויעידו על כך כל קציני החינוך בבתי הכלא בארץ, לדורותיהם. גם ביחסים הבינעדתיים ו/או בין הרוב למיעוטים בישראל, הרי שהפתרון האמיתי בכללותו איננו עובר בספורט, אולי רק באופן חלקי ביותר. אבל לפעמים - כדי להאיר את האור, חייבים גם לתת לגיטימציה ציבורית ועידוד לכאלה שמאירים באור חיובי - חלקי דרך שכול כולה אפילה. והספורט הישראלי, ובעיקר מקצוע הכדורגל, יכול להיות אותה קרן אור שיש להאיר לעברה במתן תמריץ ופרס.
|
|
|
אחרי מאבקים משפטיים ממושכים ועזי יצרים, עברה הבעלות על קבוצת "מוניטין-גלובס" לידי צמד נשים צעירות יחסית: אלונה בר און וענת אגמון. עוד בטרם יבש הדיו על הסכם הרכישה מיהרה אלונה לכתוב לעובדי הקבוצה את המלים האמוציונאליות האלה: "אני שמחה ומתרגשת להודיע לכם שלפני שעה קלה עברה השליטה בקבוצה שהקים אבי חיים בר און לפני 34 שנים, לידי ענת אגמון ולידי משפחתי, בשותפות שווה". והוסיפה בתו השמחה של חיים בר און המנוח דברי הערכה חושפי סוד מקצועי: "לתפקיד המו״ל של 'גלובס' בחרנו ביובל סיגלר, האיש שבזכותו יצא לפועל החיבור בין ענת לביני. ענת ואני מאמינות, כי ניסיונו הרב של יובל בעיתונות וביצירת תוכן חדשני הוא שיאפשר להוביל את 'גלובס' למקומו הראוי". ממש דברי חזון נבואי, כאילו עד עתה לא מצא העיתון הזה את מקומו הראוי.
|
|
|
מדינת ישראל קמה על אפם וחמתם של שונאי ישראל, ערבים ומדינותיהם, ערבים החיים פה, ערבים החיים שם, ערבים בכל מקום. לא כאן נפרוש את השתלשלות האירועים - פרעות תרפ"ט, החלטת החלוקה, מלחמות ישראל והטרור הערבי המתחרה באכזריותו ובחוסר אנושיותו במכונת ההשמדה הנאצית - לדראון עולם תיזכר.
|
|
|
מעטים הם המשוררים, המגייסים את שירתם למאבק להציל את עולם הערכים של עם ישראל ממציאות של עם כובש, השולט בגורלו של עם אחר. בין המעטים בולטת דמותו של ד"ר אורי וייס. ברכותי למשורר עם צאת ספר שיריו "והילד הזר" בהוצאת "כרמל".
|
|
|
|