|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
פחד מרופא שיניים: אסטרטגיות להתמודדות

יומנו של מהנדס בניין - 3 ראש בקיר

זה הפתרון האולטימטיבי שעולה על שיקול דעתכם? זה בכלל במהות הדבר, בקונצנזוס הציוני – לשבור שבר? רוצים שנתכנס פה ועכשיו למסכת של הריסות?
17/10/2017  |   אורי שרגיל   |   יומנים אישיים   |   תגובות
מרתון לקו סיום [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]

סלי-חה !

פונה מנכ"ל החברה הקבלנית לעבר קהל שומעיו ויריביו, קולו רועד, מצלצל ומהדהד – מנוע 2-פעימות קיטור וזעם. אני המום ונדהם, רבותי הכבודים, אחי גיבורי התהילה. תגידו, לשבור את הקיר... זה הפתרון האולטימטיבי שעולה על שיקול דעתכם? זה בכלל במהות הדבר, בקונצנזוס הציוני – לשבור שבר? רוצים שנתכנס פה ועכשיו למסכת של הריסות? שזו תהיה תמצית הסיפור? אנחנו נבנה ואתם תהרסו? ממתי להרוס זו אג'נדה של מהנדס-בניין בארץ ישראל? חשבתי שאתם נשכרתם ונרתמתם לפרויקט המפואר הזה כצד השני של אותה מטבע במטרה להתמודד עמנו על אתגרים, להנגיש לנו (הקבלן הראשי) ליווי מקצועי ומנהלי בריצת המרתון אלונקות לקו הסיום, לעזור לנו לעמוד בלוחות הזמנים הצפופים כמו זבובים על ריבה. לא לשבור את הלוחות. כש'הלכנו' על המכרז הזה יצאנו מנקודת מחשבה בונה ואופטימית שהמזמין ייתן לנו יד כדי לבנות - לא להרוס; שהמנהלת תושיט יד תומכת-קבלן בכל הצמתים והצמתות כדי לאפשר לנו להתמודד עם עוצמת האחריות ונפח מתגבר ומתעצם בטור הנדסי של הוצאות קבועות ושוטפות...

תקשיבו קוראים יקרים, מדובר פה בדיון רב-לאומי טיפוסי שמשתתפים בו, בין השאר, הקבלן הראשי ונספחיו, מנהלת הפרויקט על ראשי חברות-הניהול הבורסאיות, המזמין ונציגי אגף הבינוי שלו והמתכנן הראשי המיוצג באלגנטיות על-ידי אדריכלו הראשי, עוזריו וצוות מהנדסי הקונסטרוקציה. האדריכל, שכבר פרסם את הפרויקט המפואר על כל דפי האתרים האינטרנטיים הרלוונטיים, רכש פרסומות באתרי יוקרה באירופה, אפריקה וסין עם סרטונים שהופקו בידי צוות הוליוודי, במתכונת תלת-ממדית וטכניקולור צבעוני, התגייס מיד למערכה על הקיר שלפניו והתנדב להגיב ראשון בתורו. גם לו יש מונולוג רגשי והוא מואיל לבאר את תורתו: על איזו תהילת אחים מדובר פה? הוא שואג בקולו הדקיק. מדובר בקיר בטון-אדריכלי-חשוף שהמפרט בחוזה מכסה ב-8 דפים עם פרטים מדויקים את אופן ההכנה והשימוש בתוכניות מיוחדות מסקנדינביה. בנוסף יש במפרט 3 דפים המפרטים את תערובת הבטון המיוחדת על כל רכיביה ומרכיביה ואופן היציקה כולל ריטוט.

פה נדרש טכנולוג צמוד, אבל איש בצוות שלי לא ראה אותו - לא במפעל-הבטון ולא באתר. פה נדרש מערך של בקרי איכות, אבל איש בצוות שלי לא ראה אותו. את התבניות מ'סקנדינביה' מייצרת עוד היום נגריה באזור התעשיה חולון... אז מה בעצם מנהלת פה ומתעדת המנהלת? בינתיים המזמין משלם (לפי המלצת המנהלת) לקבלן-בעל-המוניטין-הבינלאומי-המובהק, כאילו הוא באמת מאויש בצוות מקצועי לפי תקני החוזה. ראינו את התקנים, לא ראינו את בעלי המקצוע הנדרשים. זה מייאש כשלא רואים אופק וסקנדינביה התרחקה מעבר להרי הסמבטיון... זה בטון? אני שואל כל אחד ואחד מכם. זה חרא, אני אומר. אתה מר בר, הוא פונה לעבר מנהל הפרויקט של המנהלת, מתיימר להבין בניהול, זה בסדר, אבל אני מבין בחרא. הייתי רפתן בקיבוץ. מה אכפת לי שהחוזק של הקיר מתאים למפרט, שהברזל בוצע לפי תוכנית המהנדס – הצורה קובעת וגם מיקומה. אז מה אם קשה לכם לשבור בטון ועכשיו צריך להביא ים של קומפרסורים? יצקתם שערורייה, לא בטון חשוף. נאמר לכם לשבור מיד אחרי שפורקו התבניות וראינו את הקטסטרופה. אז הבטון היה טרי ורך. למה אתם מחכים כבר חודש וחצי? מה יש לנו בקיר? מיקום שגוי, סגרגציה כרונית, כתמים, חוסר אחידות, עקמומיות, גליות וסטייה מהאנך עד 6 ס"מ...

אז להרוס, צועק מנכ"ל הקבלנית, זה מה שאתם רוצים (כבר חודש וחצי הוא יודע שזה מה שרוצים)? רק מתחילים את העבודה וכבר להרוס? מה? החיים זה שליפות מהמותן כמו במערב הפרוע? אנחנו נראים לכם אינדיאנים? פה זה הדרום החם והאנשים שלי עובדים כמו במכרה נחושת בטמפרטורה של 45 מעלות מעל לאפס. הבטון מגיע לפה רותח ומבעבע - חשבת על זה, אדוני האדריכל המכובד? ואתה חשבת על זה, אדוננו קבלן? לוחש ארכיטקט צעיר שיושב לידי ותוקע את שיניו בתפוח עץ אדום. על שולחן הדיונים מפוזרים ביסקוויטים, קרקרים עם סומסומים שחורים, קנקני מים וזבובים. לדיון מצטרף בר שזה קיצור של 'בר עם זנב-עכבר'. הוא מסביר לנאספים את הרקע האקדמי לכל החרא שהתפזר בדיון: בהתאם לחוזה ובעיכוב של חודש לפחות, הקבלן יצק לפני חודשיים וחצי, בעקבות הפצרות ותזכורות מרובות דוגמה (MOCK-UP) – קטע של קיר בטון חשוף-אדריכלי. האדריכל והצוותים בדקו את הקיר, פסלו אותו מיד, ביקשו בנימוס מוק-אפ משופר (בלי מייק-אפ).

חל שיפור מה בתוכניות ה'סקנדינביות' מחולן ושוב נעשתה יציקה של אלמנט. שוב נערכה בדיקה מיקרוסקופית של הצוות האדריכלי. דף המסרים שהפיץ האדריכל הכיל את הביטוי: צריך להבין שהבטון החשוף הוא הפנים הייצוגיות של הפרויקט ואמור להיות הישג של המדינה. מבחינת האדריכל זה ייהרג ולא יעבור. כישלון ביציקת בטון חשוף הוא כישלון הפרויקט כולו. המנהלת 'אנסה' את הקבלן לצקת מוק-אפ שלישי וגם הוא התקבל בחוסר התלהבות חשוף וגלוי לעין. הקבלן התאמץ הפעם והביא צוות מיוחד מרומניה שם הוא בונה ארמון לטייקון יפני או צ'כי מפורסם. בר כעוס על שנקטע באמצע הדיסרטציה שלו רתח במלוא אדיבותו המפורסמת, תרשו לי להמשיך, בבקשה. הדוגמה האחרונה שהציג הקבלן הייתה שופרא-דשופרא, כמו שנוהג הקבלן לומר בכל הזדמנות, וגם האדריכל הסכים לכך ואישר בכתב את המוק-אפ.

רגע-רגע, מוק-שמוק, פולט עמירם האדריכל הראשי, מה אתם מבלבלים את המוח? את הקיר במבנה-אחזקה יצקו אחמד וחמד מחברון - לא מרומניה... אז מה קרה? צועק מנכ"ל הקבלן, ממתי אסור לערבים לעבוד בבניין אין שום דבר רע בערבים ואל תשים אותם בפה שלי, צועק עמירם. מדובר בקיר מחורבן שאתה יצקת, אתה מעניק לו הכשר. ככה זה מתחיל, ככה כל פרויקט שלכם מתחיל – אתה תחרבן את כל הפרויקט, בסוף תביא תעודת כשרות חתומה על-ידי רבנות השר. ואני מבקש להעיר כמה הערות לפרוטוקול. אחד, יש לדרוש מהקבלן להקים צוות מיוחד-ייעודי שילמד, מצדי אפילו ברומניה, איך להרכיב את התבניות לבטון. בית, להקים צוות יציקה מיוחד ליציקת בטון חשוף ולא כל אחמד-חמד מחברון יעלה פה על הפיגומים והבריקדות ויצעק יאללה-יאללה קדימה, מתי שמתחשק לו. זה תמיד אותו אחמד-חמד. פגשנו אותם בשישה פרויקטים במרכז ואחד בגליל. אני עוד זוכר שהם עשו עם הסבא שלהם שיפוץ בעזריאלי. הייתי אז בן שש עשרה בחופשת הקיץ והתמכרתי לקפה שלהם. את ההל הם לא ממש מפוררים, מכניסים אותו כדורי, מעוך, וזה מה שנותן את הטעם המיוחד. הוא עצר לרגע, נסחפתי, מה? גימל, לא ייתכן שכל סרחן יזמין בטון-אדריכלי מתי שמתחשק לו, לפני שהתבניות והברזל נבדקו על-ידי המודד ומהנדס הביצוע, על-ידי כל בקרי האיכות והמפקח המאשר. לא ייתכן שיטלפנו למפקח באמצע הלילה ויודיעו לו שיש יציקה בעוד חמש דקות, שהבטון כבר בשטח מתייבש בחום. מי בכלל יודע ששלחו את התערובת הנכונה?

רגע-רגע-רגע נוהם מנכ"ל-הקבלנית, מוריד את ראשו כמו נוגח, יש לכם כוונה לסיים אי-פעם את הפרויקט הזה? יופי שיש שפע זמן, אם הייתי יודע הייתי מתמחר בהתאם. מה שאומר פה עמירם, ואני מאוד מכבד אותו כי אנחנו שוקלים למנות אותו לאדריכל מתחם הספנות והממגורות שלנו בחיפה, שהוא דורש קבוצת בטון-חשוף אחת עבור כל המבנים בו-זמנית. סליחה, זה בלתי אפשרי. לא אמרתי, אדוני הקבלן, מצדי תביא את כל רומניה לעבוד פה... נו באמת, עמירם, גנח מנכ"ל-קבלנית, יש לך משהו נגד ערבים?

אחרי הישיבה שאלתי את מנבר, תגיד ביושר - הקפה שלהם באמת מיוחד? אני לא יודע, משך מנבר בכתפיו, אולי יש משהו בצורת ההכנה. מה? שאלתי. זה אחמד, הסביר מנבר, שנים שיש לו ציפורן חודרנית והרופא בכפר אמר לו להכניס את האצבע כמה שיותר למים עם הל עד שהם מגיעים לסף רתיחה. אחמד מאוד ממושמע ותמיד נכון לרצות, אם שמת לב – הוא מפצה את הלוגמים בתוספת סוכר... מנבר, אתה רציני עלי, איזו אצבע זו?

כעבור שעה וחצי של התנצחויות, התנגחויות, התפתלויות, התכתשויות, התכחשויות ושפיכות רוק סוכם לעבור לסעיף השלישי והאחרון על סדר היום. מה עם הסעיף השני – מעקב לוח הזמנים, שאל נציג המזמין, מדוע אף פעם לא דנים בו? על זה נדון בשבוע הבא, אמר בר, וזה בעצה אחת ובשיתוף פעולה עם הקבלן שמבקש שהות להתארגן מחדש עם מערכות מידע ושילובים כדי לעדכן את לוח הזמנים בתוספת כוח-אדם וציוד. נציג המזין לא נרגע. תוספת כוח-אדם, אתה אומר, האם זה רומז על אדם אחד? בר מניע את זנב העכבר וממשיך לסעיף השלישי והאחרון שהיה כמובן חיטוט בפצע פעור לרווחה ושותת המון דם רע: אחרי שהמנהלת והמזמין הכריעו לבסוף שיש לסלק את מנהל הפרויקט והביצוע מתפקידו - מתי יסולק סוף-סוף רון גורדון מאתר? שואל בר, וזאת בכפוף לסיכומים שנעשו בעבר עם הקבלן לכל אורך הדרך המפותלת. משתררת דממה דוויה שאנשים מתבוננים זה בזה ובזה. מנכ"ל הקבלנית מתאדם לאיטו ומתבשל.

אני ממש לא מאמין שעדין דנים בסעיף נדוש כל-כך ובכפוף עד-כדי-כך, הוא מגיב בפליאה. תדמע, בר, נמאס לנו להתכופף בכפוף למשהו. גם רון שישב לצידו הושיט את ידיו, כהרגלו, קדימה בניסיון לבלום רעש-אדמה מתקרב או להחישו. הודענו לכם שאנחנו בודקים את הנושא עם מיטב עורכי-הדין של החברה והם מעלעלים בנושא עם מיטב עורכי-הדין של המזמין אם בכלל ניתן לסלק מנהל פרויקט מוכשר, דינמי ויעיל מבלי לספוג תביעות אישיות לאורך הדרך. יש דין ויש דברים כמו שצריך בחברה מתורבת ויש חילופי מכתבים שאיש מאתנו, המהנדסים, לא מתיימר להבין. כשנבין הכל - נבוא אליכם בהצעה מפורטת ומכילה. עד אז רון גורדון נשאר על מקומו לנצח על המלאכה האדירה שנעשית פה למען, לטובת ולתפארת מדינת ישראל. מאיפה נביא לכם עכשיו מנהל פרויקט חדש מהאריזה? אנחנו לא קוסמים, אנחנו בונים - זה מה שאנחנו עושים הכי-טוב. תנו לנו לבנות, בבקשה. בכפוף להתכתבויות מרובות אציין שוב שחלפו שלושה חודשים ללא מענה מצדכם, קבע בר נחרצות. נראה שהקבלן צועד בעיניים פקוחות לקראת עימות עם המזמין והמנהלת. לא נסכים שתהיה באתר תחרות של כיפוף ידיים, סגר בר את הדיון בחבטת-יד על שולחן.

בסופו של דבר נותר הקיר על-כנו (אגב, גם רון גורדון) והקבלן הבטיח חגיגית ולמכביר כי הקיר יתוקן וילוטש לשביעות רצונו המלאה של האדריכל. דוגמה של תיקון תוכן בתוך שבועיים ובינתיים, עד להודעה חדשה, הקבלן ממשיך לדהור במלוא הקיטור, לצקת קירות בטון חשוף בשיטת אחמד-חמד שהם קבלני משנה של קבלני משנה של קבלני משנה של קבוצת יאללה-יאללה-קדימה... בסוף-סופו של הדבר הקיר שנועד להריסה לא נהרס, גם לא תוקן, וגם לא שופץ ולא לוטש כי לוחות הזמנים נלחצו וצרחו ולוחות הברית, כידוע, נשברו. אחמד-חמד וחבורתו ריסקו בהתמדה, ובמקביל, כלומר בו-זמנית, את כל הקירות האדריכליים באתר כדי להתאים אותם, כמה שניתן, לקיר הראשון שיועד להריסה ומשמש מאז שמוק-אפ לכל הפרויקט. כשאחד המפקחים פנה לרון בשאלה הוא החזיר את כולנו בתשובה: זו המציאות בארץ, רבותי – אם אתם רוצים לשנות משהו - תחליפו את הממשלה. הארכיטקט הצעיר חסר-הטקט עם התפוח האדום תפס אותי במסדרון, אתם בטח שוקלים לתמחר מחדש את סעיף הבטון-החשוף-אדריכלי ולהפחית בהתאם את התשלום לקבלן? בטח ששוקלים, זה טונה כסף, אמרתי בגאווה.

הנה לכם סיפור-השכל מהעבר הרחוק. בהיותי סטודנט בטכניון הועסקתי בערבים במשרד מהנדסי-בנין מנהלי-פרויקטים בחיפה. יום אחד לקח אותי המהנדס בעל המשרד לאתר. אני צריך שתתפנה קצת לפיקוח, אמר, יש לחץ. אין לי ניסיון, אמרתי. תראה ותלמד, הוא הציע. הגענו לאתר שבו נוצקה רצפת בטון על שטח עצום והקבלן החל לצקת עמודי בטון ברחבה. שלושה או ארבעה עמודים כבר נוצקו וטפסנים עסקו בהכנת תבניות לעוד שישה עמודים עבים. מנהל העבודה התקרב בחשש ולחץ את ידיו של המהנדס. הוא התעלם ממני. הסתובבנו באתר שעה ארוכה ולסיכום המהנדס הזעיק את מנהל העבודה לעמוד הראשון שפגשנו וצעק בקולי קולות כדי שכולם ישמעו. את העמוד הזה עם הסגרגציה אני מבקש ממך להרוס עד מחר. למה, מה פתאום, הזדעק מנהל העבודה, זה בטון טוב? אני מקווה שכולם פה שומעים אותי. אם מחר העמוד לא 'הלך' יש לכם צו הפסקת עבודה במשרד העבודה. עזבנו את האתר במהירות לפני שתחל הפגזה של בולדרים על המכונית. בעצם למה, שאלתי במכונית אחרי שהתרחקנו כברת דרך הגונה במהירות, העמוד לא כל-כך רע? המהנדס התבונן בי וחייך. זה בדיוק השיעור שרציתי ללמד אותך. המפקח תמיד הבוס באתר וכולם עושים מה שהוא והתוכניות מורים. אני מכיר את הקבלן הזה שנים וכל מנהלי העבודה הוותיקים שלו ממושמעים. זה מנהל עבודה חדש, בחור שמגיע מתל אביב, וצריך להכניס אותו לתלם. אם העמוד הזה ייהרס מחר כבר לא יהיו לך בעיות באתר הזה.

המחבר משמש כמפקח ושובר רק מוסכמות
תאריך:  17/10/2017   |   עודכן:  17/10/2017
אורי שרגיל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
יומנו של מהנדס בניין - 3 ראש בקיר
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
צבי א. ידידי המשורר, השלום והברכה לך ולרעייתך..., אשר מִסִּפְרְךָ אני מבין ששמה ראוי לה והיא ראויה לשמה. היו ברוכים.
15/10/2017  |  יוסף אליעז  |   יומנים אישיים
כל פרויקט הנדסי מתחיל זמן רב לפני שלב הביצוע. הביצוע נחשב לתחילת הסוף. פרויקט מתחיל בשלב הרעיון. למשל ניוטון – ראה תפוח נופל ואז הפיסיקה התחילה להשתולל, גם היום. מישהו, המכונה 'המזמין', מבקש להקים את הפרויקט כי יש לו חזון לוהט, והעשן, האדים עם שרידי גחלים של אש התאווה הבוערת בו מבקשים לפרוץ החוצה, למרחב. המזמין ממנה אדריכל, או מתכנן, כדי לתרגם את החזון לשפת המעשה. מגיע שלב בעלי המקצוע (היועצים) – אלה החייטים, כמו בסיפור המפורסם. לפעמים, לאחר שהשלימו את מעשה תפירת הבגד המלכותי, נותר המזמין עירום כביום היוולדו, ורק הילדים תמימי הדעת מבינים. בפרויקט שלנו, אותו אני מתאר בהליכה, לא מדובר בנוכלים. בעלי המקצוע (מהנדסים) בסביבה שלנו הם מלח הארץ. לאחר שמסתיים שלב התכנון מגיע שלב המכרז. זה שלב עקרוני-משפטי כשמדובר בחברה ממשלתית כי היא לא-שייכת-לאף-אחד. מדובר בממשלתית-ממלכתית, לא בטייקון, בברון, באוליגרך, בעולם-תחתון. שום הנהלה ציבורית חפצת חיים לא תנסה ליצור רושם שהנהלתה מסתתרת מאחורי קנוניה (אג'נדה) למסור את העבודה לאחד מנאמניה, ידידיה, חבריה, עושי דבריה, שוחרי טובתה ו/או בנו של ראש-העיר. אולי זו הסיבה שנציגי אש"ף זוכים לאחרונה במרבית המכרזים הממשלתיים... אותם אי-אפשר להאשים בקרבה משפחתית אוהדת. התהליך של מינוי קבלן וצנתור חשבון הבנק שלו בעטין הממשלתי מוסווה בתרגיל משפטי שמכונה מכרז, בו לכאורה משתתפים קבלנים גדולים המורשים על-פי החוק להשתתף במכרז בסדר גודל של מיליארד ולמעשה הרבה יותר. גם חברות זרות משתתפות בתרגילי מכרזים כדי ליצור רושם אמין ובינלאומי של תקינות ברמת הפסגות. בדרך כלל חברות זרות חוברות למקומי זב-חותם כדי לעזור לו לצבור תנופה ושם תמורת מסירת העבודה וניהולה לאנשיהן.
02/10/2017  |  אורי שרגיל  |   יומנים אישיים
מלחמה נפתחה בשבת בצהריים בעודי שוהה בבית הכנסת בשעת התפילה. בחצות קיבלתי צו טלפוני, החייל אמר לי: "צה"ל קורא לך, מותק". בהתחלה לא האמנתי שמגייסים אותי, אחרי הכל אני רק בחורה, אך החייל נתן לי את כל הפרטים ואמר לי: "תבואי בבוקר". וכך היה.
26/09/2017  |  אלונה ספטון  |   יומנים אישיים
לפני אירוע 'הרמת כוסית' לכבוד החג נערכה סקירה חגיגית של מנהלי הפרויקט על המצב ואיכותו ככל שמתקרבים לקו הסיום שאיש, אגב, לא היה מוכן לנקוב בשמו המפורש. במפגש של עובדי מנהלת הפרויקט נכחו גם מנהלי שתי חברות הניהול שחברו והקימו בשותפות מנהלת ייעודית לפי דרישת המזמין הממשלתי. הם כאן כדי לחלק כובעי מצחייה לעובדים וכרטיס אשראי בשווי של 500 שקל לחנויות יוקרה-אקסטרה-שמוק לרכישת בשמים, קרמים של יופי, שמפו קרדינל, ספא בטילחאסתיזי וכדומה – ללא שום חנות מכולת ו/או סופרמרקט של מצרכי מזון. כרטיסים מסוג זה (ללא מזון ומצרכי בסיס) ניתן לרכוש בהנחה של עד כ-40% וזה מה שקובע אצל אנשי עסקים, אפילו הם מהנדסים. חברת ניהול פרויקטים היא עסק כלכלי לכל דבר ואת ההנדסה ניתן לרכוש ולהפעיל במתכונת של עובדי קבלן ארעיים.
25/09/2017  |  אורי שרגיל  |   יומנים אישיים
בימים האחרונים יש לעיתונות עוד סיבה לחגיגה. אויה אויה, הנוער השתנה. מפחד מקרבי. חוץ ממיעוט שגדל על אבא או דוד בסיירת, מרביתו רוצים רק שקט ושלווה.
17/08/2017  |  מרק בריל  |   יומנים אישיים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
רון בריימן
רון בריימן
תמלול של קטע מרתק ומאלף מתוך ראיון של דובר צה"ל לשעבר, המותח ביקורת נוקבת על התרבות הארגונית של צה"ל    לא מיותר לציין שתרבות זו היא של צה"ל בפרט, אבל של החברה הישראלית בכלל, לפחות ...
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
במקרה שלנו התמונה המדומיינת הפוכה: ישראל היא האריה, המותקף משום-מה על-ידי עדר זברות מתייהרות    היוכלו החיות המפוספסות, עטויות כפיות וסרטים ירוקים למצחם ללביא הבודד?
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il