כאשר יועציו של דונלד טראמפ רצו למנוע ממנו לדבר על נושא מסוים בקמפיין, הם הציגו לו סקר לפיו הדבר פוגע בו. בתקופת המעבר, כאשר היה צורך לבצע מינוי, ידעו היועצים שעליהם לתת לו רשימה של שניים-שלושה מועמדים בלבד. כעת, כאשר הם רוצים לבלום יוזמה הנראית להם מסוכנת, הם מושכים את הזמן בתקווה שישקול שוב אחרי שיירגע – כותב וושינגטון פוסט בעקבות שיחות עם 18 מקורות הסובבים את הנשיא.

כאשר בשבוע שעבר כינה הסנאטור בוב קורקר את הבית הלבן "גן ילדים למבוגרים", הוא שיקף אמת טראמפית: הנשיא הוא לעיתים קרובות אימפולסיבי וקשה לניהול, מה שמחייב את סובביו למצוא דרכים יצירתיות לתעל את האנרגיות שלו. "אם תבקר היום בבית הלבן, תראה עוזרים מתרוצצים אדומי פנים, מעיפים ניירות ומנסים לעמוד בקצב של הנשיא", אמר מקור רפובליקני.

טראמפ אינו הנשיא הראשון שיועציו צריכים להתאים את עצמם לסגנון הניהול שלו, כחלק מהרצון להבטיח את הצלחתו של הנשיא. אבל המריבות של טראמפ בטוויטר, כינויי הגנאי היוצאים מפיו ומצבי הכוח המשתנים שלו מציבים אתגר מיוחד. אחת הדרכים המועדפות היא לפזר מחמאות על טראמפ: הבית הלבן מוציא עוד ועוד הודעות ובהן פקידים בכירים מחמיאים לנשיא. מקרה בולט היה ישיבת קבינט לפני מספר חודשים, שתחילתה צולמה כאשר כל שר אומר איזו זכות גדולה היא לשרת את טראמפ. פקידים בכירים מכנים שיטה זו "קהל של אחד". משתתף קבוע בריטואל הזה הוא שר האוצר, סטיבן מנוחין. הלה גיבה את תגובותיו השנויות במחלוקת של טראמפ אחרי תקריות הימין הקיצוני בשרלוסטוויל ותמך בעמדתו נגד שחקני הפוטבול המוחים; לשני הנושאים אין כל קשר למשרד האוצר.

בימים הראשונים לנשיאותו, עוזריו של טראמפ העבירו לו ערימות של סיקור תקשורתי חיובי, וטראמפ היה מתחיל פגישות בטפיחות עצמיות על השכם. מי שביקשו לדחוף מועמדות של מקורביהם למשרות ממשלתיות, וידאו שהללו יופיעו באמצעי תקשורת ימניים כאשר הם מדברים בשבחו של הנשיא, ואותם קטעי עיתונות הגיעו לשולחנו.

היועץ לביטחון לאומי, הרברט מקמסטר, נוקט בטקטיקות השהיה כדי לנהל את טראמפ, מדווח וושינגטון פוסט. בישיבות בחדר הסגלגל הוא מציע לעיתים קרובות שצוותו יבדוק כמה מההצעות היותר מוזרות של הנשיא. טקטיקה אחרת ננקטה כאשר טראמפ דרש שקוריאה הדרומית תשלם תמורת הטילים האמריקניים המוצבים בשטחה: מקמסטר ואחרים טענו, כי גם הכלכלה האמריקנית מרוויחה מהצבתם בדמות יצירת משרות – נושא הקרוב במיוחד לליבו של טראמפ.

טראמפ אינו טיפש והוא שם לב כאשר יועציו מתייחסים אליו כאל בן-עשרה בעייתי. במהלך הקמפיין דיווח ניו-יורק טיימס, כי עוזריו של טראמפ נוהגים לדבר בטלוויזיה כדרך לפנות אליו. הוא התפוצץ על מנהל הקמפיין דאז, פול מנפורט, בטענה שעוזריו הבכירים מתייחסים אליו כמו אל תינוק. מאז מצאו חלק מהם דרכים אחרים לנתב את מהלכו.

בצורה הטובה ביותר עושה זאת שר ההגנה, ג'יימס מאטיס, החלוק על טראמפ בנושאים חשובים כגון היחס לנאטו והסכם הגרעין עם אירן. טראמפ מתרשם מהדרך בה מאטיס – גנרל מרינס בעל ארבעה כוכבים – מדבר איתו בתקיפות אך בכבוד, ובמקביל מפחית בציבור ממשקלם של חילוקי הדעות ביניהם. מאטיס אומר לטראמפ מראש מתי אינו מסכים איתו ובכך משפיע עליו בצורה שקטה. באותה ישיבת קבינט מביכה, מאטיס היה היחיד שלא החניף לטראמפ, אלא אמר למצלמות שכבוד הוא לו לייצג את האנשים והנשים במשרד ההגנה.

מאטיס גם תוקף את היחס התקשורתי לנשיא: "אני עושה כמיטב יכולתי לומר את הדברים כפי שאני רואה אותם", אמר לכתבים בסוף חודש אוגוסט. "אבל אם אני אומר 'שש' והנשיא אומר 'חצי תריסר', הם יגידו שאני חולק עליו. בואו נתבגר". וכאשר הוא באמת חולק על הנשיא, מאטיס עושה זאת בצורה שקולה. החודש הוא אמר שהאינטרס האמריקני מחייב לדבוק בהסכם עם אירן, אותו כינה כידוע טראמפ "העסקה הגרועה ביותר אי-פעם" – אך עשה זאת רק בתשובה לשאלה בשימוע בוועדת הכוחות המזוינים של הסנאט.

התיאור המשפיל שנתן קורקר לבית הלבן, מזכיר הפוסט, בא בעיצומו של ריב פומבי בינו לבין טראמפ. הכל החל כאשר קורקר, יו"ר ועדת החוץ של הסנאט, הזהיר שמהלכיו של טראמפ מול קוריאה הצפונית עלולים להביא למלחמת עולם שלישית. טראמפ תקף את קורקר ותיאר אותו כמי שלא היה לו אומץ להתמודד על קדנציה נוספת ולכן הוא פורש בשנה הבאה. קורקר הגיב באומרו שטראמפ אינו דובר אמת ואז הוסיף את התיאור בדבר "גן ילדים למבוגרים".

לדברי הפוסט, לטראמפ יש דעה שלילית לא רק על קרוקר, אלא על רבים מהמחוקקים הרפובליקנים ואפילו על חלק מחברי הקבינט שלו – אותם כידוע מינה בעצמו. מספר אנשים שנפגשו עימו בשבועות האחרונים אומרים, שיש לו הרגל ללגלג על אחרים בוושינגטון ובמיוחד על עמיתיו למפלגה הרפובליקנית. כך למשל הוא שם ללעג את מנהיג הרוב בסנאט, מיץ' מקונל, ואת יו"ר בית הנבחרים, פול ריאן, בשל התנגדותם לעסקה שעשה מאחורי גבם עם הדמוקרטים בנושא התקציב, ואף השתמש בתנועות ידיים תיאטרליות כדי להפגין את יחסו כלפיהם.