|
|
שיר תהילה לה' [צילום: חן לאופולד/פלאש 90]
|
|
|
|
|
במספר טקסטים במקרא מופיע שמו של יצחק כ-יִשְׂחָק. להלן האיזכורים:
1. עמוס ז, ט - נבואת עמוס לבית ירבעם מלך ישראל: וְנָשַׁמּוּ בָּמוֹת יִשְׂחָק וּמִקְדְּשֵׁי יִשְׂרָאֵל יֶחֱרָבוּ וְקַמְתִּי עַל בֵּית יָרָבְעָם בֶּחָרֶב.
2. עמוס ז טז-יז - נבואת עמוס לאמציה, כהן בית אל, בתקופת ירבעם השני מלך ישראל: טז וְעַתָּה, שְׁמַע דְּבַר-יְהוָה: אַתָּה אֹמֵר, לֹא תִנָּבֵא עַל-יִשְׂרָאֵל, וְלֹא תַטִּיף, עַל-בֵּית יִשְׂחָק. יז לָכֵן כֹּה-אָמַר יְהוָה, אִשְׁתְּךָ בָּעִיר תִּזְנֶה וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ, וְאַדְמָתְךָ, בַּחֶבֶל תְּחֻלָּק; וְאַתָּה, עַל-אֲדָמָה טְמֵאָה תָּמוּת, וְיִשְׂרָאֵל, גָּלֹה יִגְלֶה מֵעַל אַדְמָתוֹ.
3. ירמיהו לג, כו - נבואת נחמה של ירמיהו, שניבא בימי יאשיהו, יהויקים וצדקיהו, והיה עד לחורבן המקדש ע"י נבוכדנאצר מלך בבל: כג וַיְהִי, דְּבַר-יְהוָה, אֶל-יִרְמְיָהוּ, לֵאמֹר. כד הֲלוֹא רָאִיתָ, מָה-הָעָם הַזֶּה דִּבְּרוּ לֵאמֹר, שְׁתֵּי הַמִּשְׁפָּחוֹת אֲשֶׁר בָּחַר יְהוָה בָּהֶם, וַיִּמְאָסֵם; וְאֶת-עַמִּי, יִנְאָצוּן, מִהְיוֹת עוֹד, גּוֹי לִפְנֵיהֶם. כה כֹּה אָמַר יְהוָה, אִם-לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה--חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, לֹא-שָׂמְתִּי. כו גַּם-זֶרַע יַעֲקוֹב וְדָוִד עַבְדִּי אֶמְאַס, מִקַּחַת מִזַּרְעוֹ מֹשְׁלִים, אֶל-זֶרַע אַבְרָהָם, יִשְׂחָק וְיַעֲקֹב: כִּי-אשוב (אָשִׁיב) אֶת-שְׁבוּתָם, וְרִחַמְתִּים.
4. תהלים קה - המזמור הוא שיר תהילה לה' אשר הוציא את בני ישראל ממצרים. ההמנון מביא סקירה היסטורית על ראשית העם, מתקופת האבות ועד לכניסת בני ישראל לכנען. המזמור מסתמך על ספרות התורה.
להלן החלק הרלוונטי מן הטקסט: ח זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ; דָּבָר צִוָּה, לְאֶלֶף דּוֹר. ט אֲשֶׁר כָּרַת, אֶת-אַבְרָהָם; וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק. י וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק; לְיִשְׂרָאֵל, בְּרִית עוֹלָם.
מסקנות
הקטעים הללו נכתבו קרוב לוודאי בגלות בבל היות שרק העירקים בבבל ביטאו את השם יצחק כ-יִשְׂחָק. האות צ' נעלמה מהדיאלקט העברי-עירקי בגלות בבל ולא בוטאה עוד. עד היום זקני יוצאי עירק לא מסוגלים לבטא אותה. התופעה הזאת מופיעה גם בשמות משפחה ממוצא עירקי: סחייק, שְׂחייק, אבוסחק, אבושְׂחק, אבו סחייק ועוד, במקום יצחק. כמו-כן גם בספרים כגון: "בית ישְׂחק: חידושים על דברי הרמב״ם" מאת יצחק בן אליקים גטניו, 1792, שקרא לספרו בשם רבו. ייתכן, שהקטעים בתנ"ך בהם מופיע השם יִשְׂחָק במקום יצחק הם פרי עטו של עזרא הסופר, גדול הסופרים בגלות בבל, שכתב נבואות נחמה ועידוד לעם בגולה, בשם נביאים קדומים ובתוך ספרם, כדי לתת סימוכין ואישוש לדברים שכתב בשמם.
