|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין

בסבך השֹערה <br>

סמי היה בחור צעיר, בן 28, שלא מזמן גילה את סודות החיים גופו חסון ושרירי והוא הסתובב בגופיית ספגטי הדוקה שהבליטה את מראהו הסקסי
18/10/2017  |   ציפי לוין   |   ספרים   |   תגובות

מרלון ברנדו הגיח מולה מדפי הפייסבוק. צילום בשחור לבן עיטר את עמודו. מריה שניידר נדדה בין עמודים ותמונתו צצה ועלתה פעם אחר פעם. פרגיות היו בשפע בשטח ומרלון ברנדו גילה חולשה דווקא לנשים עסיסיות שבשרן ידע אהבים. מרלון אהב נשים בשיא שנותיהן. הן הטריפו אותו. בדף שלה היו תמונות פרופיל רבות. הוא טייל בתמונותיה הלוך ושוב, תמונותיה סחררו את מוחו. עיניים טובות היו למריה.

יום אחד פרסמה תמונה שהתפרשה לשני פנים, התבונן וראה את ברכיה נוגעות לא נוגעות זו בזו. ושוב התבונן בתמונה והנה הוא רואה את שדיה הבשריים מול עיניו. ״למה התכוונת?״ חוסר הידיעה הטריף אותו והוא העז לפנות אליה. למריה היו כללים במרחב הווירטואלי כמו בחיים — היא עושה רק מה שבא לה. לא ישכנעו אותה מילים יפות והיא לא תיפול ברשת אלא אם כן היא באמת רוצה.

גוזלית כבר לא הייתה ותעתה לא אחת בדרכה והנה עכשיו, כששיערה התארך, ופניה לא הסגירו את גילה, היא תתעתע בנפשו של ברנדו. גופה איבד את מוצקותו ותעתע בה. ברוחה הייתה בת עשרים — מקסימום בת עשרים וחמש — וזה שמרלון פנה אליה בשאילתה עורר את חושיה. היא תזרום עמו, תניע את משב הרוח שחודר ממנו וגם תקפיא אותו מדי פעם.

קמה סערה ביניהם. מעגלים מעגלים שהתרחבו בתוך לבם. ככל שצמחו המשיך לשאול אותה שאלות, הסב את תשומת ליבה אליו. בין לבין המשיכה בעבודותיה, והוא ניסה פיתיונות נוספים. הזר רצה להראות לה איברים אינטימיים, כמו בסרט ׳הטנגו האחרון׳ דמיין כבר את שניהם סגורים בחדר במלון, מאבדים את עצמם לדעת מעונג. והיא לא רצתה משהו שלם אלא חלקים קטנים של התעוררות. מצצה את מוחו עד כדי טירוף. הרעיון להחליף תמונות חלקיות בא ממנו. הוא התחנן לראות את שדיה, תמונת הברכיים המתקרבות נשארה חרוטה בדמיונו ומשהתגברה תשוקתו זירז אותה להעז.

הדגדוג הזה שתבצע משהו אחר התפשט והיא לא האמינה באיזו קלות אחזה במצלמה ועברה לצילומי סלפי של איברי הגוף. חולצה ירוקה עטפה אותה ומחשוף לא היה בה, אולם היא משכה את החולצה והצמידה את הטלפון בכיוון החזה חושפת את פתח החזה. נקודות חן קפצו לצילום ובשרה קפא בצילום. הנה צילום אחד יצא לדרך. גם מרלון ברנדו החל לצלם את כפות ידיו, הוא צילם את

הזרועות, את כפות הרגליים — ומריה מולו דגמנה לק אדום בכפות רגליה. היא חיפשה זוויות שיראו אותה ברגעי החסד.

יום או יומיים חלפו והם בסערה נושפים להט זה אל זה. את תמונתו היא דחקה. התשוקה אינה זקוקה לפנים.

קוגרית נולדה

סמי היה בחור צעיר עם שם עתיק. היה לו זקן צרפתי והוא חיפש חנייה במרכז העיר נתניה. בדיוק הפכו את הרחובות לתעלת בלאומילך. אולם באותו בוקר התמזל מזלו והוא מצא חנייה לא רחוק מהמדרחוב. היה זה ברחוב דיזנגוף החוצץ בין מגרש חנייה הצמוד למתחם הבנייה למגדל החדש שעתיד להיבנות בחודשים הקרובים.

סמי היה בחור צעיר, בן 28, שלא מזמן גילה את סודות החיים. גופו חסון ושרירי והוא הסתובב בגופיית ספגטי הדוקה שהבליטה את מראהו הסקסי. כשהחנה את רכבו, מזדה 3 ספורט, בזריזות, שם לב שלידו חנתה מכונית מרצדס חדישה וממנה הגיחה בלונדינית, ששלחה רגל בנעלי סטילטו ועוד רגל ויצאה מהרכב, משכה את השמלה הצמודה והסתירה את רגליה החטובות. היא טרקה את הדלת באלגנטיות וסמי נשם אל קרבו את ריחה. היה זה ריח פריחה ולבלוב. משהו חנק אותו, הוא לא זכר שהריח ריח כזה מימיו.

בזריזות, לפני שתחמוק לעיסוקיה, סקר אותה בעיניו החומות וחיוך שובב התגנב אל פניו. הוא לא האמין שהוא עושה את זה: ״תגידי, זו תהיה חוצפה להזמין אותך לכוס קפה?״

גברת רובינזון עמדה עם שתי רגליים על הקרקע. זמן רב חלף מהיום שמישהו הזמין אותה לכוס קפה בספונטניות כזאת. היא זכרה את הימים ההם, בשנות העשרים העליזות, את אריקה ג׳ונג הדגולה שצידדה בזיון חפוז.

לפתע — בלי שהיא האמינה שזה קיים בה בעשור החמישי של חייה — היא השיבה לו בחיוך ענק.

״אתה יודע מה? יאללה, נלך על זה״.

שניהם צעדו במדרחוב העיר בשביל הסגול, התקדמו לכיוון בית קפה קטן שניצב במרכז הכיכר. כן, הם לא ויתרו על כוס קפה אמיתי. גברת רובינזון שלפה סיגריה דקה וארוכה מקופסת סיגריות ירוקה וריח מנטה מילא את האוויר. סמי הביט כיצד השפתיים מוצצות את הסיגריה הדקה וליווה את העשן שהיתמר מעלה מעלה. הוא התבונן בה. בשמלתה האדומה היא נדמתה אישה ללא גיל. פניה היו חלקות והיא הרבתה לצחוק.

״במה את עוסקת?״ שאל, ביקש להראות שהוא לא סתם בחור מן השכונה והיא ענתה לו, ״אני כבר לא עובדת, חסכתי לימים האלה, עבדתי שנים בחברת הייטק, צנחתי החוצה עם בונוס רציני ואני חיה עכשיו על חשבון הבונוסים אחרי שנים של עבודה סגפנית״.

סמי הביט בה בהערצה ודמיין את עצמו בגילה, גם נראה טוב וגם מצליח בזכות עצמו.

״הלוואי עלי!״ פלט ושניהם צחקו.

גברת רובינזון החליטה שאחרי כוס קפה אחת היא יכולה לנחות עם סמי במיטה ענקית כדי להתפנק. היא לא הייתה קוגרית רצינית. היא הייתה קוגרית מתחילה. היא רצתה שסמי יציע לה שיתפנקו יחד.

זו הייתה הפעם הראשונה שצעיר התחיל איתה. והיא אמרה בלבה: ׳לעולם לא מאוחר.׳ חלפה שעה קלה, גברת רובינזון ביקשה ללכת, וסמי החליט שעכשיו הוא הרגע להציע לה משהו מעשי.

״אני קצת מהסס ואיני יודע אם ימצא חן בעינייך מה שאומר לך...״

גברת רובינזון חייכה את החיוך שלה, ביישני אך גם סקסי, ואמרה לו, ״בבקשה, תהיה אמיץ. אתה מוצא חן בעיניי. דווקא ההיסוס, חוסר הביטחון הוא שמגניב. גם אני חסרת ניסיון. מעולם לא יצאתי עם צעיר!״

סמי שאף נשימה ארוכה ואמר: ״אם לא איכפת לך, בא לי להיות איתך בחדר סגור לכמה שעות, אולי לערב שלם, אולי לילה שלם.״

גברת רובינזון סימנה לו שיבוא אחריה ושניהם נסעו אל אזור הווילות של נתניה, לרמת פולג. מכונית המרצדס עצרה בחנייה מקורה, עטופה במטפס ירוק שפרחים בצבע ורוד ואדום עטרו אותה. שמש צוהריים יקדה. שניהם שכחו מה רצו לעשות במרכז העיר. משהו להט ביניהם. גברת רובינזון הכניסה את סמי אל ביתה. בית רחב מידות, מודרני, שצבע לבן שלט בו.

"אל תדאג, אני חיה בגפי. רוב הזמן אני לבד. איש לא יפתיע אותנו," היא אמרה לו.

היא ביקשה שילווה אותה לחדר השינה ושם היא נעמדה בשמלה האדומה וציוותה עליו בקול אסרטיבי, ״עכשיו, תקרע מעליי את השמלה.״

סמי חשב שהוא חולם. הוא ביצע את הפקודה במהירות, תלש את השמלה שהייתה כמו עור לגופה, צמודה להחריד. נשימתו עלתה וירדה.

היא נעמדה מולו, חטובה כבת עשרים. עורה הצח הבהיק מולו. עיניה הירוקות נצצו, הוא רצה לנשק אותה. היא עמדה בחזייה ותחתונים בצבע אדום, רקומים בתחרה סינית.

״עכשיו תיגש לשידה, יש שם מספריים בצבע אדום. תגזור את האדומים.״

איברו הזדקר, חנוק בתוך התחתונים הנתונים במכנסיו הצמודים. כעת עמדה עירומה. אישה יפה בשנות החמישים, שצועקת ״קח אותי״ בלי מילים.

סמי עמד כך כמה דקות התבונן בגברת רובינזון כשהיא נוטלת שמן עיסוי מן הטואלט ומגישה לו.

"עכשיו," היא הורתה לו, "תעסה אותי".

גברת רובינזון נשכבה על המיטה שנפרשה עליה מגבת ענקית בצבע לבן, פניה בכר וגווה הצחור מביט בו. סמי התפשט בזריזות, עלה עם ברכיו על המיטה, כשמותניה בין רגליו. הוא לקח את בקבוק השמן ושפך כמות נדיבה על גבה. ריח נעים התפשט באוויר. פיסה אחר פיסה עיסה את גופה, מתעכב בעגבותיה, חודר אל כל הפתחים. כשהחדיר את אצבעותיו למערתה הרגיש בחום שמתפשט שם ועוטף את ירכיה.

כך עיסה אותה שעתיים תמימות. והיא גונחת ומגרגרת כמו חתולה מיוחמת. מעיפה את שיערה הארוך מצד אל צד, זועקת מעונג וצועקת לו עוד ועוד. הוא הפסיק לספור כמה אורגזמות היו. אוטוסטרדה כזו לא זכר מימיו. חופשיה כזו הוא מעולם לא פגש. ילדת פרחים כזאת שמעולם לא הפסיקה לפרוח, חשב לעצמו. ואז בשיא, כשהיא ברקיע השביעי, מבקשת לעטוף אותו בתוכה, הוא הפך אותה על גבה.

היא פקחה את עיניה וראתה גבר צעיר המלקק את גבעת ונוס המתוקה שלה, מלקק כמו כלבלב חמוד שמצא חלב בקערת האוכל שלו. והנה היא שוב מתפרצת באורגזמה אדירה. ׳עכשיו בוא אליי,׳ היא קוראת לו מן הקול הפנימי שלה.

סמי הביא את מכחולו אל קערתה, הכניס את שרביטו היפהפה אל ארמונה, ושניהם התפלשו בתוך הסדינים פעם אחר פעם. כשסיימו את מעשה החדירות הקצביות היא נזכרה שלא התנשקו כמעט. הניחה את ראשה על הכר וביקשה ממנו בלחש, ״עכשיו תנשק אותי ללילה טוב, נוכל לישון יחד הלילה. אל תברח לי״. וכך חלמה גברת רובינזון על הלידה שלה כקוגרית.

״אני לא מאמינה היא אמרה לעצמה. אני לא מאמינה״.

בסבך השערה
הנשים בסיפוריה של שושנה ויג משתוקקות לאהבה שלא מן העולם הזה אלה נשים שסר הטעם מחייהן והן חומקות אל עולמות הדמיון ויג טווה מחלומותיהן את עלילות סיפוריהן
▪ ▪ ▪

בספר החדש ״בסבך השערה״ טקסטים בנימה ארוטית עדינה. הוא מכיל שלוש נובלות ו-7 סיפורים קצרצרים.

הנשים בסיפוריה של שושנה ויג משתוקקות לאהבה שלא מן העולם הזה. אלה נשים שסר הטעם מחייהן והן חומקות אל עולמות הדמיון. ויג טווה מחלומותיהן את עלילות סיפוריהן.

״רץ המרתון ההולנדי״, נובלה וידויית פסיכולוגית, שבה הגיבורה מוצאת עצמה במערכות יחסים שאין בהן אחיזה במציאות והן נבנות מתוך תשוקה לאהבה. המספרת נפלטת אל עולם מתעתע שבו היא מתאהבת בדמויות רחוקות וזרות ואשר מהן היא שואבת חיוניות שהיא זקוקה לה. הגיבורה רוזי 'עקרת בית' נואשת שמחפשת משמעות לחייה בעולם הווירטואלי. נובלה דקדנטית מודרנית שבה נטווים יחסים בין המינים שאינם מובילים לקשר אמיתי.

הסיפור השני ״תיבת פנדורה של אימי״ הוא סיפור אהבה פנטסטי שמתפתח בין אדונית לבין עבד בתקופה קדומה ברומא, סיפור תשוקה וחיפוש אחר אהבה.

שושנה ויג, סופרת, משוררת ועורכת. פרסמה עד כה שנים־עשר ספרים, ביניהם רומנים, ספר שירה וספרי ילדים. המחברת ייסדה בשנת 2009 את הוצאת ״פיוטית״, שמתמחה בהוצאת ספרי שירה. נשואה למשה, אם לחמישה ילדים וסבתא לשלושה נכדים. מתגוררת בנתניה.

"בסבך השערה" - התשוקה אינה זקוקה לפנים, מאת: שושנה ויג, הוצאת אסטרולוג, 207 עמודים, 98 שקל.
תאריך:  18/10/2017   |   עודכן:  18/10/2017
ציפי לוין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
השבוע נורה כדור על-ידי צלף מהכנסייה הרוסית באבו-כביר אל עבר ביתנו ופגע בקיר שבחדר הרחצה. הדבר קרה בדיוק בשעה שמשה היה שם עם רחלי. למזלנו משה בדיוק התכופף לעבר רחלי והכדור פגע בקיר מעליו. כחוט השערה היה בינו לבין אסון נורא לכולנו. משה היה נרגש מאוד, חיבק את רחלי שלא הרגישה בדבר ולא הבינה מדוע אביה מתנפל עליה פתאום ומנשקה מנשיקות פיו. הבית שלנו הוא למעשה המבנה הגבוה הראשון בין אבו-כביר לתל אביב, ולכן קיימת סכנה מהצליפות. החלטנו לשלוח את רחלי לחיפה להיות זמן-מה אצל שרה ויוסף, אך מכיוון שרחלי סירבה, צירפנו אליה את מירי של שרה ומשה. שתיהן משחקות יחד ותוכלנה להיות שם זמן-מה בשקט גדול יותר ובלי דאגה עבורנו.
08/10/2017  |  ציפי לוין  |   ספרים
מתוך הספר "הקיבוץ ואני בטיפול" מאת: צביקה סלע הוצאת סטימצקי בקיבוץ למדנו כי הורים וילדים אינם מבטאים חוויות ורגשות, לא נשברים בחקירות, ויחיו כל חייהם עם נפשותיהם המצולקות
27/09/2017  |  ציפי לוין  |   ספרים
"המג"ד עמנואל לאן אתה נוסע?"
24/09/2017  |  ציפי לוין  |   ספרים
ילדים פותרים קונפליקטים עם חבריהם הטובים טוב יותר מאשר עם מי שאינם חבריהם הטובים פעמים רבות החבר הטוב מוותר על רצונו ועל עמדותיו לטובת חברו ונוטה להתפשר עמו
12/09/2017  |  ציפי לוין  |   ספרים
מתוך הספר "צללים" מאת גבי זיו בערב, בחושך, הצל היה נעלם, דאגתי שלא יחזור, סביבי נעו צללים מפחידים, לא הצל שלי, צללים אחרים
06/09/2017  |  ציפי לוין  |   ספרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il