בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
בשולי הכותרות: תורת היגיון ● די לעישון ● חידה: כיצד דייר שכיר הופך לבעל הבית? לאגף המגורים בעירייה הפתרונים ● פאדיחות זוּ לא בדיחה ● וּלקינוח פסוקו
|
דרכי התמודדות [צילום: מתניה תאוסיג/פלאש 90]
|
|
|
|
|
טקסט תרבותי? לא סוד הוא שהגישה החילונית אל התנ"ך היא כאֶל טקסט תרבותי-ספרותי, לשוני והיסטורי. אולם, עם כל הכבוד לגישה זו, אי-אפשר להתעלם מריבוי המצוות המעשיות המככבות בו - וּבראשן עשרת הדיברות, שבת, מילה וכשרוּת המַקנים לספר הספרים משמעות דתית מובהקת ואת קדושתו. יתרה מכך, לא אחת החילונים נוהגים לצטט באופן סלקטיבי מצוות הקרובות לליבם, ותומכות בדיעותיהם, בעיקר, איך לא, מהתחום החברתי. אבל מה עם שאר המצוות? אותה תורה שציוותה לא לגנוב ולא לרצוח, ציוותה גם לשמור שבת ועוד. ואותה תורה שציוותה על אהבת הגר, ציוותה לא פחות, ולפעמים באותו פסוק, "מצווה אחת תהיה לכם לאזרח ולגר". אז מה פשר סלקטיביות זו או ציטוט חצאי מצוות? מהפכה מבורכת ראוי לברך על מהפכת העישון בצה"ל. יש לקוות כי התוכנית הכוללת בצד איסור מכירת סיגריות בבסיסים, וצמצום פינות עישון, גם קמפיין מוּדעוּת וסדנאות גמילה מעישון, תוביל בהחלט לתוצאה הרצוייה - הפסקת העישון. וּבכך כושר הלחימה וּבריאותם של החיילים לא ייפגעו, והם יימנעו מעישון בעתיד. טוב שהגמילה נעשית בתחילת דרכם של החיילים כמעשנים צעירים, לפני שהעישון יהפוך להרגל ולטבע שני. מה עוד, כפי שפורסם, 18% מהחיילים מתחילים לעשן בצבא. במקום העישון המזיק, עליהם לאמץ דרכי התמודדות עם לחצים בכלים יעילים וּבריאים (דוגמת הרפייה, דמיון מודרך וכדומה). ראוי שהמודל להפסקת עישון של צה"ל יורחב וייושם גם במקומות עבודה, בקמפוסים וּבישיבות וכמובן, איך לא, בקרב הנוער. וּבא לציבור המעשנים גואל. מעלילות עיריית ירושלים חלם כבר כאן. בעיריית ירושלים. כן, כן. פתאום קם אדם, וּמגלה שמסטטוס של דייר שכיר הפך, בִּמְחִי החלטה שרירותית של העירייה, לבעל הבית (אתם קוראים נכון). בלי שום מסמך? בלי אישור טאבו? כן. מסתבר שבתיאטרון האבסורד של העירייה כבר אין הפתעות (לתשומת לב היועץ המשפטי). עד כאן מערכה ראשונה. ועכשיו לסאגה הבלתי נגמרת. כי כדי להסיר את הבעלוּת המפתיעה מהדירה, המחייבת את הדייר הקטן בתשלומי ארנונה בלי הפסקה, הוא נדרש להמציא מסמכים ואישור טאבו שאין לו, כמובן. האם אין חובת הוכחת הבעלוּת חלה על העירייה, זו שבקלוּת בלתי נסבלת, רשלנית וּבלתי חוקית רשמה את הדייר כבעל נכס? ואגב, מישהו באגף הגבייה של הארנונה יכול להסביר איך, במַטה קסמים, רחוב הרידב"ז הופך להיות רחוב חגיז? כך שאֶת הודעת התשלום היחידה תקבל, כמה מפתיע, דרך הבנק, שבו עוּקל חשבונך. גם זה מעלילות העירייה והתנהלותה השגוייה. בחיוך מיוחד פאדיחות הן נחלת המין האנושי, ואין אדם שלא התנסה בהן במהלך חייו. אם פאדיחות של רבים הן 'חצי נחמה', הרי זו מוּגשת לאדם (מִבְּלי לחדש דבר) על מגש הכסף של ניסוי וּטעייה. כי אם לא טועים - לא עושים, ואם לא מִתְפַדְחִים -לא לומדים. מטֶבע הדברים, ברוב הפאדיחות מדובר בזוּטוֹת וּבאירועים קטנים, ועל כן בסביבה הרלוונטית הן נשכחות מהר. אך בעיני מי שזה קרה לו, מדובר במשהו משמעותי וגדול. ועל כן הן לא אחת נחרתות בזיכרו - אם בגלל המבוכה, אם בגלל שזה היה מצחיק, ואם בגלל תגובת הסביבה. עם זאת, אין ספק שממרחק השנים והזמן ההתייחסות האישית אליהן היא סלחנית ורכה יותר, ואפילו מסוגלת להעלות חיוך של הומור על השפתיים, וכך גם, יש להניח, אצל ציבור הקוראים המחייך בנימה אירונית למקרא הדברים. ללמדך על הפער שבין ההתרחשות האוביקטיבית לגישה הסוּבייקטיבית, וכי הכל עניין של פרשנות. פסוקו קַבלו את היישוב החדש: די למחנק במִגרון ד"ש מדאעש: חָמָ"ל בלי חֶמלה היורֶה: מָטָר על מֶטֶר התפטרות גלאון - היוֹ"ר היורָה: הטילה פִּצְצַת זהב(ה)? גישה תרבותית לתנ"ך: מִקְרַע בקטנה - כי גוּר א(ו)רי(ת) אַתְּ תורמת הכליה -גוּר לְךָ: במותה ציוותה לאביה את החיים המאבטח שגנב משופטים: מי ישמור על השומר?
|
תאריך:
|
19/10/2017
|
|
|
עודכן:
|
19/10/2017
|
|
ציפי לידר
|
|
לא במקרה דבריה של ח"כ מרב מיכאלי נאמרו בארצו של הקנגורו, בתפר שבין פרשת דור המבול (פרשת "בראשית") לפרשת דור ההפלגה (פרשת "נח"). גב' מיכאלי היא הסינתזה של שני הדורות הקשים הללו. דור המבול השחית את דרכו וניהל מערכת חיים "קהילתית" בנוסח שלו מייחלת גב' מיכאלי. לא לכל ילד היה הורה ביולוגי שחינך אותו, וחיי ההפקרות וההתנכרות למשפחה הנורמטיבית היו בסיס הדור הלה. במשפחות של אותו הדור חיו גם חיות שאיתם קיימו בני הדור יחסי אישות. מנגד, הרי שלא שמענו כי הדור ההוא נלחם ישירות ורעיונית בקב"ה. לעומת זאת דור ההפלגה חי חיים נורמטיביים עם משפחות מסודרות ולמד לקח לא להיסחף לתאוות מעבר לגבולותיהן, אבל הדור הלה רצה למרוד בקב"ה ולנהל את העולם במקומו. למרב מיכאלי יש את שני הסממנים הללו: היא חיה במודל חיים של הוללות וסחי וגם חפצה "לזכות את הרבים" ולבנות משטר שיחליף, רחמנא לצלן, את הקב"ה. אני בכל אופן אינני מתייחס לדבריה כאל קוריוז בלבד אלא לוקח אותם בשיא הרצינות, ועוד כש"הברקותיה" נאמרו בין "בראשית" ל"נח".
|
|
|
המאבק המתנהל בעולם בין השמרנים לבין הליברלים אינו מרפה. על הליברליזם השתלט זה מכבר הפוסט מודרניזם וזה, כך מתברר, מכה בכל חלקה טובה. אם חשבתם שיש גבול לטירוף המערכות מבית היוצר הזה כי אז טעיתם, טעיתם בגדול.
|
|
|
שלא תהיה אי-הבנה בנושא, כולם מדליפים: המשטרה, הפרקליטות, הסנגורים, ומתוך מערכת המשפט (עוזרים, מתמחים, מזכירות) העיתונאים טוענים שהדלפות זה הסם הקיומי של העיתונות החופשית, אך מאידך זהו רעל שחודר ומחלחל למערכת עקיפת החוק, ולפעמים רבות הנזק בהדלפה עולה בהרבה מהמטרה שרצו להשיג
|
|
|
מושב החורף העומד להיפתח ביום שני בשעה ארבע, מבשר טובות לנתניהו. אין איום לא מבית ולא מחוץ. בבית ישנו כחלון שמצליח לגרום לאנשים בבית לשאול: האם מפלגה שאיש לא שומע על פעילותה של איש מאנשיה בשנה האחרונה יושבת בכנסת? האם היא באמת יושבת בכנסת? מפלגה כזו בטח שלא מאיימת על נתניהו. ישנו ליברמן שמושב העור במשרד הביטחון והקול הסמכותי שאומר שאנו נערכים לשתי מערכות יותר מדי מענג אותו בשביל לעשות רעש. החרדים אף פעם לא הוו יותר מדי בעיות, אולי, מהמורה קטנה בדרך: העבודות של הרכבת הקלה בשבת, ההפגנות והחקירות שהולכות להיות לראשי הפלג הירושלמי. אבל לא משהו שנתניהו צריך לפחד ממנו, ובנט כרגיל ימשיך לנבוח אבל לא לנשוך.
|
|
|
פעמים רבות אנחנו שואלים עצמנו האם הפתעת מלחמת יום הכיפורים יכולה לחזור על עצמה בימינו ובעתיד, לא באותה צורה כמו אז, אבל אולי בצורה אחרת? או במילים אחרות, האם אותה "רוח התקופה" של ערב מלחמת יום הכיפורים, רוח "האני ואפסי עוד", ממתינה לנו גם עכשיו או בעתיד הנראה לעין? איני יודע, ובו בזמן איני רגוע. אני אמחיש זאת בשני מקרים.
|
|
|
|