שחיתות בתחום הסחר העולמי גורמת להפסדי הכנסות ממכסים ב-2 מיליארד דולר בשנה, מתוכם 334 מיליון דולר בהודו ו-223 מיליון דולר ברוסיה - קובע מחקר של ארגון OECD.

הסחר העולמי מגיע לממדים שכמעט קשה לתפוס. בשנת 2014 הסתכם ייצוא הסחורות והשירותים ב-23.6 טריליון דולר, והייבוא הגיע ל-22.8 טריליון דולר. חלקן של מדינות OECD (ובכללן ישראל) היה 14 טריליון ו-13.9 טריליון, בהתאמה. בסכומים כאלו, כל פרומיל הוא רב משמעות. לכן, אומר הארגון, העלויות הנגרמות בשל חסמים כמו היושרה במעברי הגבול וברשויות המכס, הן ניכרות גם מבחינת המשק וגם מבחינת הצרכן הפרטי. חסמים הנוצרים בשל העדר שקיפות, כללים מכבידים ונהלים פגיעים, מגבירים את המוטיבציה לפעול בצורה מושחתת.

פישוט האמצעים יכול להועיל לכל המדינות. ההערכה היא שאם הצעות הפישוט של ארגון הסחר העולמי (WTO) יאומצו במלואן, הרי שעלויות הייבוא יירדו ב-16.5% במדינות בעלות הכנסה נמוכה, ב-17.4% במדינות בעלות הכנסות ביניים וב-14.6% במדינות העשירות. יישום מבני פיקוח מתאימים, הטלת אחריות על הנוגעים בדבר והבטחת היושרה במנגנוני המכס - כל אלו לבדם יכולים להפחית את עלויות הסחר ב-1.1%-0.5%. וכאמור, בהיקפים בהם מדובר - אלו סכומים נכבדים מאוד.

לכל הצדדים לסחר העולמי אמור להיות אינטרס בנקיטת צעדים כאלו, מסיבות ברורות. ואילו בהעדר מדיניות שכזו, נחשפים כל השחקנים לצד האפל של הגלובליזציה. למשל: בלא איזונים ובלמים המבטיחים את יושרת המכס, יכולים ארגוני פשיעה להרוויח ממסחר בלתי חוקי ומהברחות של כל סוגי המוצרים - החל מכאלו שהם בלתי חוקיים בעליל וכאלה במוצרי צריכה לגיטימיים.

מציאת האיזון בין הפחתת הסחבת לבין הבטחת קיומן של בקרות נאותות, היא משימה מורכבת - מדגיש OECD. היא מחייבת להביא בחשבון את ההקשר המקומי ואת הסיכונים המצויים בטבעו של הסחר. האסטרטגיה להגברת היושרה צריכה להתייחס לאיומים המשמעותיים ביותר עליה ולהזדמנויות לסחר בלתי חוקי שיוצרות הפרצות במערכת. אין פתרון בית ספר העונה על כל הבעיות בכל המקומות, והרשויות חייבות לנהל דו-שיח מתמיד עם יתר השחקנים.

צעד ראשון חשוב הוא ליצור וליישם מערכת למלחמה בשוחד. לאחר מכן, ממליץ הארגון, יש לבצע את המהלכים הבאים:

• עיצוב ויישום של אסטרטגיות לזיהוי סיכונים בשרשרת הסחר העולמי, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי.

• הגברת האכיפה בתחומים החשופים לשוחד במגזר הציבורי, כולל רשויות המכס וביקורת הגבולות.

• שילוב של תמריצים ואכיפה מול המגזר העסקי, כדי לשכנעו ליישם כללי התנהגות נאותה ובקרות יושרה.

• התאמה של כללי שקיפות, יושרה והקלות בסחר באמצעות הסכמי סחר בינלאומיים.

• חיזוק שיתוף הפעולה בין כל מחזיקי העניין כדי להגביר את המחויבות לציית לכללים הקיימים, ולזהות סיכוני שחיתות ואמצעים להילחם בה על-מנת לבנות מערכת משותפת של יושרה.