יש הרואים את הנשיא דונלד טראמפ כפיל בחנות חרסינה, אך בשניים מבין שלושת נושאי יחסי החוץ הגדולים של זמננו, הוא פוצץ את הבועה באמצעות זריקת מציאות - כותב כריסטופר בוקר בדיילי טלגרף. הדוגמה האחרונה היא בנאומו שפירט מדוע הסכם הגרעין עם אירן הוא גרוע, כאשר אירן משטה בעולם וממשיכה לקדם בחשאי את תוכנית הגרעין שלה.

לא רק שמנהיג העליון של אירן, עלי חאמנאי, ממשיך להטיל את חיתתו על העם האירני - אמר טראמפ – אלא שהוא ממשיך באמצעות משמרות המהפכה להפיץ מוות, הרס וכאוס כאשר אירן היא הספונסרית הגדולה ביותר של טרור.

היה זה המערב שאיפשר לאירן להגיע למצב אליה הגיעה, באמצעות הסכם הגרעין שהסיר את הסנקציות והפשיר 100 מיליארד דולר בנכסים אירניים, שהלכו כמעט כולם למשמרות המהפכה כדי לשלם משכורות לפעיליה ששומרים על משטרו של בשאר אסד בסוריה.

אם לטראמפ היו סיבות לפרוש מהסכם הגרעין עם אירן, יש לו את כל הסיבות לפרוש מהסכם האקלים שנחתם בפריז בשנת 2015. לפי ההסכם, מדינות המערב יפעלו לצמצום פליטת הפחמן, בעוד שהודו וסין מתכננות עד שנת 2030 להכפיל את פליטת גז זה.

נראה, כי המדיניות היחידה שטראמפ ממשיך לדבוק בה, היא סירובו של המערב להכיר שהוא אחראי לכאוס שנוצר לאחר שהוסכם כי אוקראינה תצטרף לאיחוד האירופי. היה זה צפוי שאזרחי אוקראינה דוברי הרוסית בחצי-האי קרים ומזרח אוקראינה, יעדיפו את השליטה של ממשלת רוסיה מאשר שליטה של ממשלה זרה בבריסל. אם טראמפ יקבל את התפיסה הזאת, שהיא השלישית מבין הניצחונות הדיפלומטיים שהיו גאוותם של הנשיא ברק אובמה ומזכיר המדינה שלו ג'ון קרי, וישנה אותה – הוא ימחוק את שלוש הטענות השגויות, הרות האסון והמרמה העצמית מהגדולות בהיסטוריה של ארה"ב, מסכם בוקר.