יפה כתב פרקליט המדינה
שי ניצן במאמר פרי עטו, המסתמך על משלי שלמה המלך, החכם באדם, בהקשר להצעת החוק שמריצה הקואליציה של
בנימין נתניהו, ולפיה תיאסר חקירת ראש
ממשלה מכהן, כי "מתן אפשרות למנהיג להמשיך בכהונתו תוך התעלמות מחשדות פליליים ממשיים שעלו נגדו, יפגע במדינה, בכבודה ובמעמדה". כדי להוכיח שעמדתו נעוצה היטב במסורת היהודית ציטט ניצן פסוק מספר משלי שבו נכתב במפורש: "כבֹוד אֱלֹוהִים, הַסְתֵּר דָּבָר וּכְבֹוד מְלָכִים, חֲקֹור דָּבָר". במלים פשוטות הפירוש הוא: אם אין חקירה - אין כבוד.
והוסיף ניצן במאמרו פרשנות אישית משלו לדברי שלמה המלך כי "ראוי שמעשי המלכים עצמם ייחקרו". גישה זו, לדבריו, "מגלמת עקרון שלטוני ראוי וחיוני, בוודאי בדורנו, בו יאה השקיפות למעשי השלטון ובמיוחד, כאשר מדובר בחשדות לפלילים אשר עולים נגד השליטים".
אבל נושא חשוב אחד כנראה לא עלה על דעתו של ניצן. אם יתקבל החוק ויאושר לא יהיה פירוש הדבר שהמנהיג שבו מדובר הינו נקי כפיים ובר לבב, שלא שלח את ידו בכספי הציבור. ההפך הוא הנכון. עננת החשדות תרחף בכל כובד משקלה וללא הרף על ראשו של המנהיג עד שיחדל לכהן בתפקידו. וכשיסיים, יוכלו רשויות אכיפת החוק לזמן לחקירה את מי שהיה המנהיג מבלי שיתאפשר לו להתחמק בתירוצי שה"י פה"י (שבת היום, פסח היום).
אינני מאמין שהמנהיג בנימין נתניהו שלח את ידו, ישירות או בעקיפין, בכספי אוצר המדינה. ולכן, אילו אני המנהיג, הייתי מורה ליוזמי החוק למשוך את הצעתם, לעולם לא לדון בה עוד, ולשתף פעולה עם החוקרים, ללא התחמקויות, על-מנת שתצא האמת לאור וכדי שיתאפשר לו להציג בפני כולם שהוא צח כשלג.
כדוגמה מן ההיסטוריה, שראוי למנהיגים רמי מעלה ללמוד ממנה, ניתן להביא את הסיפור הבא: כורש הגדול היה המלך הראשון של הממלכה הפרסית, השליט טוב הלב שהעניק ליהודים הגולים בבבל את הזכות לשוב לישראל ולבנות בה את בית המקדש השני. כאשר שכב על ערש דווי, שאלו אותו סריסיו עושי דברו, באיזה אופן הוא מבקש שיקברו אותו, כאשר ייאסף אל השמיים. כורש השיב בפשטות: "בנו לי ארון מעץ ופיתחו בשני צדדיו חורים כגודל אגרופי. את גופתי השכיבו על גבה והשחילו את שתי ידיי, ימין ושמאל, מבעד לחורים, כשכפות ידי פתוחות ופשוטות אצבעות, והובילו את הארון הזה נוכח עיניהם של בני עמי המשתתפים בלוויה".
תמהו הסריסים ושאלו מה הסיבה לתנוחה המוזרה שבחר מלכם. השיב השליט הכל יכול: "אני רוצה שכל העם יראה שידי נקיות וכי לא לקחתי אתי דבר שאינו שייך לי".
