ועכשיו לחוק הרומני

לא במקרה עומדים מאחורי ה"חוק הצרפתי", שלאחר "גיורו" נקרא "חוק נתניהו", שלושה ח"כים שהגיעו לקדנציה הראשונה שלהם מה"ביצה המוניציפלית". דוד ביטן, דודי אמסלם ומיקי מכלוף זוהר הם שלושה ח"כים שהתמחו בתעלולים פוליטיים-לוליינים במשחק הפוליטי המוניציפלי ובמשחקי ה"כוורת" הטרום ממלכתית בסניפי הליכוד הפנימיים בראשל"צ, בירושלים ובקריית גת. שם ה"ממלכתיות" איננה קיימת אלא קיים שם משחק ההישרדות, שלמענו אפשר לעשות הכול, כשיש לך רוב של קולות. המוסר והאמת נדחקים לצד וכל חבר אינו אלא עוד טופס חתום שמשמש לולב לנענוע על-פי צורך ההישרדות. וכך הגענו אל ה"חוצפה ישגה" של ה"חוק הצרפתי". הוויכוח בליכוד הוא רק אם החוק יהיה בנוסח עדין על-פי מנגינת דודי אמסלם או שהנוסח יזמר בקול בס, כדעת דוד ביטן, החצרן הראשי של בנימין נתניהו. הנוסח של אמסלם מזכיר לי סיפור אפל משנות התשעים של המאה העשרים. הנשיא דאז, עזר ויצמן, עמד לפני חקירות בעניינים לא נעימים שקשרו אותו למיליארד אדוארד סרוסי, סוחר הנשק ממרכז אמריקה. במקום שהחקירות באמת תתחלנה לזוז הרי שהגיעה איזו "עסקת טיעון" לא כתובה וויצמן התפטר מהנשיאות, נסע הביתה לקיסריה העתיקה, והפרשה כאילו לא הייתה. בחוק החדש מנסה אמסלם לערוך "עסקת טיעון" דומה עם נתניהו: החקירה תיפסק ומנגד נתניהו ילך הביתה לאחר הקדנציה הזו, והכול תחת מסווה של "חוק יסוד" שבו תוגבל כהונת ראש הממשלה לשתי קדנציות בלבד. אז - בימי עזר ויצמן, זה היה מסריח, וכך זה גם כיום.

פרלמנט ולא מועצת הסניף

אמסלם וחבריו חייבים להבין כי הפרלמנט הוא ממלכתי ולא מקומי. שאלת מספר הקדנציות של ראש ממשלה היא שאלה פוליטית וממלכתית ולא בעיה פלילית של ראש הסניף, היוצא לחופשה ללא שיבה, רק משום שסרח. לעומת אמסלם הרי שביטן באמת איננו חפץ להגביל, ב"עסקת הטיעון" הזו, כל ראש ממשלה מכהן שייתפס בעתיד בגזל. ביטן פשוט רוצה שנתניהו יוכל להמשיך להוביל את הליכוד לעוד קדנציה ולעוד קדנציה, וכאשר התיק הפלילי יהיה סגור לעולמים. ביטן מבין ש"עסקת הטיעון" של דודי אמסלם יכולה להיות גזר דין מוות לעוד קדנציה של הליכוד, כי את נתניהו יהיה קשה להחליף בדמות מנצחת אחרת של הליכוד. דהיינו, כל הוויכוחים על החוק הזה, בתוך הליכוד, הינם אלא ויכוחי כוח ועסקנות קטנים של עסקנים אפורים, והמרחק בינם לבין הנעלים הגדולות של המדינה רחוק כמזרח למערב.

הח"כים החדשים של הליכוד משתעשעים גם באפשרות לחוקק את עצירת התערבות הבג"ץ בעניין דרך חוק חוסם בג"ץ, אם האחרונים אומנם יחשבו לעשות זאת. גם את השאלה העקרונית הזו - האם מותר לבג"ץ לנפץ את חוקי הפרלמנט, היו צריכים בליכוד לסיים מזמן, ועל-פי אמות מידה עקרוניות. אבל בליכוד נזכרו ב"עיקרון הזה" רק כשחרב פלילית חדה מונחת על צווארו של מנהיגם. בוודאי שהכוח הפוליטי והתחוקתי שניתן למערכת המשפט הינו גדול מדי עבורה ויש באמת לעצור זאת, אך על-פי אמות מידה עקרוניות ולא משום צרכים אישיים, בהסתבכות הפלילית של נתניהו. אם הליכוד ינסה לפגוע בכוח מערכת המשפט רק משום בעייתו הפלילית של נתניהו הרי שהליכוד יוכיח שבאמת אין מטרתו לטעון נגד מערכת המשפט מתוך יושר אלא מתוך אינטרסים אפלים וקטנים, וכך ייתן הליכוד למערכת המשפט את כל הצידוקים האפשריים להמשיך בשרלטונה, גם בתחומים שהיא ראויה להיעצר שם. כדאי ששרת המשפטים, שלא פעם מעלה נימוקים והשקפות פוריות נגד ה"בוסיזם" המשפטי, תתנער מההצעות הצחוק של ביטן - אמסלם כדי שלא תיפול בעתיד בטעונייה הנכונים מול מערכת המשפט, רק בגלל תמיכתה במלחמה, נגד המערכת הזו, לטובת מטרותיו האישיות של נתניהו.

אם נפשט את עניין "ראש ממשלה מכהן" ולרגע ננסה להבין אילו החוק הזה היה כבר קיים ומה היה קורה, הרי שקודם כל נצטרך להבין כי במצב כזה הרי שבוודאי שאולמרט לא היה יושב בכלא אלא ממשיך לשלוט, ומי יודע איזה עוד פרשיות שחיתות הוא היה יוזם. אבל בעיקר אנחנו חייבים להביט לעתיד. חוק כזה יביא להתפרצויות של שחיתות מראשי הממשלה שיבואו בעתיד, ביודעם כי כל עוד הם מכהנים הרי שאי-אפשר יהיה לעצרם ולחקרם. החוק הזה הוא הנוסחה הפלאית להפיכת כל ראש ממשלה בעתיד לגזלן באמצעות החוק וברשותו.

ומה עם "מכהנים" אחרים?

ואם אסור יהיה לחקור ראש ממשלה מכהן - שהוא רשמית רק האזרח מספר שנים של המדינה, אז מדוע שלא ייתפר חוק כזה גם ל"נשיא מכהן"? אם חוק כזה היה כבר קיים גם ל"נשיא מכהן", אזי, משה קצב היה לכאורה ממשיך לאנוס בזכות היות "נשיא מכהן". ואם ראש ממשלה ונשיא פטורים ממעקב פלילי, אזי, מדוע לא לתת זאת גם ל"רב הראשי" המכהן? כך היה ממשיך יונה מצגר לאסוף כספי יתומים ואלמנות אל חיקו הפרטי ולהסתירם בדפיה הקדושים של גמרתו. והרשימה עוד ארוכה ביחס ל"מיוחסים", שכדאי לדרוש עבורם שחרור ממעקב פלילי משום כהונתם (אולי גם ביחס ל"נשיא בית משפט מכהן"?...). עסקני ועד הבית, שהפכו לח"כים, מדברים על "דמוקרטיה", אבל במו ידיהם הם חפצים לחוקק חוקים שיונצחו כ"חוקי השווים יותר והשווים פחות".

צרפת היא בסופו של דבר מדינה לטינית, ובמדינות לטיניות אוהבים "קצת" לעגל פינות כשזה קשור להעדפת המחוקק על החוק. כך זה באיטליה, כך זה בפורטוגל, כך זה בספרד וכך זה כמובן ברומניה. אז למה שה"חוק - צחוק" הצרפתי יהיה שונה? לעומת זאת מדינות העמים הגרמניים ידועות במסורת ישרה, ברורה וצודקת בכל האמור לענייני התחוקה הממלכתית שלהן. כך זה בגרמניה, כך זה בבריטניה, כך זה מעבר לאוקיאנוס - בארה"ב, וכך זה בסקנדינביה. לא פלא שעסקני וועד השכונה מהליכוד מעדיפים את התרבות הפוליטית של הלטיניים על פני התרבות הפוליטית של הגרמניים.

הדוגמה הרומנית

ולכן, הייתי שמח להפנות את חברי דוד ביטן לפרלמנט הרומני. בטוחני שאם הם ינסו את מה שהפרלמנט הרומני היה חפץ ליישם, אזי, מזמן נתניהו היה נח על זרי הדפנה, אפילו ללא שום צורך להיכנע ל"עסקת הטיעון" של דודי אמסלם, והוא לא היה צריך להגביל את כהונותיו העתידיות כראש ממשלה, עד בוא משיח צדקנו. לפני למעלה משנה חזרה לשלוט בפרלמנט הרומני מפלגת ה-פ.ס.ד. הרומנית, היא מפלגת העבודה הרומנית. אך ליו"ר החדש דאז של המפלגה הזו הייתה בעיה. בגלל היותו תחת חקירות פליליות נמנע ממנו להיבחר לראש ממשלה, ואח"כ להתמודד לנשיא. לפיכך יזמו חבריו, שכמובן היה להם "רוב פרלמנטארי", הצעת חוק שעל פיה כל שמעילה בסכום של פחות מחמישים אלף דולר לא תיחשב לעבירה פלילית (הוא נחשד במעילה של סכום הנמוך מחמישים אלף שקל...)! החוצפה הזו הוציאה את המוני הרומנים, שבלאו הכי כבר הושפלו פוליטית מאות פעמים קודם לכן על-ידי "נבחריהם", לרחובות הבירה בוקרשט, ולרחובות ערים רבות אחרות ברומניה, ורק אז נעצר החוק ה"מיוחל". הצעתי לביטן את אמסלם את זוהר את רגב לבדוק היטב באיזה סכום כספי חשוד נתניהו, במעלותיו הבלעדיות, וגם המשותפות עם אשתו, ואח"כ לחוקק חוק שכל סכום מלמעלה מעט מסכום מעילותיו, ומטה, לא יחשב כעבירה פלילית, וכך יוכלו גם בכירים אחרים בליכוד ובשאר המפלגות לעשות לביתם, ללא פחד הכתם הפלילי. בטוחני שברפובליקת ה"דמוחרטה" הישראלית איש לא יצא לרחובות נגדם, בניגוד למה שעשו תושבי רומניה, כי בארץ שלנו רק מפלגות ועסקנים מוציאים מריונטות לרחוב, וחוק כזה (נוסח רומניה...) יעלה יפה גם עבור מפלגות אחרות ובראשן ש"ס, "יהדות התורה", מפלגת העבודה, ה"בית היהודי" וכמובן גם עבור "ישראל בתינו"...