"זה שם סיפרו של תא"ל (בדימוס) עמוס גלבוע על פרשת תפיסת "קארין A", אוניית הנשק הפלשתינית, שהובילה 54 טון של אמצעי לחימה רבים ואיכותיים מאירן עבור הרשות הפלשתינית.
זכיתי להיות מוזמן, על-ידי מחבר הספר, ראש המחקר באמ"ן, למפגש לרגל השקת הספר, שבו סיפרו כמה מהאחראים לתכנון המבצע ולביצועו. מדובר במבצע מודיעיני ומבצעי מסובך ומדהים בהצלחתו ובתוצאתו. מבצע בעל חשיבות אסטרטגית ולאומית של יוקרה עם השלכות של הישגים מדיניים ומבצעיים של מלחמה בטרור הפלשתיני. להצלחת המבצע היה אפקט תקשורתי ומדיני עולמי.
תפיסת האונייה גרמה לתדהמה אצל הפלשתינים, ולחשיפת פרצופו האמיתי של ערפאת כטרוריסט ולא כאיש של שלום. ראוי להדגיש שהצלחת תפיסת אוניית הנשק, התחוללה בזמן שיאי האינתיפאדה השנייה, בשיא פיגועי המתאבדים.
ההשתלטות על הספינה "קארין A" התחוללה בארבע לפנות בוקר, 3 בינואר 2002, בים האדום, במרחק כ 450 ק"מ מאילת. זהו סיפורם של לוחמי הקומנדו של שייטת 13 בשילוב עם חיל-האוויר.
הוגי הדעות והאחראים הישירים להצלחת מבצע זה היו בראש וראשונה אנשי המודיעין של חיל-הים. מבצע זה הושג במידה רבה גם בזכות סיוע מודיעיני של ארה"ב, וכמובן בזכות הגיבוי והתעוזה מצד הרמטכ"ל
שאול מופז,
ידידיה יערי, מפקד חיל-הים ומפקד חיל-האוויר.
באירוע השקת הספר נכחו כמאתיים מוזמנים, רובם אנשי ביטחון, ותיקי חיל-הים וחיל המודיעין. את הערב הנחה רון כתרי, מי שהיה דובר צה"ל. הדוברים במפגש היו ידידיה יערי, מפקד חיל-הים לשעבר, שאול מופז שכהן כרמטכ"ל בזמן המבצע, אל"ם חזי משיטה ראש המודיעין של חיל-הים והמתכנן הראשי, וסא"ל יוני מן נציג חיל-האוויר. תא"ל עמוס גלבוע, מחבר הספר (250 עמודים), סיפר בתחילת הערב על ההתלבטויות שלו כיצד להביא לידיעת הציבור את סיפור המבצע של המתכננים והמבצעים הלוחמים. הספר משופע בצילומים, מפות ומסמכים.
הספר מובא כסיפור מתח עוצר נשימה, המבוסס על שיחות עם מפקדים ואנשי מודיעין שהיו מעורבים בפרשה, כולל מסמכים מכל הסוגים שמתפרסמים פעם ראשונה.
להלן כמה דברים מרתקים ששמעתי במפגש זה מפיהם של רא"ל שאול מופז. אלול ידידיה יערי, תא"ל חזי משיטה (חיל-הים) וסא"ל יוני מן(חיל-האוויר):
- חיזוי מזג האוויר בזמן המבצע הייתה בעיה קריטית להצלחתו או כישלונו. בני בן פורת ז"ל היה מפקד מרכז החיזוי המטאורולוגי של חיל-הים. הסתבר שהחיזוי שלו היה מדויק. ההתלבטות הקשה הייתה האם לבצע ההשתלטות על האונייה בים התיכון או בים האדום.
- ההשתלטות של לוחמי שייטת 13 על הספינה, משני הליקופטרים בחבלים מלמעלה, ועל סולמות מסירות מלמטה הייתה מהירה מאוד. שקטה מאוד וללא אף ירייה!
- ההשתלטות על הספינה ובמיוחד על הצוות שלה הייתה די מהירה עד כי איש מאנשי הצוות לא הצליח לשדר על תפיסתה. צוות האונייה מנה 13 איש. 4 פלשתינים כולל הקפטן. היתר היו מצרים. כולם ללא נשק אישי.
- אנשי המודיעין של חיל-הים הצליחו לאתר את המספנה הספרדית שבה נבנתה האונייה. על סמך שרטוטים של מבנה האונייה בוצעה תרגולת להכרת הספינה בבסיס השייטת בעתלית.
- תחילתו של הרעיון למבצע אפשרי של השתלטות על "קארין A" בזכותה של בחורה צעירה בשם ענת, ששירתה כסגן בחיל-הים. היא נחשפה במסמך שהגיע לידיה ובו מידע שלפיו הפלשתינים מעוניינים ברכישת ספינת משא. תשומת ליבה של ענת, שהעבירה מידע זה למפקדיה, הוביל להתגייסות של המפקדים לתחילתו של תכנון המבצע.
- מדובר על מבצע הרואי עתיר סיכונים רבים. המבצע המיוחד הזה, כפי שמתואר בספר, מהווה הרמת מסך אינטימי לעבודת המודיעין של חיל-הים. כיצד מאתרים מיקומה של ספינה אחת בשם מתוך מאות אלפי ספינות משא המשייטות בימים ברחבי תבל.
- שיתוף הפעולה ההדוק עם המודיעין האמריקני באיתור הספינה "קארין A" ובמעקב מתמיד על מהלכיה, התבצע באמצעות סא"ל סטפני, נספחת צבאית בשגרירות האמריקנית בת"א. אל"ם חזי משיטה סיפר בהתרגשות על הקשר האישי והישיר שהיה לו איתה. לדבריו סטפני הייתה מגויסת להצלחת המבצע 24/7.
- הלווינים האמריקנים סייעו רבות באיתור הספינה בכל זמן.
- שאול מופז סיפר, שמיד לאחר הצלחת תפיסת האונייה והגעתה לאילת, זימן אותו אליו אריק שרון שכהן אז כראש ממשלה והורה לו לטוס בדחיפות לארה"ב כדי להיפגש עם הנשיא בוש. שרון תבע ממנו להגיע לפגישה עם הנשיא בוש במדי צה"ל. שרון הסביר לו שהאמריקנים מאמינים לגנרלים ולא לפוליטיקאים.
מופז הסכים בלית ברירה, מאחר שאז התחילו באינתיפאדה השנייה ומופז ראה עצמו אחראי להיות נוכח בארץ. מופז טס הביא לידיעת הנשיא בוש צרור מסמכים וצילומים של הנשק שנמצא בספינה. תוצאות מפגש זה גרמו לשינוי דרמטי של יחסה של ארה"ב כלפי ישראל. גיבוי וסיוע מדיני וצבאי לישראל במלחמתה נגד הטרור הפלשתיני.
על ההישג המדיני אסטרטגי במאמר הבא.
