המערכה נגד דאעש עומדת בפני סיום, וכעת תשומת הלב מופנת לאותם גורמים ומחלוקות שהביאו לצמיחת הארגון מלכתחילה. מחלוקות אלו הן פנימיות וחיצוניות, כאשר הפעילות של סעודיה ואירן על עירק היא מהגורמים המערערים ביותר - סבורה קבוצת הייעוץ הביטחוני סופאן.
לאחר הפלישה האמריקנית לעירק בשנת 2003 המדינה נהרסה, חולקה עקב היריבות העדתית והייתה נגועה בשחיתות שלטונית. למרות ההצלחות נגד דאעש, ממשלת עירק ממשיכה להיאבק בהשלכות של פעילות הארגון, תוך התמודדות עם המשבר מול הכורדים.
ארה"ב ניסתה למזער את ההשפעה האירנית על עירק, למרות שרבים מבינים שעירק ואירן יישארו קרובות מאוד. הממשלים של
ג'ורג' בוש הבן ו
ברק אובמה ניסו למזער את ההשפעה האירנית, תוך התבססות על ההנחה שעירק היא מדינה ריבונית בעלת רגשי לאומיות חזקים, למרות הקשרים הדתיים, ההיסטוריים והכלכליים עם אירן. ממשל טראמפ הרחיק לכת בנושא, כאשר התייצב בגלוי לצידה של סעודיה תוך הנחה שכל מה שקורה באזור, הוא חלק מהפעילות האירנית.
בוועידה שהתקיימה בריאד ב-22 באוקטובר, אמר מזכיר המדינה,
רקס טילרסון, שהמיליציות השיעיות מילאו תפקיד משמעותי במלחמה נגד דאעש, וכעת עליהן לחזור הביתה. הצהרה זו תואמת את הראייה האמריקנית של נוכחות צבאית לא-ממשלתית בעירק ואת זו של ארה"ב וסעודיה ולפיה עירק היא בובה של אירן.
אולם המציאות יותר מסובכת, טוענים מומחי סופאן. קודם כל, המיליציות השיעיות שטילרסון התייחס אליהן הן מיליציות של שיעים עירקים הידועות בשם יחידות הגיוס העממיות (PMU), ארגון גג של 40 מיליציות שיעיות בחסות הממשלה. הארגון הוקם בשנת 2014 במטרה להילחם בדאעש, וחלק מהמיליציות היו קיימות, בצורה שונה, כבר משנת 2003. ידוע שה-PMU מקבל תמיכה אירנית, לרבות תמיכה ישירה במונחים של יועצים וציוד, אולם יש להדגיש שהם לא אירנים. הם עירקים שמנעו אסון גדול לעירק. למרות זאת, אין הסכמה רחבה על פעילותם. נוכחותם בערים לא-שיעיות דוגמת תיכרית וכירכוכ, מעלה את סף המתח העדתי במדינה.
בוושינגטון מבינים כבר שנים רבות, כי לאירן יש יותר השפעה על עירק מאשר לארה"ב. הברית האמריקנית-סעודית נגד אירן מקווה לצמצם או לבטל מגמה זו, אם כי לא ברור כיצד הדבר ייעשה. מעבר לכך, הרעיון של ארה"ב כשותפה נאמנה לעירק מוטל בספק. המשבר מול הכורדים חשף את גבולות שיתוף הפעולה בין עירק לארה"ב. לאחר שכוחות עירקים כבשו את כירכוכ, כורדים רבים האמינו שהם שוב ננטשו על-ידי ארה"ב, בעוד שרבים בארה"ב רואים בכיבוש כירכוכ ניצחון לאירן. בינתיים, ממשלות עירק וארה"ב רואות מהלך זה כצעד הכרחי להחזרת השליטה על אזורים שנויים במחלוקת, דבר המקבל תוקף מהחוקה העירקית.
ארה"ב רוצה שה-PMU יתמזגו עם הצבא העירקי או שיפורקו, מטרה שלממשל טראמפ יש מעט מאוד השפעה על מימושה. בתרחישים הסבירים ביותר, אירן תמשיך לתמוך ב-PMU במהלך המשבר מול הכורדים, כאשר ממשלת עירק מנסה למזער את הנזקים והפערים שנוצרו בשנים האחרונות.
