|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
עם ההתפתחות המואצת של הבינה המלאכותית נראה שעולמנו ניצב בפני התפתחות דרמטית הרבה יותר: יצירת שפה אוניברסלית אחת לכל תושבי העולם. באמצעות שפה זו ניתן יהיה לעשות שימוש קל בשפה המדוברת ביותר בעולם - זו המקובלת בסין; חשוב לדעת כי מנדרינית היא השפה המדוברת ביותר בסין והיא גם השפה היותר מדוברת בעולם
|
|
מיליון סינים לא טועים [צילום: מארק שיפלביין, AP]
|
|
|
|
|
כיוון שכיום כבר קיימים מחשבים המסוגלים לתרגם בזמן אמת את מה שנאמר בשפה מדוברת אחת לשפה אחרת, הרי עם ההתפתחות המואצת של הבינה המלאכותית נראה שעולמנו ניצב בפני התפתחות דרמטית הרבה יותר: יצירת שפה אוניברסלית אחת לכל תושבי העולם. באמצעות שפה זו ניתן יהיה לקיים את דיוני האו"ם, למשל, מבלי להיעזר בשרותי תרגום, ניתן יהיה לקרוא ספרים שנכתבו בשפות שכבר נכחדו מן העולם, אפילו כאלה ששפת כתיבתם הייתה בציורי ההירוגליפים. ולא לשכוח גם את השימוש הקל שניתן יהיה לעשות בשפה המדוברת ביותר בעולם - זו המקובלת בסין. חשוב לדעת כי מנדרינית היא השפה המדוברת ביותר בסין (יחד עם טיוואן, סינגפור ומלזיה) שהיא גם השפה היותר מדוברת בעולם, עם כ-1.5 מיליארד איש שמתוכם בין 850 ל-950 מיליון דוברי מנדרינית כשפת אם, שבה הם כותבים, קוראים ומדברים.
יכול להיות שהדברים שאני כותב כאן נראים כחזיונות שווא, אבל כל מי שיבחן את ההתפתחויות הדמיוניות ממש שהתרחשו בעולם במשך חמישים השנים החולפות יבין, כי התאוצה שבה משתנים סדרי עולם בימינו תקצר מאוד את משך הזמן שיידרש להפוך את מה שנראה כחלום למציאות של יום יום.
ומי יודע אולי בעוד מאה שנה תהיה השפה האוניברסלית שפת האם של הדורות החדשים שיולדו לבני האדם. עד לימי עתיד אלה יהיה השימוש במחשב הרבה יותר משוכלל מכפי שהוא כיום. לדוגמא: אם המשתמש יכתוב בעברית הוא יוכל להפיק, בלחיצת כפתור אחת, מסמך בכל שפה שיבחר. ויותר מזה: הוא יוכל לייצר מסמכים בכל שפה ולשגר את כולם בו-זמנית לכל הכתובות שיבחר, כל כתובת ושפתה. זה יהיה גם הדין במיילים או בכל צורת תקשורת בין-אישית אחרת.
ואולי לא יהיה זה חלום נועז אם וכאשר שפת העולם תהיה כולה אוניברסלית - וגם הרובוטים בעלי הבינה האנושית ישתמשו בה - יקדישו המדענים האנושיים המתוחכמים מזמנם כדי ללמד את החיות והעופות לשוחח בשפה ייחודית גם עם בני האדם. במועד רחוק זה יכול להיות שציוץ הציפורים הנעים לאוזן, כמו זמירת הזמיר, יהיה שפה ברורה שתוכנה יעניין הרבה יותר מן השיח האנושי.
|
| תאריך:
|
29/10/2017
|
|
|
עודכן:
|
29/10/2017
|
|
עמי דור-און
|
|
ישנה בארץ רשת חנויות בשם "נגב קרמיקה". רשת מאוד רווחית, שצברה מוניטין רב בזכות ההון האנושי העובד, שהגיר זיעתו במפעל "נגב קרמיקה" בעיירה אחת בנגב, הנושאת את השם ירוחם. לפני מספר חודשים בעלי הרשת "נגב קרמיקה" החליטו למכור את הרשת, והבעלות עברה לידיה של חברת הון אחרת.
|
|
|
|
|
השפה העברית מאבדת משנה לשנה את כבודה. סימפטומים ברורים להידרדרותה המאסיבית הם השתלטותו הטוטאלית של הלעז עליה, עם שימוש יומיומי במלים קלוקלות, נוסח סלנג זול ודוחה של תחתית הרמה, המקביל מן הסתם רק לשפת הרחוב.
|
|
|
|
|
הדור הצעיר החילוני בישראל המשקיע את לבו ומוחו בעיקר בהבלים טלוויזיוניים ומתעלם מן ההיסטוריה היישובית הקרובה ובעיקר הרחוקה, אינו מבין, או מתעלם, מן העובדה כי בעוד 40-30 שנה יהיה הוא עמוד השדרה של המדינה ועליו תהיה מושתתת הכלכלה הישראלית. אבל כמו כל דור חדש, הצעירים האלה אינם חושבים על העתיד והעבר אלא רק על ההווה. משום כך חייב הדור הבוגר של היום לשאול את עצמו שאלה פשוטה אך משמעותית ביותר: איזה עולם נותיר אחרינו לילדינו ולנכדינו ועם אילו בעיות כבדות משקל הם יצטרכו להתמודד, לקראת סוף המאה ה-21.
|
|
|
|
|
ככל שחולף הזמן, הולך ומתברר כי יחיא סינוואר, המנהיג של חמאס ברצועת עזה, הוא "האיש החזק" בתנועה שעל פיו יישק דבר. סינוואר איננו פוגע במעמדם של אסמעיל הניה כיו"ר הלשכה המדינית החדש של התנועה או במעמדו של צאלח אלעארורי סגנו של הניה, הוא עושה להם כבוד אך הכל בחמאס יודע מי באמת מנהל את העניינים.
|
|
|
|
|
במרחבי הרשת הוירטואלית מסתובבים סרטונים בנושאים שונים, ביניהם גם כאלה המשווים את תרומתם של יהודים לתרבות ולטכנולוגיה אל מול תרומתם של אחרים. אחד מקני המידה הקבועים בחלק מסרטונים אלו הוא השוואה בין מספרם, המוחלט והיחסי, של יהודים זוכי פרס נובל אל מול מספרם בחברות אחרות. בסרטונים מעניינים שראיתי הוצגו עובדות והשוואה למיעוט הזכיות של בני תרבויות אחרות; לא ראיתי שמתייחסים לשאלה מדוע היהודים מככבים בתחום זה יותר מאחרים. ומי שכן התייחס לזה במאמר או במחקר, הפנה את הזרקור אל מסורת הלימוד, אל מערכת החינוך היהודית. אבל לענ"ד זו עצמה שאלה, מה גורם ליהודים לחתור להוספת ידע בלי גבולות?
|
|
|
|
|
