א. אמונה מול מנהג

מה קורה כשאמונות מפקד בכיר אינן תקינות פוליטית?

קולונל לֶלאנד בוהאנון, טייס מעוטר, שצבר אלפי שעות טיסה, כולל גיחות קרביות באפגניסטן, שמוצב בבסיס חיל-האוויר קירקלנד בניו מקסיקו, סירב לכתוב בחודש מאי מכתב בתום שירות לבן-זוגו של נגד ביחידתו, שנשוי לבן אותו מינו. לדעת הקולונל, נישואי הנגד נוגדים את אמונתו הדתית.

הנגד התלונן בטענה, שהופלה על-רקע נטיותיו המיניות, ובוהאנון הודח מתפקידו כמפקד הסוכנות לביקורת, שמפקדתה בבסיס קירקלנד, וקידומו בוטל. בעת הוא מוצב בוואשינגטן הבירה. עמותה, שמקדמת חופש בהתאם לתיקון הראשון לחוקה האמריקנית (שמבטיח חופש דת), ערערה על כך. העמותה טוענת, שמכתבים לבני-הזוג של מי שפורשים משירותם אינם חובה חוקית של מפקד, אלא מסורת.

הקולונל נועץ באיש הדת של הבסיס ובקצינים אחרים בטרם סירב לכתוב את המכתב. בסופו של דבר, חתם על המכתב לבן-הזוג קצין שלא מהיחידה.

פרקליטיו של בוהאנון טוענים, שאין הנחיות מפורשות של חיל-האוויר לגבי המכתב לבני-הזוג, ולפיכך היה רשאי לנהוג לפי אמונתו. יתר על כן, בקשת בוהאנון ממפקדיו לדון בפרשה לא נענתה כלל, לדבריו. מכל מקום, טוען פרקליטו, אין בחוק הצבאי שום הוראה, שעל מפקד לוותר על אמונתו דתית כדי למלא את תפקידו הצבאי. מצד שני, זכאי הנגד, שלא יופלה בגלל נטייתו המינית.

אם תתקבל תביעת בוהאנון, נדרש חיל-האוויר לנקות את תיקו האישי של המפקד מכל מסמך שלילי אודותיו בגין הפרשה. נראה, שכלקח יצטרך חיל-האוויר האמריקני להבהיר את הוראותיו, ולעדכן את הכשרת מפקדיו.

ב. דיין התעשת במלחמה

אני מתעב את משה דיין, ותיעבתי אותו גם בחייו, דבר שהיה קשה ביותר, כיוון שעבדתי אז, בשנות השבעים, כבכיר בתעשיה הביטחונית.

איני יודע מה עבר על דיין בימים הנוראים בין כסה לעשור ה'תשל"ד. להערכתי, הוא פקפק בכושרו של רב-אלוף דוד אלעזר, הרמטכ"ל, להנהיג את הצבא, ולהבין את הנעשה מימינו ומשמאלו. הפקפוק באלעזר ליווה את כל כהונת דיין, שהתנגד למינויו.

עוד קטע מעניין הוא העובדה, שכביכול התקפל דיין ביומיים הראשונים למלחמה, נשבר, בעיקר, לאחר ביקורו במפקדת פיקוד הצפון. עיתונאים בכירים דרשו מגולדה מאיר, ראש הממשלה, למנוע ממנו להופיע בפני ועדת העורכים כיוון שדברי דיין על סוף הבית השלישי נתפסו כתבוסתניים.

דיין התאושש במהירות ממצב-רוחו השלילי, וגילה הבנה מדהימה של המצב - עד סוף המלחמה, בניגוד למנהיגים אחרים של מערכת הביטחון ושל צבאנו. אחת ההוכחות הראשונות להתעשתותו הנה הנחייתו (שלא בוצעה) לנטוש את המעוזים, גם במחיר נפילת אנשיהם בשבי - כיוון שהמאמצים לחלצם מקיזים דם רב מדי. כבר בתחילת המלחמה הבין שר הביטחון, שהמטרה הערבית הנה להתיש את צה"ל ואת המדינה, וריבוי קורבנות רק ישרת את מטרותיהם.

דיין התנגד למינוי יצחק רבין למפקד בכיר במלחמה, כיוון שלא העריך את כישוריו הצבאיים ואת מנהיגותו. לעומת זאת, המליץ על מינוי השר חיים בר-לב (שהיה רמטכ"ל לשעבר) למפקד בכיר בצבא, למרות תפקידו הפוליטי. עם זאת, התנגד בכל כוחותיו לניסיונות של אלעזר ושל בר-לב להדיח את אריאל שרון במהלך המלחמה ולסכל את מהלכיו. כאחרים, הבין דיין, שאין לצבאנו תחליף ראוי לכישורי שרון. הוא תמך ביוזמות שרון, והוכיח זאת כשהתלווה לשרון בדרכו אל יחידות אוגדה 143.

אחרי המלחמה הפך דיין לשנוא, ודעת הקהל ביקשה את פיטוריו, שלא כמו מסקנות ועדת אגרנט. רבין, שמונה כחצי שנה אחרי המלחמה לראש ממשלה, לא הכלילוֹ בממשלתו. וקשה להגיד, שהצעד לא היה פופולרי - לאור תוצאות המלחמה, שנזקפו משום מה רק לחובת דיין ולא לחובת הקצינים, שתפקדו רע, ובראשם אלעזר.

ג. סד"כ מול תקציב

הכל בארצות-הברית מסכימים, כי סדר-הכוחות (סד"כ) של חיל-הים האמריקני, המונה 278 ספינות, קטן מהנדרש, ויש להגדילו לכ-355 כלי-שיט. ארצות-הברית ניצבת בפני תחרות קשה בים מול סין (שבשנת 2020 יהיו לה 351 כלי-שיט) ומול רוסיה, שמגדילה מאוד את הסד"כ הימי שלה.

בעוד שבבית הלבן ובחיל-הים מדברים על גידול מהיר בסד"כ הימי של ארצות-הברית, אמר תומאס די, ממלא-מקום תת-שר חיל-הים, בכנס על כוחות משלוח בשבוע שעבר, כי היעד של הגדלת הסד"כ ל-350 כלי-שיט לא יושג עד אמצע המאה ה-21 גם בגלל תשתית חסרה לבניית ספינות ובגלל שיקולים תקציביים. מיליארדי דולרים, הסביר די, יידרשו למימוש הגדלת הסד"כ, והוא הביע ספק האם זה אפשרי.

די אינו עוד בכיר בפנטגון. עד חודש פברואר, היה ראש-מטה חיל-הים, ומכיר היטב את צורכי החיל ואת מגבלות התקציב בשנת 2018 (שאך החלה בארצות-הברית) ובשנת 2019 - לאחר כמה שנים רצופות של קיצוץ חריף בתקציב ההגנה.

"אנחנו רוצים חיל ים של 355 כלי-שיט, מהר ככל האפשר", אמר די, "וצריכים להפעיל את כל השותפים למשימה בגבעת הקפיטול, ולפעול בתוכנית משובחת בתקציבים מוגדלים". גוף הבקרה של הקונגרס מדבר על הגעה לסד"כ של 355 כלי-שיט בשנת 2046 - אם יוקצו כל שנה עוד 102 מיליארדי דולר לרכש ספינות. זה סכום אדיר, שאולי אינו אפשרי גם למעצמה כמו ארצות-הברית.

ראוי לציין, כי הגדלת הסד"כ מחייבת הגדלה ניכרת של הוצאות החיל לתחזוקה ולמשאבי-אנוש. מסמך של מפקד חיל-הים האמריקני קבע בחודש מאי, כי אפשר להגיע ליעד של 355 כלי-שיט במהלך העשור הבא, תוך שימוש רב במערכות בלתי-מאוישות ובטכנולוגיה מתקדמת, שתאפשר למצות את הסד"כ הנוכחי.

אם לא יוקצה כל התקציב הנדרש, אומר די, ולא נגיע לסד"כ של 355 כלי-שיט בשנת 2050, יש לשפר את הסד"כ הנוכחי ולא רק לשאוף להגדילו. לדעתו, יש לפעול בראייה כוללת, בין-זרועית, שכוללת את הים, את האוויר, את החלל ואת הסייבר, כדי למצות את היתרון האמריקני ולשפרו.

ד. לראות ולהיראות

שומר פתאים עומד לצדם של נהגי ישראל, שחלקם מזלזלים במפגיע בהיגיון, בהוראות הבטיחות ובתקנות התחבורה. כל פעם שאני שב לביתי בשלום מהכבישים אני מודה לו על חסדיו.

עכשיו, כשעברנו לשעון חורף, אולי ישתפר משהו. אני יוצא מדי פעם מביתי בשש בבוקר, ונדהם לראות נהגים, שלא הדליקו את אורות מכוניותיהם, למרות שעדיין חשוך למדי. כתוצאה מכך, הנהיגה קשה יותר ומסוכנת. הדלקת אורות נועדה לראות ולהיראות, ואין לי הסבר למחדל. כנראה, מי שנוהגים כך סבורים, כי די בכך שיראו, ואינם מתחשבים באחרים, שנמצאים לידם על הכביש.

ה. נוער שמן מדי

יותר מ-27 אחוזים מהנוער במדינת קולורדו שמנים מדי, והדבר מאפיין את הנוער האמריקני. כך קובעת 'המועצה למען אמריקה חזקה', עמותה, שמטפחת את הנכונות להתגייס. כתוצאה מרמה נמוכה של פעילות גופנית ומרמה גבוהה של השמנת יתר, סבורה העמותה, סובלים הכוחות המזוינים של ארצות-הברית ממחסור במועמדים לשירות צבאי.

כיוון שאין מגייסים את מי שסובלים מהשמנת יתר, את מי שיש להם רישום פלילי, את מי שקעקעו את פניהם ואת מי שיש להם עבר של שימוש בסמים - קובעת ראש המועצה בקולורדו - שבעים אחוזים מהנוער במדינה אינו מתאים לגיוס.

עודף משקל מחבל בכושר הגופני, אך הנו סיכון בריאותי, מציינים אנשי העמותה. לדברי המרכזים הפדרליים לבקרת מחלות, כ-17 אחוזים מהנוער האמריקני סובלים מעודף משקל. לכוחות המזוינים יש אמת-מידה מחמירה של יחס בין גובה לבין משקל. רפואית, מי שגובהו 180 ס"מ צריך לשקול עד 89 ק"ג; ואילו הכוחות המזוינים מתירים לו להגיע ל-84 ק"ג בלבד.

נתוני העמותה אינם הולמים את דרישות הצבא האמריקני למתגייסים. בשנת 2017 הגיע הצבא האמריקני ליעדי הגיוס שלו, אומר מיג'ור-ג'נרל ג'פרי סנואו, ראש פיקוד הגיוס של הצבא. זה הושג באמצעות מענקי גיוס עד 40 אלף דולר, שמשכו לצבא מתגייסים איכותיים.

המועצה למען אמריקה חזקה מבקשת מהמדינות להורות לכלול שיעורי חינוך גופני כחובה בכל מערכות החינוך הציבוריות, לסלול יותר שבילים לאופניים, ולקדם את התוכניות לאספקת מזון בריא לעניים.

קוק, מנהלת המועצה למען אמריקה חזקה בקולורדו, מציינת, כי דווקא בקולורדו, שתושביה נחשבים לרזים ביותר בארצות-הברית, לא נמצא נוער רזה - לעומת מדינות אחרות בארצות-הברית. קולורדו הנה אחת משלוש המדינות, שאינה מחייבת שיעורי חינוך גופני במערכת החינוך. העמותה מגייסת הון כדי להילחם בהשמנת-יתר, ומתכננת להביא את הנושא לדיון באספה הכללית של קולורדו, הגוף המחוקק של המדינה, בשנה הבאה.

גנרל בדימוס ג'ין רנוארט, שפיקד על הפיקוד הצפוני האמריקני, אומר, שהעמותה נמצאת בכיוון הנכון. לדבריו, יש לגייס את ההורים למאמץ למען הרזיית הנוער. הם צריכים לכבות את מכשירי הטלוויזיה, ולשלוח את ילדיהם לפעילות גופנית, תוך שהם מקפידים על תזונתם.

כדי להתמודד עם הבעיה, הוצע לצבא האמריקני להגמיש את ספי הגיוס. להצעה זו מתנגדים רבים, שסבורים שבכך יגדל העול על הצבא, שלא יוכל להתמודד עם משימותיו עקב משקל-יתר של אנשיו.