בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
עם כל החשיבות שיש לייחס לתקשורת, מסוכן להפוך אותה לרשות שלטונית. דברים אלה חשובים במיוחד בישראל, שבה התקשורת, יותר משהיא מבקרת וחוקרת, היא צד במערכת הפוליטית וחוד החנית של השמאל/תקשורת. תקשורת מקצועית, חוקרת, מבקרת והוגנת הייתה מבקרת את הממשלה גם מימין. לא כך בדמוקרטיה הישראלית, שבה התקשורת איננה כזאת, אלא חלק בלתי נפרד, חד-צדדי, מגמתי ורב-השפעה במערכת הפוליטית
|
המשנה לנשיאה חנן מלצר [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
|
השבוע הושבע השופט חנן מלצר והחל לכהן בתפקיד המשנה לנשיאת בית המשפט העליון. בנאום שנשא בבית הנשיא באותו מעמד התייחס מלצר למשטר הנהוג במדינות דמוקרטיות, המבוסס על מערכת של בלמים ואיזונים בין שלוש רשויות: המחוקקת, המבצעת והשופטת. כך נהוג וכך למדנו מאז ומתמיד. אבל מלצר לא הסתפק בכך, אלא תיאר משטר דמוקרטי המבוסס על ארבע רשויות במקום שלוש. וכך אמר: "מדינה דמוקרטית נשענת על דיאלוג מתמיד בין שלוש הרשויות הקלאסיות, ואליהן מצטרף בעולם המודרני גורם רביעי - התקשורת. שתי הרשויות הראשונות (הרשות המחוקקת והרשות המבצעת) הן רשויות עושות, ואילו הרשות השופטת והתקשורת תפקידן, בין השאר, לבקר וחשיבותן בתור שכאלה רבה, שכן מבלעדיהן, או תוך הגבלתן שלא במידתיות - דמוקרטיה לא תסכון." בדבריו אלה מלצר לא רק הוסיף רשות נוספת על שלוש הרשויות הידועות, אלא העמיד את התקשורת במעמד מקביל לזה של הרשות השופטת: הן זו והן זו תפקידן לבקר את שתי הרשויות האחרות, הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. חשוב להדגיש שגם את הרשות השופטת וגם את התקשורת חשוב וחובה לבקר. עם כל החשיבות שיש לייחס לתקשורת, מסוכן להפוך אותה לרשות שלטונית, קל וחומר במעמד מקביל לזה של הרשות השופטת, למרות שככה התקשורת מתיימרת להציג את עצמה, ולפעמים היא רואה את עצמה אף מעל הרשות השופטת. דברים אלה חשובים במיוחד בישראל, שבה התקשורת, יותר משהיא מבקרת וחוקרת, היא צד במערכת הפוליטית וחוד החנית של השמאל/תקשורת. תקשורת מקצועית, חוקרת, מבקרת והוגנת הייתה מבקרת את הממשלה גם מימין. לא כך בדמוקרטיה הישראלית, שבה התקשורת איננה כזאת, אלא חלק בלתי נפרד, חד-צדדי, מגמתי ורב-השפעה במערכת הפוליטית.
|
תאריך:
|
31/10/2017
|
|
|
עודכן:
|
31/10/2017
|
|
רון בריימן
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
וינטר הניה
|
31/10/17 14:22
|
|
|
|
חניבעל
|
1/11/17 07:43
|
|
2
|
|
7_7_7.
|
31/10/17 14:35
|
|
3
|
|
סב
|
31/10/17 15:24
|
|
4
|
|
שפרירית
|
31/10/17 15:32
|
|
5
|
|
שפרירית
|
31/10/17 15:39
|
|
6
|
|
אברהם שלום
|
31/10/17 15:49
|
|
7
|
|
ספי סגל
|
31/10/17 16:51
|
|
8
|
|
באום
|
31/10/17 18:21
|
|
|
|
יהודי מפוכח
|
31/10/17 19:49
|
|
|
|
ספי סגל
|
1/11/17 09:40
|
|
|
|
עובד 1
|
1/11/17 12:38
|
|
9
|
|
דברי המאמר נכונים
|
31/10/17 18:26
|
|
10
|
|
צרצר
|
31/10/17 18:51
|
|
11
|
|
צרצר
|
31/10/17 18:58
|
|
12
|
|
צרצר
|
31/10/17 19:08
|
|
13
|
|
אחד העם
|
31/10/17 19:24
|
|
|
|
יהודי מפוכח
|
31/10/17 20:26
|
|
|
|
ליהודי לא פיכח
|
31/10/17 22:59
|
|
|
|
באום
|
31/10/17 21:15
|
|
|
|
אחד העם
|
31/10/17 23:05
|
|
|
|
באום
|
1/11/17 02:59
|
|
|
|
1 העם
|
3/11/17 19:38
|
|
14
|
|
שמאלן לשעבר
|
31/10/17 19:39
|
|
פשיטא, יאמר כל הקורא את הכותרת דלעיל, הלוואי אשיב. למרבה התדהמה שומע אני מעת לעת דברי ביקורת, נוקבים וחריפים (עד כדי שנאה...) בקרב ציונים דתיים וכלפי החרדים. שומע ונחרד.
|
|
|
יש לי רעיון כיצד ניתן לשכך את כעסו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על המפכ"ל רוני אלשיך. כל מה שהמפכ"ל צריך לעשות הוא להגן על שמה הטוב של רעיית ראש הממשלה ולזמן לחקירה באזהרה את שתי הנשים החרדיות שירה רבן והגברת נ' כדי לפצח את התעלומה כיצד הגיעו המסרונים האלקטרוניים שהוחלפו בין השתיים לידיעת התקשורת ומי סייע בידן לעשות את המלאכה שכל כוונתה הייתה להשחיר את פניה של שרה.
|
|
|
יוליה שמואלוב ברקוביץ בגיחתה הפוליטית האחרונה התייצבה בראש מפלגה, שנשאה את השם "כלכלה" בבחירות לכנסת ה-19. בבחירות אלו נתנו לה את אמונם רק שברירי פרומילים של מצביעים מכלל אזרחי ישראל שהצביעו לכנסת. רק 1.972 אזרחים בכל רחבי הארץ הצביעו לקריקטורה של אותה מפלגה תמוהה, שיוליה שמואלוב ברקוביץ עמדה בראשה.
|
|
|
שרה נתניהו לא הייתה המעסיק של שירה רבן בבית ראש הממשלה, ולכן לא ניתן לתבוע אותה בבית הדין לעבודה. העובדה שהתביעה של מני נפתלי הוגשה נגד המדינה ולא נגד שרה נתניהו מחזקת את הטענה לחוסר הסמכות, מה גם שנתניהו בקשה לערער בבית הדין הארצי לעבודה ולא קיבלה זכות זו, כי היא לא הייתה צד לדין.
|
|
|
אחת מאבני היסוד המהותיות שעליהן מושתת משטר דמוקרטי היא הזכות המוקנית לכל אזרח בוגר לבחור, להיבחר ולהביע את דעתו באורח חופשי וגלוי. הוגי רעיון הממשל הדמוקרטי שקבעו את הדרך הטובה ביותר האפשרית שבה יוכל העם, להביא לידי מימוש את רצונו בשלטון תקין, שוויוני ויציב, יצאו מתוך ההנחה כי כלל האזרחים, המרכיבים את העם, אכן יחושו בחשיבות ההשתתפות בתהליך הדמוקרטי של הבחירות, כדי שיוכלו להשפיע על קביעת עתידם ועתיד מדינתם. למרבה הצער איש לא העריך לפני אלפי שנים, כאשר בא לעולם והחל להתפתח אורח החיים הדמוקרטי, כי דמוקרטיה עלולה גם להפוך לאנרכיה שבמסגרתה מביעים אזרחים רבים את מחאתם, את שאט נפשם, מכל השלילה שבמימוש החיים הדמוקרטיים, בכך שהם פשוט אינם משתתפים ב"חגיגה" ונמנעים מלממש את זכותם, ואולי אף את חובתם הדמוקרטית, לבחור.
|
|
|
|