שר המסחר האמריקני, וילבור רוס, הוא בעל מניות בחברת ספנות המקבלת מיליוני דולרים לשנה מחברה ששניים מבעלי המניות המרכזיים בה הוא חתנו של ולדימיר פוטין ואוליגרך המקורב לנשיא רוסיה. כך מגלים מסמכי משרד עורכי הדין אפלבי, הנחשפים (5.11.17) בידי הקונסורציום הבינלאומי של עיתונאים חוקרים - הגוף שחשף את מסמכי פנמה.

רוס, מיליארדר מתחום ההשקעות, העביר לנאמנות את רוב עסקיו לפני שהצטרף בחודש פברואר השנה לממשלו של דונלד טראמפ. אולם הוא ממשיך להחזיק במניות בחברת הספנות Navigator Holdings, הרשומה באיי מרשל. ישויות הרשומות במקלטי מס, והשייכות לרוס ולמשקיעים אחרים, מחזיקות ב-31.5% ממניות החברה - מגלים המסמכים של משרד עורכי הדין, הפועל בברמודה.

בין לקוחותיה הבולטים של Navigator Holdings נמצאת חברת הגז והפטרוכימיים סיבור, הממוקמת במוסקבה. בשנת 2014 שילמה חברה זו לחברת הספנות 68 מיליון דולר. בין בעליה נמצאים קיריל שמאלוב, חתנו של פוטין, וגנאדי טימצ'נקו - אוליגרך בתחום האנרגיה שלפי משרד האוצר האמריקני "קשור במישרין לפוטין". בעל המניות הגדול ביותר בחברת סיבור הוא ליאוניד מיכלסון. הממשל האמריקני הטיל עיצומים עם טימצ'נקו ומיכלסון, בשל זיקתם לפוטין, כחלק מצעדי העונשין בעקבות הפלישה הרוסית לחצי-האי קרים.

הרווחים עברו למקלטי מס

קבוצת העיתונאים מציינת, כי בתפקידו כשר המסחר יש לרוס השפעה על הסחר והתעשיה ועל כמעט כל היבט של היחסים הכלכליים בין ארה"ב לבין מדינות אחרות, כולל כמובן רוסיה. הקשר הנחשף כעת מוסיף נדבך לערימת הקשרים בין אישים בממשל טראמפ ובקמפיין שלו לבין רוסיה, שפעלה בצורה נמרצת להביא לבחירתו לנשיא.

במהלך השימוע לאישור מינויו לשר המסחר, נשאל רוס שוב ושוב על קשריו העסקיים עם רוסיה, בעיקר בנוגע לתפקידו בעבר כסגן יו"ר הבנק של קפריסין שמימן במשך שנים אוליגרכים רוסים. הוא השיב בקצרה, באומרו שהרוסים שהשקיעו בבנק לא היו שותפיו וסירב לפרט מעבר לכך. רוס נשאל האם עסקי הספנות שלו עלולים להציב אותו במצב של ניגוד עניינים, אך לא במישרין על Navigator Holdings ועל קשריו עם חברת סיבור.

כעת מסר דובר משרד המסחר, כי רוס השקיע בחברה רק לאחר שהחלה את קשריה עם סיבור, וכי הוא מעולם לא נפגש עם שמאלוב, טימצ'נקו או מיכלסון. עוד אמר הדובר, כי רוס פסל את עצמו מלעסוק בעניינים הנוגעים לספנות חוצת אוקיינוסים, וכי הוא תומך בסנקציות על רוסיה ועל ונצואלה. לקוח מרכזי נוסף של Navigator Holdings הוא PDVSA, חברת הנפט שבבעלות ממשלת ונצואלה עליה הטיל ממשל טראמפ עיצומים בשל התנהלותו של הרודן ניקולס מאדורו.

לפני שהצטרף לממשל טראמפ, היה רוס בן ה-79 מענקי עולם ההשקעות הפרטיות, עם התמחות בהשקעה בחברות כושלות במטרה להבריא אותן. רבות מהקרנות שהקים רוס למטרה זו, טופלו בידי משרד אפלבי – שגם סייע להן להסיט את רווחיהן למקלטי מס כמו איי קיימן.

כאשר התמנה רוס לתפקידו הנוכחי, הוא הגיע להסכם עם משרד האתיקה הממשלתי ולפיו יתנתק מ-80 חברות ושותפויות, ויותיר בידיו תשע אחרות העוסקות במימון נדל"ן, משכנתאות וספנות בינלאומית. מסמך הגילוי הפיננסי של רוס כלל 57 עמודים שפירטו את אחזקותיו ונכסיו, כולל כאלו שהיו במבנה פירמידלי בן שבע שכבות. בתוך ים הפרטים הזה הופיעו ארבע ישויות הרשומות באיי קיימן, ושאותן הותיר רוס בידיו – וכולן נוהלו בידי משרד אפלבי.

Navigator Holdings צוינה בין אחזקותיהן של אותן חברות, אך ללא פירוט עליה ועל יחסיה עם חברת סיבור. על-פי המסמך, השווי הנוכחי של מניותיו של רוס בחברת הספנות הוא 10.1-2.05 מיליון דולר, אם כי המסמך אינו כולל את שיעור האחזקות המדויק בה של אחת מארבע החברות הקיימניות. חלקו הישיר של רוס הוא רק חלק קטן מאותם 31.5% השייכים לו ולשותפיו, ואשר שוויים עומד על 179 מיליון דולר.

1.3 מיליארד דולר לחתן

הקשר בין רוס לבין Navigator Holdings החל בשנת 2011, כאשר הוא רכש 19.4% ממניותיה וקיבל שני מושבים במועצת המנהלים שלה; רוס עצמו נטל אחד מהם שנה לאחר מכן. לאחר מספר חודשים רכש רוס חבילה נוספת, מידי המפרק של בנק ההשקעות ליהמן בראדס. רוס פרש ממועצת המנהלים של החברה בנובמבר 2014, לאחר שהתמנה לסגן יו"ר הבנק של קפריסין, והוא הוחלף בידי וונדי טרמוטו – מנהלת בכירה בעסקיו וכיום ראש הסגל שלו במשרד המסחר.

הקשרים בין Navigator Holdings לבין סיבור החלו בראשית 2012, זמן קצר לאחר ש-רוס רכש את מניותיו הראשונות בחברת הספנות. סיבור הוקמה בידי ממשלת רוסיה בשנת 1995, נרכשה לאחר מספר שנים בידי גזפרום ובשנת 2010 נמכרה לטימצ'נקו ומיכלסון. לדברי עמוס הוכשטיין, הדיפלומט הבכיר לענייני אנרגיה בממשל אובמה, השניים – כמו רבים אחרים בענף האנרגיה הרוסי – התעשרו כתוצאה מן השחיתות ששררה בו ומהקפיטליזם המושחת המאפיין את עידן פוטין. "הם התקרבו לפוטין, היו נאמנים לפוטין, קיבלו נכסי מדינה והתעשרו", אמר.

ממשלת רוסיה ממשיכה לתת העדפה לחברת סיבור, אומר הקונסורציום. בשנת 2013 היא זכתה למימון ממשלתי להקמת מסוף ייצוא בנמל אוסט-לוגה שבים הבלטי. ארה"ב, לעומת זאת, סימנה כאמור את בעלי החברה כיעד לעיצומים אחרי הפלישה לאוקראינה. על סיבור עצמה לא הוטלו עיצומים, אך בנק אמריקה ורויאל בנק אוף סקוטלנד חדלו להעניק לה הלוואות. ממשלת רוסיה נחלצה לעזרה: במאי 2014 נרכש המסוף באוסט-לוגה בידי בנק וקרן השקעות שבבעלות המדינה, וסיבור ממשיכה להיות המשתמשת היחידה בו.

בספטמבר 2014, בלחץ העיצומים, מכר טימצ'נקו 17% ממניותיו בחברה לשמאלוב, שהיה אז בן 32 בלבד, ואשר הגיע בצורה זו לאחזקה של למעלה מ-20% בחברה. הרכישה מומנה בהלוואה בסך 1.3 מיליארד דולר שקיבל שמאלוב מגזפורמבנק שבבעלות המדינה – בראשה עומד חותנו. מאוחר יותר מכר שמאלוב את רוב מניותיו וירד לאחזקה של 3.9%, אך נותר חבר במועצת המנהלים של סיבור.

העיצומים שהטילה ארה"ב על רוסיה לא פגעו בעסקיה של Navigator Holdings עם סיבור. בשנת 2014 הסתכמו הכנסותיה של חברת הספנות מהחברה הרוסית ב-16.2 מיליון דולר והיו 5.3% מכלל הכנסותיה; שנה לאחר מכן קפץ הסכום ל-28.7 מיליון דולר – 9.1% מן ההכנסות, מה שהפך את סיבור לאחד מחמשת הלקוחות המרכזיים שלה. בשנה שעברה ירדו ההכנסות ל-23.2 מיליון דולר – 7.9% מהמחזור. השנה הכפילה Navigator Holdings את מספר הספינות העומדות לרשותה של סיבור, כולל שתי ספינות חדשות שנרשמו תחת שמה של סיבור.