|   15:07:40
דלג
  רפי לאופרט  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין

לחקור בשקט ולהתנהל בשכל

דמוקרטיה איננה תרגיל אינטלקטואלי, אקדמי. זו צורת משטר שצריכה לספק לאזרחיה ביטחון, כלכלה, רמת-חיים ואיכות-חיים; אם לא תעמוד בכך, לא תתקיים לאורך זמן. כשצריך לחקור - יש לחקור וכשצריך לחוקק - יש לחוקק. שום דבר אינו צריך להפריע ל"ציוות הטבעי" של פעולות אלה. העיקרון הקובע שאין משנים "כללי משחק" רטרואקטיבית, הוא עקרון נכון ויש לקיימו גם כאן
06/11/2017  |   רפי לאופרט   |   מאמרים   |   תגובות
יוחנן פלסנר. שוגה בעמדתו ובטיעוניו [צילום: פלאש 90]

"לא זו העת"; פסוק מסכם זה בכותרת המשנה של מאמרו של יוחנן פלסנר ב"מקור ראשון",1 מעיד ללא מילים על עברו כחבר כנסת, בה הטיעון "לא זו העת" שכיח עד זרא. שתי רעות חולות מרכזיות פוגמות בעבודת המוסדות הציבוריים שלנו: "סחבת וביורוקרטיה" והמשפט המצמרר "לא זו העת", משמע: "לדחות את העיסוק, הדיון, ההחלטה, הטיפול, ההכרעה - כל מה שעל סדר היום; מחוליים אלה נחוץ להפטר בהקדם. במקום אחר הוא שולף סיסמה נוספת הגורסת שיוזמות החקיקה של הממשלה להן אנו עדים בזמן האחרון, "חותרות תחת המוסדות ש"...אפשרו לנו להגיע עד הלום". טפיחה עצמית על השכם, שנוטל לעצמו פלסנר, היא דרך אלגנטית להפעיל "סחבת וביורוקרטיה" תחת איצטלה שהכול טוב ואין צורך דחוף לתקן דבר; האמת כמעט תמיד הפוכה. המצב הבלתי מספק שבגינו נדרשים שינויים רבים ותכופים, לא הוא שהביאנו עד הלום. הגענו עד הלום בקושי, בזמן בלתי סביר ובעלות גבוהה מדי, רק בזכות העובדה שעבדנו קשה ללא צורך אמיתי או הצדקה מוכחת.

כאשר עולה דרישה לשינוי חקיקה, הדבר נובע משינוי מציאות שהחקיקה הקיימת אינה עונה עליה, בשל ליקויים וחוסרים בחוקים קיימים או מהעדר חקיקה מתאימה מכל וכל. כל אחת מסיבות אלה ובוודאי כולן יחד מצדיקות תיקון חקיקה ודוחים על הסף "משפטי מפתח" מהסוג של: "לא זו העת", שרובם נובעים משיקולי תקינות פוליטית ולא ממציאות לוחצת. אני שולל בתכלית נימוקים הנגזרים משיקולי תקינות פוליטית מעושה כתחליף לעשייה קונסטרוקטיבית. העובדה שהם שכיחים, הופכת אותם לגרועים ומזיקים עוד יותר. ברוב המקרים תקינות פוליטית היא מעין "מקלט מס" - במקום לבצע כהלכה מעשה נחוץ או נכון, מתרצים את אי-עשייתו או את עשייתו למחצה או למקוטעין בשיקולי "תקינות פוליטית". כאשר המדינה והאזרחים מתנהלים זה מול זה בדרך ארץ, מתוך כבוד הדדי, מתוך ציות למערכת חוקים תקינה ושלימה ומתוך הבנה עמוקה של הצורך בהדדיות ביחסים, אין למעשה צורך בתקינות פוליטית.

פלסנר מוטרד מהעובדה שייבוא רעיונות, כגון ה"חוק הצרפתי",2 אינו מועיל בהכרח למציאות הפרטנית שלנו. אפשר שבמבט כולל הוא צודק בחלק מהמקרים. במיוחד נכון הדבר אם הוא מתייחס ל"העתקה-הדבקה" מכניסטיות של ניסוחים שלא עברו את "ביקורת התבונה הצרופה". אינני סבור שיש מי שמציע גישה כזו בתיקונים ניהוליים או תחיקתיים. אם-כך, מהיכן מביא פלסנר את טיעונו? אני מהמר שהמקור הוא פוליטי: פלסנר אינו שופט את הנושא לגופו, אלא את "כוונותיו הסמויות" של מי שמציע אותו. דמוקרטיה אינה אידיליה. בין אם מדובר במשטר נשיאותי או רפובליקני. לכל גרסה החולשות והיתרונות שלה. עיצוב משטר, במיוחד במדינה צעירה, הוא תהליך מתמשך, שבמהלכו נבחנים עקרונות, חוקים ודרכי התנהלות במבחני הזמן, הצרכים ותנאי המימוש. אינני מכיר, ולו דמוקרטיה אחת בעולם, שמשטרה "מושלם". כאשר באים לתקן תיקונים של חוסר או ליקוי, מקור ההשראה לתיקון איננו חשוב. חשובה המידה בה התיקון מסדיר את העניין או פותר את הבעיה לצד הקשיים והנזקים הנלווים לכך. הואיל ואף משטר דמוקרטי אינו זהה במלואו למשטר דמוקרטי אחר, בין אם הוא שייך לאותה "משפחה" ובין אם לאו, אין שום מניעה לייבא רעיונות ממדינות אחרות וליישמם אצלנו, לאחר בחינה והתאמה. למעשה, ההפך הוא הנכון: אין צורך להמציא תמיד את הגלגל מחדש. חסכון בזמן עלות ומאמצים תמיד עדיפים.

נושא נוסף לו נדרש פלסנר במאמרו ושוב שוגה בעמדתו ובטיעוניו הוא כיבוד שלטון החוק.3 אולם על כך בוכה הנביא: אין לנו שלטון חוק שלם ומלא העונה על כל הצרכים ומה שיש אינו שלם, או מלא ולעיתים קרובות רחוק מלהשביע רצון של הציבור וגם של המחוקקים. זו מציאות בלתי מתקבלת על הדעת. לא ייתכן שנתנהל על-פי חוקים שאינם תואמים את רצון הריבון ורצון הכנסת, שהיא הזרוע המחוקקת במשטר שלנו. אמנם, אין לנו עדיין חוקה וזו נקודת שמרובים חולשותיה על יתרונותיה. דווקא משום כך, אנו מצווים לקדם חקיקה כפולה: חוקי יסוד, שיקדמונו לעבר חוקה וחוקים רגילים, שיסדירו את הפעילות השוטפת. חלק מהחקיקה השוטפת נובע מצורך לתקן חוקים ש"נתפרו" למקוטעין ומידת אי-התאמתם לחוקים אחרים או רמת שלימותם הלוגית, עומדות למפגע בשימוש השוטף בהם. אני מניח שאינני צריך להסביר לח"כ לשעבר מה פירושו של תהליך חקיקה, שמבחינות רבות דומה לנהלים, הוראות הפעלה, כללי התנהגות ויחסי גומלין בין יחיד למוסד או ארגון אליו הוא משתייך. חוקים לאומיים, בניגוד לאחרים מקיפים את כל התחומים הקשורים בחיי היחיד בחברה אליה הוא מבקש להשתייך. סדר, נורמה, וצדק יחסי מחייבים שאלה יהיו טובים ותקינים ככל האפשר.

שלטון החוק במדינה מורכב גם מפני שהוא כולל את מערכת אכיפת החוק והביקורת הציבורית. בין גורמים אלה חייבת להתקיים מערכת יחסי גומלין אפקטיבית. מערכת כזו דורשת תיחום סמכויות והגדרת תפקידים ברורות, שאינם מוסדרים בישראל כראוי. חלק מהבעיות נובעות אומנם מהעדר חוקה. אחרות מתרבות דמוקרטית בהתהוות, שאין עליה קונצנזוס ציבורי מלא. סוגיות שונות קשורות בדינמיקה טבעית של תהליכים, המתפתחים ללא הכוונה מסודרת מראש. הדינמיקה והחוסרים מגדילים את ריבוי המחלוקות והקונפליקטים; כל מציאות שמרובות בה האי-וודאויות ותהליכי השינוי מגדילים את החיכוכים הפנימיים. מאחר שפגיעתם של ליקויים כאלה גדולה, אין שום סיבה או הצדקה להמשיך בהם רק מפני שהם כאן, או מפני שחקיקה מתנהלת במקביל לחיים האמיתיים והמציאותיים, וכאן או שם קיים קשר לוגי בין מקרה פרטי לתחיקה עקרונית. עם זאת מודגש שחשוב לקיים את העיקרון שאין תחולה רטרואקטיבית של חקיקה למקרה שהתחולל לפני שאושרה כחוק.

שלטון החוק חייב להיות מוסדר מוקדם ככל האפשר וטוב ככל האפשר, משום שהוא כרוך לעיתים מזומנות בדיני נפשות או במראית-עין של צדק אזרחי. כאן "מראית עין" אין כוונתה "לקריצה", אלא דווקא ל"אור שמש מחטא". ליקויי החקיקה הקיימים, לצד העוצמה שרכש בית המשפט בישראל בזכות "המהפכה השיפוטית הראשונה" של השופט ברק, טעונים תיקון. מערכת של איזונים ובלמים חייבת לפעול בכל זרועות השלטון, כשם שאחריות וסמכות חייבות ללכת יד ביד בזרועות הביצוע. אי-אפשר לקבל מצב בו בית המשפט העליון, שאיננו גוף שנבחר על-ידי הציבור, מחליט מהו מרחב הסמכויות שלו, מהם החוקים על פיהם הוא פועל, מי יכהן בו, לכמה זמן ובאיזה תפקיד.

אין שום ספק היום אצל מי שמכיר את המערכת המנהלית הממשלתית או העירונית, שרמת היעילות, איכות התפוקה והשירות הציבורי שהן מעניקות לאזרחים, רחוקות מהנדרש. אין שום ספק שהרציונליזציה ביחס שבין אחריות לסמכות במערכות אלה איננה סבירה בעליל ואין קורט של ספק שהמערכת הניהולית הציבורית אינה מסונכרנת עם מדיניות הממשלה והשרים הממונים עליה. זו מציאות בלתי מתקבלת על הדעת. כאן אי-אפשר לדבר ברצינות על כך שאין השעה כשרה לתקן עיוותים או ליקויים - ההפך הוא הנכון; זהו נושא בוער.

ההתבוננות של פלסנר על נושאים אלה נגזרת כנראה מהעובדה שהוא עומד בראש מכון לדמוקרטיה, אבל לא בראש מכון למנהל יעיל ותקין; שני הדברים אינם חופפים. אבל שני הדברים קשורים זה בזה קשר הדוק. דמוקרטיה איננה תרגיל אינטלקטואלי, אקדמי. זו צורת משטר שצריכה לספק לאזרחיה ביטחון, כלכלה, רמת-חיים ואיכות-חיים; אם לא תעמוד בכך, לא תתקיים לאורך זמן. כשצריך לחקור - יש לחקור; שום דבר אינו צריך להפריע לכך. אם קיימת הפרעה אופרטיבית, יש לטפל בה בכללים המקובלים, בפתיחות, בהגינות וביעילות, ללא אינוסי התקינות הפוליטית. אם התקלה היא חוקית או חוקתית, יש לתקנה במסגרות החקיקה, על-ידי הגורם המוסמך לכך - הכנסת. העיקרון הקובע שאין משנים "כללי משחק" רטרואקטיבית, הוא עקרון נכון ויש לקיימו גם כאן - החקירה מתקיימת במקביל ובאי-תלות לצד החקיקה החדשה! (על משקל: הכלבים נובחים והשיירה עוברת).

יתרונה של הגישה הגורסת שיש להכות על הברזל בעודו חם, הוא שהעבודה מתבצעת כאשר היא נחוצה ועל כן מצויה במוקד תשומת הלב של המבצעים מזה ושל הציבור מזה. תשומת הלב מבטיחה שהדברים לא ייעשו במחשכים אלא בגלוי, בקונטקסט ראוי וכפתרון העומד למבחן השכל הישר כאשר הנו "חם מהתנור".

הערות

1. יוחנן פלסנר, "תנו לחקור בשקט", מקור ראשון, 27.10.17.
2. שם, טור ב'.
3. שם, טור א'.

תאריך:  06/11/2017   |   עודכן:  06/11/2017
רפי לאופרט
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
לחקור בשקט ולהתנהל בשכל
תגובות  [ 3 ] מוצגות   [ 3 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
ב_שמואל
6/11/17 15:45
2
הירונימוס
6/11/17 17:53
 
ב_שמואל
8/11/17 08:30
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בשולי הכותרות: השבת הנאורה לא סוד הוא שהכנסת, הרשות המחוקקת, רחוקה מלהיות מודל לתרבות דיבור נאותה מני מזוז - ביזיון בית המשפט? ולקינוח פסטיבל גור
06/11/2017  |  ציפי לידר  |   מאמרים
השלב הראשון של הסכם הפיוס בין פתח לחמאס הסתיים בהצלחה, מעברי הגבול הועברו רשמית מחמאס לידי פקידי הרש"פ ושני הצדדים נערכים להמשך יישום ההסכם כדי לעמוד ביעד שנקבע כי בתחילת חודש דצמבר תועבר כל השליטה האזרחית ברצועה לידי הרש"פ.
06/11/2017  |  יוני בן-מנחם  |   מאמרים
האם אכן ניתן להידבר עם הפלשתינים רק בשפת הכוח, כי שפה אחרת הם, כביכול, אינם מבינים? על-פי הגרסה הישראלית הרווחת אצלנו בארץ, זהו אכן, המוצא היחיד מסבך הסכסוך בין שני הצדדים. מסתבר שמרבית הציבור הישראלי דבק בגרסה ש"פלשתיני טוב הוא פלשתיני מובס" - גרסה שהוא מאמין בה בכל ליבו.
06/11/2017  |  ראובן לייב  |   מאמרים
הגדרת הטרוריסט המוסלמי שרצח 8 אזרחים בניו-יורק כ"זאב בודד" מתעלמת מההקשר הרחב של הטרור האיסלאמי, ממעיטה בחומרת איום הטרור ואחריות משטרי טרור, ופוגעת בלוחמה בטרור.
06/11/2017  |  יורם אטינגר  |   מאמרים
עבריינות נוער יכולה להתבטא באופנים שונים. תופעת הליצנים המפחידים - בני נוער המחופשים לליצנים מטילים את חיתתם ומוראם על עוברי אורח תמימים וגורמים לפגיעות בגוף ובנפש - הינה רק קצה הקרחון. ילדים ובני נוער מסתבכים לא רק בקטטות, אלא גם במעשי ונדליזם, עבירות מין ועוד. קטינים נתפסים בשלל מעשים בעלי אופי עברייני, ואף מוגדרים כעבירות פליליות של ממש, כדוגמת השחתת רכוש, התנהגות פסולה במקום ציבורי, שיכרות, אלימות, פגיעות על-ידי קטינים הרוכבים על אופנים חשמליים וכן הלאה.
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
הממשלה של בנימין נתניהו, שכבר 14 חודשים יורקת בפרצוף של כל מי שאיננו שייך למחנה שלה, עושה זאת כעת ביתר שאת בכל כיוון אפשרי - ומעמידה את המדינה בסכנה קיומית
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il