"בוא נשתדל לנשום עמוק"

השופטת: הרשמת הבכירה אביגיל פריי, בית משפט השלום בנתניה

המועד: יום רביעי, 16.8.17, שעה 9:30

הנושא: תביעות קטנות


אחרי שני תיקים שלא ניתן לנהל, כי הצדדים או חלקם לא הגיעו (ראו מסגרת), יכולה הרשמת הבכירה אביגיל פריי לפתוח בדיון בעקבות תאונת דרכים. היא מבקשת מהצדדים את הפלאפונים כדי שידגימו את מכוניותיהם. "או, זה אפילו עם ציור של רכב", היא צוחקת למראה אחד המכשירים. בסבלנות רבה מבקשת פריי מהתובעת להדגים מה אירע, שואלת להבהרה ואז עושה מהלך יפה: "ננסה לפתוח את Google maps ונראה תוואי שטח בעינינו". היא מיישרת קו לגבי התמונות שהוגשו, מקשיבה לנהג הנתבע - נהג משאית - ושוב מתבוננת במפה ומראה אותה לצדדים.

השימוש הנבון בפלאי הטכנולוגיה מאפשר לפריי להגיע למסקנה מכרעת. "אני אגיד לגבירתי כבר עכשיו מה הבעיה לכאורה של גבירתי, בלי לקבוע מסמרות", היא פונה לתובעת. "הנתיב המרכזי הוא השמאלי. הנתיב הימני משתלב לשמאלי, כך שהנתיב הצדדי צריך לתת זכות קדימה לנתיב המרכזי. משאית חייבת להיות במסלול השמאלי כשנכנסים לכיכר, כי יכולת ההשתלבות שלה יותר נמוכה משל מכונית. זו הבעיה של גבירתי, כי היא הייתה צריכה לתת זכות קדימה. את היית אמורה להשתלב בנתיב שלו".

הנתבע מתערב אך פריי מעירה: "אני ממש מסתדרת". היא ממשיכה להסביר לתובעת מה הבעיה, בצורה סבלנית ואמפטית, אפילו אימהית - כראוי כאשר מדובר בתביעות קטנות. "אם נסעתם במקביל וניסית להשתלב, שניכם במהירות קבועה ונוסעים במקביל - ברגע שאת רוצה להשתלב במסלול שלו, את חייבת לתת לו זכות קדימה. לכן התביעה של גבירתי בעייתית. רואים את זה בבירור. אני ממליצה לגבירתי לחזור בה מהתביעה ואני בטוחה שהצד השני לא יעמוד על הוצאות. זה יהיה למעשה פסק הדין, אבל אם אתן פסק דין - אצטרך לחייב בהוצאות, ברגע שהמערכת נכנסת ל-full gear".

התובעת ממשיכה להתווכח, פריי נותרת סבלנית ולבסוף מציעה לה לצאת ולהתייעץ עם אמה הנלווית אליה. פריי מכניסה את עיקרי הדברים לפרוטוקול, מקפידה על ההקלדה ועל הפרטים וחוזרת לתובעת: "צאו, תתייעצו, תראו איך אתן רוצות להתקדם - למחוק או לקבל פסק דין".

פריי עוברת לתיק בו אין התייצבות לנתבעת. "ניכנס לתיק לראות מה קורה שם עם אישורי המסירה, ברשותך", היא אומרת לתובע. "אני רואה שהתביעה הודבקה על הדלת ולא הוגש כתב הגנה". היא רושמת מפיו, שכאשר שלח לנתבעת את התביעה בווטסאפ - היא השיבה: "חה, חה, חה, שיהיה לך בהצלחה". פריי: "זה יהיה מוגזם לבקש לראות את זה?". התובע אינו יכול, כי פירמט את המכשיר, אבל זה לא משנה.

פריי מכתיבה החלטה: "השעה כעת 9:59 והדיון נקבע לשעה 09:30. במערכת המסירות ניתן לראות כי כתב התביעה וההזמנה לדיון הודבק על דלת ביתה ב-13.6.17". כדי לשמור על כללי הדיון, פריי שואלת מה התובע רוצה. הוא כמובן מבקש פסק דין, פריי מוודאת שהוא מצהיר שתביעתו אמת ואומרת לקלדנית להשתמש בפרוטוקול דומה מדיון אחר, תוך הקפדה על התאמת הפרטים. היא גם בודקת מה בדיוק צירף התובע לתביעתו להוכחת הסכומים שדרש. מתברר, שיש לו מכתב והצעת מחיר מעורכת הדין ששכר, אבל לא חשבונית. פריי מוצאת פתרון יצירתי: "אז אנחנו נעשה את זה כך: 1,800 שקל והוצאות בסך 1,000 שקל, ואז זה מכסה גם את שכר הטרחה שלה". לבסוף מעירה פריי, כי ייתכן שהנתבעת תבקש למחוק את פסק הדין שניתן במעמד צד אחד.

שני הנהגים חוזרים והתובעת מודיעה שהיא מוחקת את התביעה כדי שלא תחויב בהוצאות. פריי מכניסה את ההודעה לפרוטוקות וגם אומרת בשם הנתבע שאין לו התנגדות. אימה של התובעת צוחקת: "אולי יש לו התנגדות, אולי הוא רוצה לשלם". כולם צוחקים, ובהחלט יש לזקוף לזכותה של פריי את האווירה הטובה בה אפילו התובעת אינה מרגישה מקופחת. "סעו בבקשה בזהירות", נפרדת מהם פריי. הנתבע: "הכי חשוב שיצאנו בריאים". פרי מחייכת: "אני מבינה את אימא שלה. סעו בזהירות, זה כל מה שאנחנו יכולים לבקש".

פחות ידיעה שיפוטית באנדרואיד

כעת נאלצת פריי לדחות דיון אליו לא התייצבו שני הצדדים, ומפנה את תשומת ליבו של התובע לכך שאין אישור מסירה לכתב התביעה ולהזמנה לדיון - מה שמעלה את האפשרות שמסר כתובת שגויה. כדרכה היא מקפידה על הפרטים וההקלדה, ואז יוצאת ללשכה וחוזרת לתיק של 10:30. שוב מדובר בתאונת דרכים, כאשר חברת הביטוח הפניקס טוענת שזוהי תביעה כוזבת. פריי משקיטה את הקהל: "רבותי, אם אפשר להפריע לכם". כאשר הצדדים מתחילים להתווכח, פריי מבהירה מיד: "רבותי, את הדיון באולם הזה אני מנהלת".

הרכב שייך לתובעת ומי שנהג בו היה אביה. "בוא תספר לי בבקשה מה היה, איפה היה, מתי היה, רק לאט ובקול שנספיק לרשום", אומרת לו פריי. היא בקיאה בפרטים, שואלת להבהרה ומבקשת מהתובעת לבדוק האם במכשיר הטלפון שלה יש תמונה של הרכב הפוגע כפי שנטען בכתב התביעה. "אם זה אייפון, את יכולה לעשות חיפוש לפי חודשים". אבל זה אנדרואיד; "זה יש לי פחות ידיעה שיפוטית". האב: "אם תרצי, אוכל להביא". פריי: "אין 'אם תרצי' בעתיד, כי היום שמיעת ראיות".

נציג הפניקס מבקש לצרף את טופס ההודעה על התאונה, ופריי יודעת מיד שהוא לא צורף לכתב ההגנה. סוכן הביטוח, שבא עם התובעת, מתערב אבל פריי חותכת: "כרגע מי שמעיד הוא שמדבר". קיימת סתירה בין הטופס לבין התביעה ופריי מחדדת את השאלה, כלשונה: "הטופס מולא בנובמבר. התאונה קרתה בספטמבר, כך שכבר היה צריך להיות ברור לגמרי מה שקרה. זה לא הוגש בסערת רגשות". האב מדבר עם נציג הפניקס ופריי קוטעת אותו: "אתה לא עוזר לעצמך כרגע, אז בוא נירגע. אני בטוחה שהסיטואציה לא פשוטה, אבל בוא נשתדל לנשום עמוק".

כעת מעידה החוקרת מטעם הפניקס, המסבירה מדוע מצאה סימנים מחשידים בתביעה. בהסכמתו של נציג הפניקס, מאפשרת פריי לאביה של התובעת לחקור את החוקרת. "הגירסה שלך נאמרה, הגירסה שלה נאמרה, בשביל זה יש בית משפט. על תחושות הבטן שלה [של החוקרת] אדוני לא יכול להעיד", מגיבה פריי על אחת השאלות שלו.

"אדוני לא עוזר לעצמו"

פריי מציינת באוזני נציג הפניקס, שהחברה לא טרחה לצרף שום מסמך לכתב ההגנה שלה, ולכן אין היא יכולה לדעת האם באמת קיימת סתירה בין חקירותיו של האב - כפי שטוענת החברה. "אין לי מושג מה נאמר בחקירה הראשונה ובחקירה השנייה. אני לא רואה סתירה. כולם אותו סיפור. יכול להיות שבאמת בווריאנט על האם זה שפשוף או פגיעה בדלת. אני מחכה לראות את הגירסה הלא-מתאימה". ולסוכן היא מעירה: "אדוני לא עוזר לעצמו ולא עוזר למבוטחים שלו כרגע".

נציג הפניקס שב ומציג את הסתירות, וגם פריי בשלה: "כרגע אין לי כלום, חוץ ממה שאדוני אמר. אין לי ולו מסמך אחד מטעמה של הנתבעת! יש לי מול העיניים כתב תביעה ואת דוח השמאי. זה הניירות שיש לי. אין לי ניירות מצידכם. אין לי דוח חוקר, אין לי דוח של בוחן תנועה. אז תגישו בבקשה" - היא אומרת כאשר סוף-סוף נציג הפניקס מבין. אבל פריי לא סיימה איתו: "איפה העותק שלהם [של התובעים]? להם לא מגיע עותק, אם אתם רוצים להגיש? אז איך אני יכולה להתייחס למסמך שאני רואה פעם ראשונה כרגע? איך הם יכולים להתייחס? אנחנו בתיק חדש. זו לא הדרך להתנהל. אני לא אצליח לקרוא את זה ככה, על אתר. זה באמת לא בסדר, מצטערת".

פריי מבררת מה בדיוק אמר בוחן התנועה מטעם הפניקס ותוהה: "הוא אמר [שהרכב חנה] בצד שמאל?! בניגוד לכיוון התנועה?! אני רואה גם שכתוב [בדוח הבוחן] 'לא להגשה לבית המשפט' - זה בכלל נפלא. חברים יקרים, אתם בבעיה פה". היא מכניסה לפרוטוקול: "הוצגה לעיוני חוות דעת של בוחן התנועה, אולי בשולי המסמך צוין כי אינו להגשה לבית משפט, לפיכך לא אוכל להתייחס לחוות הדעת".

פריי מנסה את מזלה: "יש מה לנסות להציע לצדדים לדבר ביניכם כדי לראות איך אפשר לחלץ את העגלה התקועה הזאת?". נציג הפניקס טוען שהנזקים לא הוכחו, אבל פריי עודנה סבורה שיש לו בעיה: "מבחינה ראייתית, הטענות שלכם - בהעדר מסמכים תומכים - אין פה סתירה בגרסאות. יש פה על פניו אי-דיוקים. הטיעונים לא נתמכו מספיק, לפחות מעיון ראשוני בחומר. בהנחה שניתן יהיה לקבל אישור שהתיקונים אכן בוצעו, אני מציעה לאדוני לשקול לצאת החוצה ולראות איך אתם יכולים להגיע להסכמות בתיק הזה.

"אנחנו בכל מקרה נצא להפסקה של רבע שעה, כי גם לנו מותר לנשום. אם הייתם פועלים כמי שמצופה מנתבע לפעול, הייתי יכולה להיות יותר נחרצת. אבל לא פעלתם כמו שמצופה מחברת ביטוח לפעול, כאשר היא מצפה שנסתמך על הנתונים שלה". לבסוף מסכימים הצדדים לפסק דין על דרך הפשרה (סעיף 79א) אחרי שיוגשו דוחות החקירה והוכחות לתשלום בעד התיקון.

השורה התחתונה: בקיאות מצוינת בפרטים, קליטה מהירה ושימוש נבון באמצעים הטכנולוגיים מאפשרים לפריי לקדם את התיקים במהירות וביעילות. היא שומרת על הסדר, נחרצת - ועושה זאת תוך שהיא נותנת לכל צד את יומו. התחושה הטובה איתה יוצאת התובעת שהפסידה, מלמדת על כך בצורה הטובה ביותר.

יעילות: 9

מזג שיפוטי: 9