הסקרים האחרונים שפורסמו בשלושת הערוצים המסחריים מעידים על התחזקותן של מפלגות "יש עתיד" ו"
המחנה הציוני", למול המפלגות המרכיבות את גוש הימין. אינני מאמין בתוצאות אלו מאחר שאני סבור שכאשר יתקיימו בחירות רוב האנשים המזוהים עם גוש הימין יצביעו למפלגה המשקפת פחות או יותר את האידאולוגיה שלהם (דבר המכונה תסמונת היד הרועדת). אני סבור שהמדינה זקוקה לכיוון אחר אשר לא יהיה מזוהה עם מפלגות הימין מחד-גיסא, ועם מפלגות השמאל מאידך.
הסבר לגבי הצגת תיאוריה זו
מפלגות הימין תמכו לרוב בכלכלה חופשית לפיה כוחות השוק הם אלו שיניעו את גלגלי הצמיחה, וב"ארץ-ישראל השלמה", ואילו מפלגות השמאל תמכו בתמיכת המדינה באזרחיה (ללא שום קשר למצבם הכלכלי), ובעשיית שלום עם הערבים תמורת החזרת שטחים. אף אחת מגישות אלו אינה מתאימה למציאות של ימינו, ולכן יש צורך בפתרון ביניים.
נכון להיום לא ניתן לתת שטחים לפלשתינים כי הדבר מסכן את ביטחון ישראל, אך לא ניתן גם להחזיק בכל השטחים שמדינת ישראל מחזיקה בהם כיום. לכן, קיים צורך להגדיר מחדש את גבולות הארץ (ובייחוד את גבולותיה של ירושלים), כך שברגע שתתאפשר התנעה מחודשת של תהליך השלום תדע מדינת ישראל על אילו שטחים להיאבק ואף לספח, ועל אילו ניתן לוותר כאשר יבשילו התנאים לחתימת הסכם שלום.
החלק הכלכלי-חברתי
היות ולא ניתן לעזור לכל שכבות האוכלוסייה מחד-גיסא, ואי-אפשר להפקיר קבוצות כגון קשישים, ניצולי שואה, חולים סיעודיים, נכים ועוד, מאידך-גיסא, צריך לסייע לקבוצות חלשות שלא מסוגלות לטפל בעצמן, ולתת כלים (כמו קורסים מקצועיים, התנדבות בארגונים,
עבודה עם קבוצות חלשות) לקבוצות שיכולות להסתדר ללא עזרת המדינה.
רק מפלגת מרכז יכולה להשתחרר מהדעות הקדומות ומהתפיסות החדשות ולהביא אידאולוגיה חדשה לפיה כל אחד ואחד מאיתנו עוזר להפוך את מדינת ישראל למדינה שכיף לחיות בה. כי כדי שמדינת ישראל תהיה מדינה שכיף לחיות בה, היא חייבת לקחת יוזמה הן בתחום המדיני והן בתחום החברתי-כלכלי לפי הצרכים המשתנים של הקבוצות השונות.
