תודה מיוחדת למארחנו, ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד
אפי נוה על ארגון האירוע המרגש הזה, וגם על כשרון השכנוע הרב שלו שנכון לקיים אירוע כזה. לקח לו חצי שנה לשכנע אותי.
בתקופת כהונתי כנשיאת בית המשפט העליון נרקמו ביני ובין אפי יחסי ידידות אמיצים. היו לנו - אין לכחד - ויכוחים שונים ועל כולם התגברנו בסופו של דבר ברוח טובה ומהנה. אפי עמד בהזדמנויות שונות לימין מערכת המשפט, ושיתוף הפעולה המסור שלו בתחומים רבים היה חשוב ביותר.על אף קשרי הידידות בינינו, אין זה מובן מאליו בעיני, אפי, שעשית מאמצים כאלה להזמין את כל מתמחיי ועוזריי המשפטיים לאורך השנים.
אני אסירת תודה על כך.
ולכם, מתמחיי ועוזריי המשפטיים לאורך השנים, תודה מקרב לב על שבאתם ועל המקצועיות והמסירות.תודה מיוחדת לשופט דן קירס, שנשא דברים בשם כולכם.הדרך המקצועית המרשימה שעשה השופט קירס ממלאת את ליבי גאווה. דן עלה ארצה בגיל צעיר לבד. הוא בא מוויסקונסין שבארצות הברית. פשוט בגלל ציונות. שירת שירות צבאי כקצין ולימים היה מ"פ. כשבחרתי מתמחים, היו מועמדים שהעברית שבפיהם הייתה רהוטה יותר, אף על-פי כן קיבלתי את דן. זיהיתי את הפוטנציאל. אף נתתי משקל להיסטוריה האישית ולדבקות במשימה. לא טעיתי; נהפוך הוא. בשלב מסוים התייעץ איתי דן אם הוא יכול בכלל להיות שופט, כי העברית אינה שפת אמו. השבתי בחיוב ושלחתי אותו להתייעץ עם השופט
ניל הנדל שהיה אז שופט בית המשפט המחוזי. דן חזר מפגישה זו מעודד. תודה לשופט הנדל. השאר - היסטוריה.
לפני פחות משבועיים פשטתי את גלימת השופט. במשך 38 השנים האחרונות מילאה השפיטה את ימי והייתה לי לשליחות ולדרך חיים. על יופיה של מלאכת השפיטה עמדתי לראשונה במחיצתו של מאמני הנשיא לנדוי ז"ל בשנת התמחותי בפיקוחו. על כן, שמחה אני כשגם מי שהתמחו בפיקוחי, או עבדו במחיצתי כעוזריי המשפטיים, רואים את יופייה של מלאכת השפיטה ובוחרים להם אותה כמקצוע, כשליחות וכדרך חיים.
עם זאת, לדן ולרבים שבאו להיוועץ בי אמרתי את דברים הבאים: לגבי מי שרוצה להיות שופט אין שיעור לחשיבותו של ניסיון פרקטי במקצוע עריכת הדין. ואת זה שומע ממני כל עוזר ומתמחה ואני גאה בכך שיש לי כמה נציגים ברשות השופטת.
משך שבע שנים, לפני המינוי לשיפוט הייתי עורכת דין בפרקליטות המדינה, רוב התקופה - במחלקת הבג"צים. במשך שבע שנים תרתי בנבכי המקצוע שבחרנו לנו, מקצוע האמון על שמירת החוק ועל הגנת הצדק. כפרקליטה צעירה במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, ראיתי את תפקידי כתפקיד מעין שיפוטי. לא היה זה מובן מאליו שמגנים על ההחלטה בכל תיק.
צריך היה לבדוק אולי העותר צודק. מקצוע עריכת הדין מטיל על העוסקים בו חובות שונות. בראשן, כמובן, חובת הנאמנות של עורך הדין לשולחו. במקום אחר ציינתי כי "הנאמנות היא רוח אופיו של מקצוע עריכת הדין".
1 עורך הדין מצווה לאמץ את כל כוחותיו, את כל כישרונו והשכלתו, במאמץ בלתי פוסק לטובת הלקוח.
בצד חובת הנאמנות ללקוח קיימת החובה כלפי בית המשפט. אין סתירה בין החובות; הן שלובות ושזורות זו בזו. עורך הדין הוא חלק ממנגנון המשפט, ותפקידו כ-officer of the court הוא לסייע לבית המשפט לעשות משפט.
על הפרקליטים בשירות המדינה מוטלות בהקשר זה חובות מיוחדות, הנגזרות מייחודו של הלקוח שהם מייצגים - המדינה - ומתפקידם כעובד ציבור. חובתו של הפרקליט בשירות המדינה לפעול בהגינות, ביושר, בסבירות ו
בתום לב. "הוא נושא עמו בכל אשר ילך את הנורמות החלות על כל עורך דין, את הנורמות החלות על לקוחו - המדינה; ואת הנורמות החלות עליו אישית - כמשרת הציבור".
2 בייצוג לקוח כה ייחודי גלומים גם יתרונות. למשל - כפי שלמדתי ממורי מישה חשין ז"ל, אותו הכרתי כשהיה ראש מחלקה קטנה, מחלקת הבג"צים בפרקליטות - המדינה לעולם אינה מפסידה במשפט. ובוודאי תתהו הכיצד, הרי בפסקי דין רבים השורה התחתונה היא שעמדת המדינה לא התקבלה? התשובה לכך היא שטובת הציבור היא טובת המדינה. כך, לדוגמה, אין לומר שאם הוטל חיוב על המדינה בהליך אזרחי היא "הפסידה" בהליך, שהרי טובתה של המדינה בקיום חיוביה. ובכך, כמובן, יוצא נתרם גם אמון הציבור במדינה, ובפרקליטים המייצגים אותה.
ישנה גם חובה נוספת, מעבר לחובת הנאמנות ללקוח ולחובת הנאמנות לבית המשפט, המוטלת על עורכי הדין כולם - והיא חשובה לא פחות, והיא מרכזית לא פחות ברוחו של המקצוע - חובת הנאמנות של עורך הדין לחוק ולמשפט.
כך, למשל, בעניין בחירת מועמדים לשיפוט. בחירתם של המועמדים הראויים ביותר - בעלי הסגולות המתאימות לשפיטה - היא מטרה המשותפת לציבור עורכי הדין, ולשכה המייצגת אותם, ולרשות השופטת. היא צריכה כמובן להיות משותפת לכל חברי הוועדה, אך כרגע ענייני בלשכת עורכי הדין.
הרי, אם נבחר לשפיטה מועמד שאינו מתאים להיות שופט - סובלים מכך, בראש ובראשונה עורכי הדין המופיעים בפניו ובעלי הדין הבאים באולמו; אחד מחברי הוועדה לבחירת שופטים נוהג לצטט מפי "כשאתה שואל את עצמך אם למנות מישהו כשופט, תשאל את עצמך: האם הייתי רוצה להופיע בפניו". ממועמדים לא מתאימים סובלת גם מערכת המשפט כולה, אשר אמון הציבור בה נפגע.
מתוך כוונה לקדם מטרה משותפת זו - המטרה של בחירת המועמדים הראויים והמתאימים לתפקידי שפיטה - החלטנו בתקופת כהונתי, ביוזמתו של אפי ולאחר שיג ושיח מקיף, לשלב עורכי דין, מבכירי המקצוע כמנחים במסגרת קורס מועמדים לשפיטה, שהוא למעשה קורס הערכת מועמדים, וכך הוא נקרא היום. הניסיון, לדעתי, מצביע על כך שהמהלך תרם לביסוס מעמדו של הקורס כאבן הבוחן המרכזית, אף כי לא היחידה, בהליך הבחירה של שופטים. המבחן האמיתי להצלחתו של המהלך יהיה במחויבות של נציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים לבחירה בהתאם להערכה המסכמת הנעשית בקורס.
חובת הנאמנות של עורך הדין למשפט ולצו מצפונו אינה מוגבלת לנושא כזה או אחר, אלא היא מלווה אותו מדי יום ביומו. בעריכת הדין טמונה שליחות חברתית. יופיה של עריכת הדין טמון בכך שהיא אינה משלח-יד גרידא. עורך הדין אינו רק אדם העושה תורתו קרדום לחפור בו. על עורכי הדין להתקומם כנגד כל אי-צדק ולפעול להגברת הנגישות למערכת המשפט. בכל אפיק מקצועי, יש בידי עורך הדין לפתוח את ליבו לעשוקים, לנחשלים ולנדכאים ולסייע גם למי שידו אינה משגת.
עוד יש לזכור כי המשפט אינו מוגבל לדינים, להלכות משפטיות ולתיאוריה. הוא נוגע לחיי המעשה. חובת עורכי הדין להגן על טוהר המידות, לבצר את שלטון החוק, ולהיאבק למען זכויות האדם. אכן, השמירה על טוהר המידות ושלטון החוק, הבטחת עצמאותה של הרשות השופטת וההגנה על
כבוד האדם וחירויות הפרט הן אומנם חובות המוטלות בראש ובראשונה על כל רשויות השלטון, ובפרט על הרשות השופטת. אולם הן מוטלות גם על שכמם של עורכי הדין.
כבר בשנת 1952 עמד ראש הממשלה המנוח
מנחם בגין על כך שעליונות המשפט היא ערובה מעשית לחרות היחיד וקו חיבור בין חרות האדם ובין תיקון החברה.
3 אני מאמינה בחשיבות המקצוע המשפטי, וביכולתם של עורכי הדין לתרום לשיח הציבורי ולקדם את הפרקטיקה הנוהגת בחברה הישראלית.
כאשר מתעוררת מגמה שלילית, המבקשת לפגוע בעקרונות אלה - בטוהר המידות או בשלטון החוק; בחירויות הפרט או בהפרדת הרשויות - על הלשכה, וחבריה, להשמיע את קולם באופן צלול וברור.
אני מבקשת לשוב ולברך את הנשיאה חיות, ואת יד ימינה המשנה לה, השופט מלצר. אין לי ספק כי יוסיפו ויובילו את הרשות השופטת בדרך שהותוותה על-ידי ניסיון ומסורת של שבעים שנה, וכי בית המשפט העליון יוסיף וישרת את החברה הישראלית בנאמנות, באוביקטיביות ובמקצועיות.
שאו ברכה.
