בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הסיפור שמאחורי מחנות העולים
|
תאגיד השידור הציבורי "כאן" יוצר סדרה תיעודית חדשה, החושפת לראשונה כיצד הוקמו מחנות המעבר ועוקב אחר חיי היומיום של העולים החדשים בשנים הראשונות לקום המדינה
|
מעברה בבת ים [צילום: הצלמניה]
|
|
|
|
|
מאז הקמת המדינה, בשנת 1948, ועד לשנת 1951, הגיעו לישראל 700 אלף עולים. ממדיה המרשימים של העלייה, במרוצת שלוש השנים האלה, הקנו לה, בצדק, את הכינוי "העלייה ההמונית". אחרי ככלות הכל זו הרי שינתה, לאין ערוך, את הרכבה ואת תכונותיה של האוכלוסייה במדינת ישראל, ועל אחת כמה וכמה את דמותה. עולים שלא מצאו באותן השנים מקום-מגורים - בין אם בסיוע קרובים, ובין אם תודות ליוזמה וליכולת אישית - שוכנו על-ידי הממסד הקולט תחילה במעברות, ולאחר שאלו לא הצליחו להכיל את מסת העולים הגדולה - הם שוכנו בישובי-מעבר, שהוקמו לצד ישובים קיימים, או בפרברי הערים. עם זאת ראוי לציין שבמעברות סופקו לעולים מזון, מקום-לינה ומסגרת מלווה, בעוד שבמחנות המעבר.נדרשו העולים להסתדר בכוחות עצמם תחת קורת הגג שלהם, או תחת בד האוהל שסיפקה להם המדינה, כששליש מהעולים בגל העלייה ההמונית חיו, בפרקי-זמן שונים, במעברות. חשיפה סדרה תיעודית חדשה, "המעברות" (שם זמני), בת ארבעה פרקים, הנמצאת בהליכי הפקה, תשודר בקרוב ב"כאן" - תאגיד השידור הציבורי - ותחשוף לראשונה כיצד הוקמו מחנות העולים והמעברות בשנים הראשונות לקום המדינה. הסדרה עוקבת אחר חיי היומיום של העולים מארצות שונות, אחר ההבדלים בהתאקלמותם, ואחר האופן שבו פעלו מוסדות השלטון על-מנת להשפיע, לעיתים בסתר, על אורחות-חייהם ועתידם. בימים אלה מחפשים יוצרי הסדרה - דינה צבי ריקליס, אריק ברנשטיין, שי להב והילה בהרד - אחר עולים ניצולי-שואה, שהגיעו לישראל ושנשלחו למחנות ולמעברות, ואחר עולים שהתגייסו לצה"ל בעת שהותם במעברות. הדברים אמורים הן בעולים שעדיין חיים, והן, לחלופין, בבני-משפחותיהם, המסוגלים לספר על אודותם.
|
[צילום: הצלמניה]
|
|
|
|
תאריך:
|
08/11/2017
|
|
|
עודכן:
|
08/11/2017
|
|
ראובן לייב
|
הסיפור שמאחורי מחנות העולים
|
|
בצד המאבק הציבורי החשוב בהובלת שר הכלכלה אלי כהן וח"כ איציק שמולי לחיסול מה שמוגדר בתואר "המונופולים הגדולים של חברות המים" מוצגת על-ידי המונופוליסטים טענה ולפיה חברת "מקורות" אחראית לכך שאזרחי ישראל משלמים מחיר יקר מדי בעבור המים שהם צורכים. האמת היא שחיסול הכוח של מונופולי המים יחסוך לכל אזרח אלפי שקלים בשנה. כיוון שמחירי המים בישראל יקרים מדי. אבל הכתובת האמתית שאליה צריך להפנות את הטענות הינה משרד האוצר שמזה שנים רבות הוא ולא "מקורות" קובע את מחיר המכירה היסודי של המים, ואילו את המחיר שנדרשים אזרחי ישראל לשלם בעבור המים שהם צורכים קובעות חברות המים העירוניות, הנתונות לפיקוח הממשלה. אם יש למישהו טענה נגד מחירי המים הגבוהים - צריך להפנות אותה אל החברות האלה, הראויות לתואר המפוקפק "פיראטים עירוניים" משום שהן מהוות משאבת מיסים נוספת, פרט למערכת המיסוי הממשלתית.
|
|
|
חנופה מעולם לא הזיקה לאיש. להפך היא רק הועילה. זה תמיד נחמד להיצמד אל נשוא חנופתך כדי שתוכל להעטיר שבחים על חוכמתו, יופיו, בגדיו הנאים והדרו הגופני, בתקווה שהקרבה תביא לך קידום במעמדך בעיני הציבור. חנופה וגם התקציב הציבורי העומד לשימושה החופשי של השרה מירי רגב, הם ככל הנראה הסיבה שבגללה היא נצמדת אל שרה נתניהו בכל אשר תפנה, בארץ או בחו"ל. עובדה: כאשר משלחת ראש הממשלה יצאה ללונדון במלאת 100 שנה להצהרת בלפור, כמובן עם שרה, נצמדה אליהם גם שרת התרבות והספורט. אך כיוון שבמעמדה הנעלה השרה הכבודה אינה רוצה לטוס לבד, היא צירפה לנסיעה גם את העוזרת האישית שלה וכן את דובר המשרד.
|
|
|
את אווה פרקש פישהוף פגשתי במקרה כאשר נעצרה ברחוב לשוחח עם בני, השכן שלה... לפני עמדה אישה יפה, אקזוטית, בולטת בלבושה האמנותי, שמלת מקסי אדומה וכובע רחב שוליים מכסה רעמת שיער ערמוני מתולתל. החיוך המגנטי, העיניים הנוצצות והפתיחות שלה ריתקו אותי. כאשר שמעה שאני אמו של "השכן" שלה, היא החלה להלל אותו במבטא הונגרי חזק מתובל בהתלהבות של ילדה. הה"א והח"ת התערבבו והעמיקו קסם נוסף לדמותה.
|
|
|
החדירה המתפשטת של נשים למקצועות צבאיים שנחשבו כנחלתם של גברים בלבד פיתחה בצה"ל בעיות מסוג חדש - ולא בגלל השירות המעורב של נשים וגברים - אלא דווקא בתחום הרפואי, ובינתיים נאלץ הצבא ללמוד איך להתמודד איתן. לפני שאנסה להסביר מה מקור הבעיה חשוב להבהיר מה לדעתי ההבדל הפיזיולוגי בין המינים, כי יש להדגיש עובדת חיים פשוטה: לנשים יש יתרון טבעי מובהק על פני הגברים. יד אלוהים, כנראה, העניקה לאשה את כל היכולות להתרבות המין אנושי ובמקביל אף נתנה לה את היכולת להיות עמידה לכאבים הרבה יותר מן הגבר. עם זאת צריך לזכור שבלי הגבר, או נכון יותר בלי זרעו של הגבר, אין לאדם אפשרות להתרבות ולשמור על הקיום האנושי.
|
|
|
השופטת: הרשמת הבכירה אביגיל פריי, בית משפט השלום בנתניה
|
|
|
|