לפני כמה חודשים שוחחתי ב"שולחן המשוררים" שלנו ב"קפה שניאור" עם חברי, המשורר והמלחין, דוד ברבי, איש
מפלגת העבודה, אודות סיכוייו או אי-סיכוייו הפוליטיים של
אבי גבאי לזכות בבחירות ולרכיב ממשלתה ה35- במניין של מדינת ישראל. "תבין דוד", אמרתי לו, "מפלגת העבודה נטשה בוחריה הדתיים והמסורתיים אלה אנשי עדות המזרח, המתגוררים במושבים, בדרך לירושלים ובעיירות הפיתוח, הפותחים סדר יומם בהנחת תפילין ובהשגרת הביטוי "בעזרת השם" או "אם ירצה השם" על לשונם. "אל תטעה", הוספתי ואמרתי לו, "איני מדבר על החרד"לים שבהתנחלויות. אני מתכוון למסורתיים ולדתיים, שלא נוח להם בתדמית השמאל של מפלגת העבודה, המזוהה בבוז אם לא בשנאה של ממש, לדת היהודית".
דוד ברבי, חקלאי עקשן שכמותו, הרגיל להילחם עם מעקשי אדמה סרבנית, שלעתים אינה משיבה טובה ליוגבים הטורחים עליה, לפלחה, להשקותה ולצפות כי תצמיח ירק או פרי, בתמורה להשקעה הרבה בה, הביט בי וחייך. אחר אמר הוא לי: "אל תדאג חיים. אל תדאג. לאט-לאט נגיע, גם לשם".
ואכן דומה, כי אבי גבאי מקיים, אחד לאחד, הבטחתו של ברבי. אתמול (יום ב), בכנס באוניברסיטת "בן-גוריון", אמר גבאי, לסטודנטית, כי: "ב-97 המצלמה תפסה את ביבי אומר 'השמאל שכח מה זה להיות יהודים' " ומיד הוסיף ואמר, עוד, כי: "את יודעת מה השמאל עשה בתגובה לזה? שכח להיות יהודים". ואם לא די בכך, הרי פיתח גבאי תורתו האמונית ואמר עוד, כי: "אנשים חשים שאני מתקרב יותר לערכים היהודים. אנחנו יהודים. חיים במדינה יהודית. אני גם חושב שאחת הבעיות של חברי מפלגת העבודה ברצינות זה שהיא התרחקה מזה", הסביר גבאי. "אומרים את זה עלינו, 'אנחנו עכשיו רק ליברלים'. זה לא נכון, אנחנו יהודים ואנחנו כן צריכים לדבר על הערכים היהודיים שלנו. הכל מתחיל בתורה שלנו ובהלכות שלנו ובדברים הבסיסיים שלנו. הם הבסיס לכל הדור שקם אחר כך. הכל מתחיל שם".
שאפו, אבי גבאי, אני מסיר בפניך הכובע. דומה, כי מה שלא הצליח לעשות נכדו של הרב האשכנזי הראשי לשעבר של ישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (שהיה גם רבה הראשי של יהדות אירלנד), יצחק (בוז'י) הרצוג, בתפקידו, כיו"ר מפלגת העבודה, הצליח לעשות אבי גבאי ובפחות משנה אחת. למרות שהרצוג בא מבית בעל מורשת דתית, גבאי נתפס כבעל גישה אוהדת יותר לדת ישראל, הגם שהצהיר בעבר שהוא בעד תחבורה בשבת. גם מבחינה רגשית, הציבור מחבב ומתרפק יותר על אבי גבאי, מאשדר על יצחק (בוז'י) הרצוג, המצטייר כחנון, עשיר, נהנתן וקר כדג.
על אף שאבי גבאי "עשה כסף" רב, בתפקידי ניהול כמנכ"ל "
בזק בינלאומי" וכמנכ"ל "בזק" והוא מוגדר כ"מיליונר", היא נהנה מתדמית של אדם פשוט, נעים שיחה, לבבי ויודע להתחבב על הבריות, "המפרגנים" לו עושרו. יצחק (בוז'י) הרצוג מתגורר בשכונת המאיון העליון, צהלה. גבאי מתגוור עם משפחתו בשכונה היוקרה תל-ברוך, אך לנצח ייזכר לו שבא ממשפחה בת שמונה ילדים, מבקעה, בירושלים וכי את הונו עשה, בשתי ידיו ואין מקורו בהון משפחתי. בראיון עמו סיפר, כי: "הבית היה קטן, ותמיד צפוף. כשראינו טלוויזיה, למשל, לא היו עשרה מקומות ישיבה מולה. אז היו כללים: אם ישבת מול הטלוויזיה וההורים שלחו אותך לעשות משהו, כשאתה חוזר המקום שמור לך. אבל אם קמת מיוזמתך, תסתדר, הכיסא לא שמור. כיום אני גר בבית גדול, אבל אני יודע שאדם עומד על מטר מרובע אחד ושוכב על שני מטר מרובע, כך שהגודל לא משנה". יצחק (בוז'י) הרצוג בן העשירים והתפנוקים אינו יכול להציג ביוגרפיה כזו.
לפני מספר שבועות הודיע גבאי שלא צריך לפנות התנחלויות במקרה של הסכם שלום והצהיר כי לא יישב בקואליציה עם הרשימה המשותפת "אני לא רואה מה מחבר בינינו", אמר הוא. בתגובה לדברי סטודנטית, בכנס, אתמול, שאמרה לו, כי: "אני מרגישה ששינית את האסטרטגיה שלך ופחות מדבר אליי. שינית כיוון", השיב הוא, כי: "בחודש האחרון האשימו אותי פעמיים בשתי האשמות קשות. פעם אחת ששברתי ימינה ופעם אחת שמאלה. לא שיניתי את העמדות שלי בשום עניין". כשח"כ
זוהיר בהלול הודיע, כי הוא יחרים ישיבה חגיגית לרגל מאה שנה להצהרת בלפור, הגיב גבאי ואמר כי בהלול: "לא יהיה בכנסת הבאה", וכן כי: "נמאס מקיצוניות".
בעבר היה חיבור בין ציבורים דתיים ושומרי מסורת למפלגת העבודה. כך כיהנו ברשימת מפלגת העבודה בכנסת, חברי כנסת, שומרי מצוות וחובשי כיפה, דוגמת: רב ההסתדרות, הרב
מנחם הכהן, ראש עיריית חולון,
אלי דיין ועוד. כיום עברו נדדו חברי כנסת שומרי מצוות וחובשי כיפה, שאינם חברי מפלגות דתיות וחרדיות אל מפלגות הימין. נראה, כי פתיחת שערי מפלגת העבודה, בפני ציבוריים דתיים ושומרי מסורת ישראל, שנטשו אותה, שאינם בהכרח
מתנחלים או חרד"לניקים, תרחיב שורות מפלגה זו, בין לכשעצמה ובין בשותפותה הקואליציונית כמפלגת "
המחנה הציוני".
שר האוצר,
משה כחלון, הודיע לאחרונה כי לא יהיה שותף לממשלת שמאל. אפשר בהחלט להבין כעסו של כחלון על גבאי, שנטש אותו והתפטר מתפקיד כשר להגנת הסביבה בממשלתו הנוכחית של בנימין (ביבי) נתניהו, לאחר שכיהן גם בתפקיד ראש מטה השטח של מפלגת "כולנו". העילה להתפטרותו של גבאי מממשלת נתניהו נומק על-ידו, במחאה על צירוף מפלגת "
ישראל ביתנו" ל
ממשלה ומינויו של
אביגדור ליברמן לשר הביטחון במקום משה יעלון.
לטענת גבאי, מינוי ליברמן לשר ביטחון מוביל להקמת "ממשלה קיצונית" ועוד אמר הוא, כי: "אנחנו חייבים לעצור את התהליך שאני חושש שמוביל להרס הבית השלישי". רוב הציבור בטוח, עד היום, שגבאי התפטר ממממשלת נתניהו, על-רקע סלידתו מהתנהלותה המושחתת של ממשלה זו. הוא אינו טורח להכחיש הדברים ומחזק דימוי זה, במתיחת ביקורת על מתווה הגז ביקורת שנמנעה ממנו מלמתוח בהיותו חבר ממשלה, מכוח חובת האחריות המיניסטריאלית.
אל תתפלאו אם בעקבות הבחירות הבאות, בעקבות ירידת כוחו של הליכוד, יזחלו כחלון וליברמן לממשלה שירכיב גבאי, כדי לשרוד פוליטית, לאחר שיוכו שניהם, בקלפי, בבחירות הבאות. ליברמן יכול לשכוח מלהיות שר ביטחון, בממשלה כזו וכחלון ייאלץ לראות בעיניים כלות כי תוכנית "דיור למשתכן" שלו, אם עדיין תשרוד היא ולא תשבוק חיים לכל חי, תנוהל בידי שר אוצר אחר. ואולי אולי, מן הראוי שגבאי ישלח זר פרחים לקיסרית נתניהו לבית ארצי, המולכת בבית ראש-הממשלה. גם אם יצא בנימין (ביבי) נתניהו צח וטהור כשלב, מפרשת הצוללות, השמפניה הורוד ושאר הפרשות שנקשרו בשמו, הרי לציבור נמאס כבר מהתנהגותה הגחמנית של מרי אנטואנט לבית ארצי. נמאס כבר מהתנהלות המוחצנת הדוחה, עד מגעילה של אשת ראש-הממשלה ואפילו אינה מגיעה לרף פלילי.
כמו בפסק-ההלכה של הרב שנשאל בידי הרבנית אם העוף לשבת שנפל לעביט מי השופכין הינו כשר ונענתה עלידו, כי העוף כשר, אך הינו מסריח מסריח ביותר וסרחונו נודף למרחקים, כך נמאס לנו מהתנהלותה של המלכה לשושלת נתניהו. למה נגזר עלינו לשאת בגחמותיה של אשה, לכאורה, היסטרית וגחמנית זו, הרי לא בחרנו בה לכל משרה ציבורית שהיא? למה צריכים אנו לקרוא ולשמוע, בכלי התקשורת, מעשה של יום ביומו ושעה בשעתה, סיפורים בלתי נעימים, לכאורה, הקשורים בה וביחסה לסובבים אותה?
אם ייכשל בנימין (ביבי) נתניהו, בבחירות הקרובות, בקלפי (אם לא יוגש נגדו כתב-אישום קודם לכן והוא יתפטר או יודח מראשות הממשלה), הרי זה לא יהיה בשל ענייני החזרת שטחים, אם לאו. הדבר ינבע מכך שלציבור נמאס לשמוע על התנהגותה הגחמנית והבוטה, לכאורה, של גברת נתניהו.
לפי סקרים שפורסמו באחרונה, הרי גוש השמאל-מרכז מצליח להעביר מנדטים מגוש הימין. בסקר שנערך עבור
ערוץ 10 השיגו המחנה הציוני, יש עתיד ומרצ 48 מנדטים, כלומר 8 מנדטים יותר מאשר מספרם בכנסת הנוכחית. ככל שימשיכו הפרסומים על-אודות תיק 1000, תיק 2000, תיק 3000 ותיק שרה, יגדל בטור עולה מספר המנדטים למה שקוראים ובטעות מוחלטת גוש השמאל. המחנה הציוני ויש עתיד אינם מזמן שמאל. ועל כך ברשימה נפרדת.
