עד מאה ועשרים

מגמה מבורכת

בעשור האחרון המגמה לשילוב בקהילה ובבתי הספר של אנשים בעלי צרכים מיוחדים צוברת תאוצה בקרב משרדי הבריאות, החינוך, והרווחה. לפיכך זוהי בשורה משמחת, שתנועת הנוער 'הצופים' פותחת לראשונה רשמית את שעריה בפני 'המיוחדים' וּבעלי הפרעות נפשיות, שישולבו בתנועה, בלי תיוגים, כחברים לכל דבר.

אין ספק שמדובר בצעד חשוב לא רק לקידומם ושיקומם של בעלי מוגבלויות והתפתחותם הבריאה. לא פחות חשוב הדבר לתנועה, בני הנוער של היום, שהם המבוגרים של המחר, וּלחינוכם האישי והחברתי ללא סטיגמות ודעות קדומות כלפי נכים נפשית, וּללא כל רתיעה כלפיהם. זאת בניגוד למצב השורר עדיין למרבה הצער בחברה. הם גם ייחשפו לחום והאהבה האנושית, כמו גם לכישוריהם היצירתיים של המיוחדים.

מעֵבר להשפעתם החיובית בעתיד כמבוגרים בביעור סטראוטיפים בנושא, לא סוד הוא שלנוער יש השפעה מכרעת על המבוגרים בשינוי תפיסות וגישות גם בתחום רגיש זה. יש לקוות שהצופים ישמשו מודל לתנועות נוער אחרות במימוש מגמה מבורכת זו. וּבא לציון גואל.

שתי ציפורי זהב

ליבי ליבי עם יאיר ניצני ושות', המכורים למסכים, ונשגב מבינתם איך הדתיים 'שורדים' את כל השבת בלי מפלצת הווטסאפ ( עיין טורו "הענק הירוק" שישבת 10.11.17). היא הנותנת: שבת המלכה מעניקה לשומריה לא רק שלווה וּמנוחה פיזית ונפשית, תוך פסק זמן שבועי ממרוץ החיים, אלא לא פחות גמילה מהתמכרות ועבדוּת למסכים! עם הנשמה היתֵרה הרווחנו שתי ציפורי זהב ביָד. שווה לנסות!

רקדנית מיוחדת

כל הכבוד לצעירה ילנה בלואוס, שאינה נכנעת לשיתוק המוחין, שבו לקתה מלידה, והפכה לרקדנית מפורסמת. את מחלתה היא ממנפת, איך לא, בעזרת דמיון מודרך וחשיבה חיובית, להרפתקה יצירתית וספוראטיבית אתגרית מתמשכת ( בחינם!), או כפי שהיא מכנה זאת "חיים באקסטרים".

דומה שעם המרץ הבלתי נדלה שלה, המפרנס פעילוּת של כמה אנשים באישה דינמית וּפעלתנית אחת, הרגישוּת החברתית הבריאה שלה, דעתנותה וּתפיסות העולם המהפכניות שלה, מעוף וחזון - וּבעיקר העשייה הבלתי פוסקת שלה למען הקהילה הנָכָה וּבכלל - היא עוד תגיע רחוק עם רקורד עשיר עד לכנסת. אין ספק שהפרלמנט הישראלי משווע לנשים כמוה. וּבא לציון גואל.

טוֹקְמֶן?

דומה שזו שאלת הביצה והתרנגולת. האם דור האינסטנט (והמַסְחָרָה) הוליד את המִרשתת והרשתות החברתיות, וקיבל אותן על מגש הכסף, או להפך: המִרשתת הולידה את דור האינסטנט, שבו המיידיוּת היא הקובעת. מה שברור שהשניים מזינים זה את זה וההשפעה ביניהם היא הדדית.

אז נכון, רייטינג הוא שם המשחק בעידן הדיגיטלי, וּבעקבותיו הפופוליזם והירידה למכנה המשותף הרחב והנמוך ביותר. כשכל אוחז במקלדת הפך לעיתונאי (וּבעצם לגרפומן), בפייסבוק, בטוויטר, ואיך לא התְּגוּבִית, שהיא הפכה לנותנת הטון באינטרנט ולה זכות הבכורה בהשלטת הטון הוולגרי, הזול על האינטרנט כולו.

בצד האינטוש והסלפי, כשהסיסמה המניעה אותם היא "אם לא צילמת - לא עשית", ואיך לא הווטסאפ, כמה סמלית היא שפת המִסרונים הלקונית, שֶׁבָּהּ לא אחת מדברים במִספרים, במקום במילים (YOU 4\2 מכירים?), שאף היא מכתיבה את הסגנון האינטרנטי בנוסח "וכל המקַצר - הרי זה משובח". מיידיות, קצרנוּת, וולגריות, שטחיוּת, הרבה צהוב ודם (בהשפעת העיתונות הצהובה, וּלהפך) - והרי לכם הקוקטייל האינטרנטי על אצבע אחת.

נראֶה שהשפעת הרשתות החברתיות על שפת האינטרנט עוד תילמד ותיחקר רבות בחוגי תקשורת וסוציולוגיה. ורק אז המוּדעות האקדמית והציבורית לתופעה תעלה, דבר שאולי יוביל לשינוי המיוחל.