סעודיה ואירן בדרך למלחמה, לפחות ככה זה נראה. הטיהורים האחרונים בסעודיה, יירוט הטיל מתימן שלטענת סעודיה נוצר באירן והחשש מההגמוניה האירנית באזור הביאו לאי-יציבות קטלנית בין שתי המדינות.

המלחמה בין שתי המדינות יכולה להתחיל בכל מקום באזור, כולל במפרץ הפרסי אולם נראה, כי לבנון תהיה קו השבר. ראש ממשלת לבנון, סעד אל-חרירי, התפטר בשל טענות להתערבות אירנית במדינה. סעודיה מאשימה את חיזבאללה בהכרזת מלחמה נגדה. גם ישראל נמצאת בעסק, כאשר היא חוששת מהתרחבות הפעילות האירנית באזור ועוצמתה של חיזבאללה. לפי דיווחים שונים, ישראל וסעודיה משתפות פעולה נגד הרחבת ההשפעה האירנית. החששות של ממשלות ישראל וסעודיה מפני אירן מוצאות אוזן קשבת בממשל טראמפ. לא רק שהוא מאיים לבטל את הסכם הגרעין עם אירן, אלא שגם הודגשה החשיבות בפעילות נגד השפעתה האזורית של אירן.

בעיותיה של סעודיה בתימן יכולות למשוך אותה לפעולה צבאית נגד אירן. אולם, מלחמה נגד אירן היא בעלת סיכון גבוה, ולא סביר שהיא תפגע בכוחה האזורי. דווקא גישה תקיפה יותר מצד ארה"ב-סעודיה-ישראל יכולה להביא לקידום האינטרסים של אירן ולדרדר את האזור למלחמה כוללת.

מדיניותה של סעודיה כלפי אירן נכשלה. אירן הצליחה להציל את משטרו של בשאר אסד בסוריה, החות'ים ממשיכים להחזיק בתימן והמיליציות השיעיות בעירק הן כוח מרכזי במלחמה נגד דאעש בנוסף להתקרבות בין ממשלות עירק ואירן. לכן נראה, כי סעודיה תבחר לפגוע באירן דרך לבנון. הקואליציה בין אל-חרירי לחיזבאללה נתנה ביטוי להשפעה האירנית בלבנון. כעת, כאשר אל-חרירי לא בתמונה, סעודיה יכולה להפעיל לחץ פוליטי וכלכלי על לבנון. אם תרצה, ישראל יכולה לפעול באותו זמן נגד מאגרי הטילים של חיזבאללה, דבר שיקבל תמיכה מסעודיה וארה"ב.

מלחמה שכזאת, לא רק ששמה את ישראל כולה בקו החזית, אלא יכולה להביא להתפשטותה לאזור המפרץ הפרסי. מלחמה בין אירן וסעודיה תפגע קשות בכלכלה, תשפיע על אספקת נפט בעולם ותביא למיתון. זה נדמה בלתי אפשרי, אבל רק מו"מ בין אירן וסעודיה יכול להרגיע את הרוחות, אחרת העולם כולו יסבול.

הרעיון שתפרוץ מלחמה באזור בקרוב, מקודם גם על-ידי חיזבאללה. לוחמים מהארגון עוזבים את חזית הלחימה מול דאעש ופונים לגבול לבנון-ישראל. הלוחמים קיבלו הנחיה להיות ערניים לפעילות הישראלית, וכוונתם היא שישראל תתקוף ראשונה. מפקד של הארגון התייחס לפעילות האווירית הישראלית באזור ואמר, כי במלחמה הבאה חיזבאללה תיירט מטוס ישראלי.

חיזבאללה לוקח סיכון במלחמה נגד ישראל. לא רק שהעוצמה הישראלית עולה על זו שלו, אלא שמלחמה נוספת יכולה גם להצית בקלות סכסוך אתני בלבנון. כמו-כן, ישראל הצהירה בעבר שבכל מלחמה עתידית נגד חיזבאללה, יותקפו גם תשתיות של לבנון. דבר שכזה יפגע באזרחי לבנון וישפיע על דעת הקהל המקומית ביחס למלחמה. למרות זאת, גורם חיזבאללה בדרום לבנון נשאל על האפשרות של מניעת המלחמה באמצעות דיפלומטיה. הוא צחק ואמר שנגמר זמנה של הדיפלומטיה וכי המלחמה תהיה מכרעת.

שדה הקרב המודרני אוגד פעילות עצומה. זוהי כבר איננה התנגשות של צבא מול צבא, אלא דבר מורכב המכיל בתוכו גורמים רבים ובהם הגורם הכלכלי. באמצעות גורם זה, יכולה סעודיה לפגוע כבר עכשיו בכלכלה החלשה של לבנון, ובכך גם בחיזבאללה ואירן.

מלחמת האזרחים בלבנון שהסתיימה בשנת 1990, השפיעה ומשפיעה עד היום על כלכלת המדינה. כיום, היחס בין חוב לתוצר לאומי בלבנון עומד על 148%, והוא צפוי לעלות ל-160%. המצב האזורי משפיע על ההשקעות הזרות, ודירוג האשראי של לבנון עומד על B-, ומשמעו שמצבה הכלכלי של לבנון מתנדנד באופן משמעותי מאוד. לכך יש להוסיף את הפליטים הסורים שהגיעו בעקבות מלחמת האזרחים, דבר שלפי הערכות עולה ללבנון 7.5 מיליארד דולר בשנה.

סעודיה פועלת כעת נגד הכלכלה הלבנונית בשלושה מגזרים: עובדים זרים, המגזר הפיננסי ותיירות. כ-15 מיליון לבנונים מתגוררים בחו"ל, דבר שמשפיע דווקא לחיוב על כלכלת המדינה כאשר אזרחים אלו תורמים 16% מהתמ"ג של לבנון, ובשנת 2016 לבדה העבירו הביתה כמעט 7.2 מיליארד דולר. 400,000 עובדים זרים לבנונים נמצאים באזור המפרץ הפרסי, בעיקר בסעודיה, והם המקור העיקרי להעברות כספים מאזרחי לבנון שבחו"ל. אולם כחלק מהחזון הסעודי לשנת 2030, נרשמה עלייה משמעותית במחיר אישורי העבודה לעובדים זרים. עלייה זו תביא לירידה במספר העובדים הזרים, ביניהם לבנונים. עובדים אלו יכולים להפנות את הכעס שלהם כלפי סעודיה, אך גם כלפי חיזבאללה.

לפגיעה במגזר הפיננסי יש קשר גם להתפטרותו של אל-חרירי. ההתפטרות יכולה להשפיע על צווים ממשלתיים שונים, ביניהם צווים המסדירים את חיפושי הנפט ביבשה ובים, וכן תקציב הממשלה הראשון של לבנון מזה 12 שנים. כ-80% מההשקעות בלבנון מגיעות ממדינות המפרץ, חצי מהן בתחום הנדל"ן. למרות שלא חל גידול בהשקעות מאז 2012, לא חלה גם ירידה. רק לאחרונה חלה ירידה של עד 20% בערך הנדל"ן במדינה, ומדינות המפרץ יכולות להחמיר מצב זה.

לפני כניסת חיזבאללה למלחמת האזרחים בסוריה, תיירים מסעודיה היוו כרבע מכלל התיירים במדינה. אחרי ירידה משמעותית בתחום זה, החלו לחזור ללבנון תיירים ממדינות המפרץ. אולם, מספרם לא חוצה את רף 8% מכלל תיירי לבנון. מובן, כי הירידה בתיירות הביאה לפגיעה בענף המלונאות, במסעדות, באתרי נופש ובעסקים אחרים. לבנון מילאה את הפער במשיכת תיירים ממדינות אחרות כמו ירדן ועירק, אך איומי סעודיה יכולים להביא לירידה חוזרת בענף.

פעילות סעודית נגד כלכלת לבנון, תפגע לא רק בחיזבאללה אלא בכל הקבוצות המרכיבות את המדינה. נראה, כי האסטרטגיה הסעודית שואבת מהאסטרטגיה הישראלית של מלחמה נגד חיזבאללה. לפי אסטרטגיה זו, לא ניתן לנתק את חיזבאללה מהרשויות בלבנון, ולכן במלחמה הבאה ייפגעו גם מוסדות לבנוניים לצד אתרים של חיזבאללה. נכון לעכשיו, לא ידוע עד כמה הפעילות הסעודית תרתיע את האירנים מפעילות בלבנון.

בסוף השבוע שעבר נפגע צינור נפט של בחריין, המוביל מסעודיה. איש לא נפגע בפיצוץ, שפגע במכוניות ובניינים סמוכים. איש לא נטל אחריות על האירוע, שממשלת בחריין טוענת שהיה אירוע מכוון ומפנה אצבע מאשימה לאירן. אירן מצידה מכחישה כל מעורבות.

הפיצוץ בוצע בכפר השיעי בורי, באזור שבו צינור הנפט נמצא מעל לפני הקרקע. באזור קיימת מתיחות בין האזרחים השיעים לשלטון הסוני, מתיחות שמביאה לעיתים קרובות לעימותים אלימים. לכן, הרשויות בבחריין נמצאות בדילמה. הן צריכות להגיב לאירוע מבלי לעורר הפגנות, שישפיעו על אירועים בינלאומיים שאמורים להתקיים במדינה. גם ארה"ב איננה מעוניינת במתיחות, שיכולה להפנות את תשומת הלב למפקדת הצי החמישי שנמצאת בבחריין ואשר נוכחותו באזור חיונית למניעת תוקפנות ימית אירנית.

בתחילת השבוע אמר ג'ון קלי, ראש הסגל של הבית הלבן, כי הציוצים האחרונים של הנשיא דונלד טראמפ הם פשוט ציוצים. זוהי למעשה דחיקה הצידה של דעותיו של טראמפ, בהתחשב בכך שציוציו הם לא פחות מאשר הצהרות רשמיות מהבית הלבן. במתקפת הציוצים האחרונה שלו, תקף טראמפ את ראשי המודיעין הלאומי לשעבר, את ה-FBI ואת ה-CIA, והצהיר הצהרות אישיות למדיניות החוץ של ארה"ב, המבוססות על הדרך בה הוא תופס את קשריו עם מנהיגים אחרים. התוצאה היא העמקת השסעים במדינה וירידה בראיית העולם את ארה"ב.

קשה לקבוע כיום מהי מדיניות החוץ של ארה"ב. נראה, כי המדיניות הנוכחית פועלת בעקביות נגד דברים, כמו נגד הסכם האקלים, נגד השותפות הטראנס-פסיפית (הסכם TPP), נגד האו"ם ונגד האיחוד האירופי – ולא בעד משהו.

נושא עקבי אחר נוגע לאופן שבו טראמפ רואה את יחסיו עם מנהיגים אחרים. טראמפ צייץ, כי "שונאים ולוזרים" לא יכולים להבין את היחסים הטובים בין ארה"ב ורוסיה, ולגלג על ברק אובמה והילרי קלינטון וניסיונם לחמם את היחסים מול רוסיה. לפי טראמפ, החברות שלו עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, יכולה להועיל לארה"ב ביחס לסוריה ואוקראינה.

טראמפ גם צייץ שהוא מעולם לא קרה למנהיג קוריאה הצפונית קים ג'ונג און "נמוך ושמן", וכי הוא משתדל להיות חבר שלו ואולי יום אחד זה יקרה. לפי ראש ה-CIA לשעבר, ג'ון ברנן, וראש המודיעין הלאומי לשעבר, ג'יימס קלאפר, הנטייה של טראמפ לרצות שמנהיגי העולם יהיו חברים שלו, עשויה לשחק לידי אותם מנהיגים שינהגו איתו בחברות כדי להשיג את מבוקשם.

דבריהם של ברנן וקלאפר נאמרו לאחר שטראמפ תקף אותם ואת ראש ה-FBI לשעבר, ג'יימס קומי, ואמר שחקירותיהם לגבי המעורבות הרוסית בבחירות האחרונות מכוונות על-ידי המפלגה הדמוקרטית. אלא שטראמפ אמר אישר בשבוע שעבר, שהייתה התערבות רוסית בבחירות. בזמן שנמשכת חקירת הנושא, ביחד עם המתיחות בין סעודיה ואירן, הטרור והמצב הכללי במזרח התיכון, מדיניות החוץ של טראמפ שנוגעת לגופו של אדם בעייתית ביותר.