אם לא יהיה תקציב דו-שנתי - נלך לבחירות. אם יהיו עבודות ברכבת בשבת - נלך לבחירות. אם לא יוכשרו מאחזים - נלך לבחירות. אלו האיומים שאנו שומעים השכם והערב, שלא לדבר על בלוני ניסוי - בעיקר מסביבתו של
בנימין נתניהו - על בחירות אם החקירות נגדו יסתיימו בתוצאה מסוימת, או אם יסתיימו בצורה אחרת, או אם סתם יבוא לו.
הסחטנות הזאת חייבת להיפסק. הכנסת נבחרת לארבע שנים והיא צריכה לכהן ארבע שנים. לא יום אחד יותר - וגם לא יום אחד פחות. ה
ממשלה חייבת לכהן ארבע שנים. לא יום אחד יותר - וגם לא יום אחד פחות. מחפשים את בעיית המשילות? היא מול העיניים של כולנו: העובדה שב-70 שנותיה של ישראל היו 20 פעם בחירות לכנסת (פעם ב-42 חודשים) וכיהנו 34 ממשלות (25 חודשים בממוצע לממשלה).
במשרד האוצר התחלפו השרים 25 פעמים; במשרד הביטחון זה קרה 26 פעמים; במשרד החינוך הרימו כוסיות 28 פעמים, ובמשרד הבריאות - 34. אם לא היה מדובר בגורלה של המדינה, אפשר היה להסתפק באמירה שזה מגוחך ובדיחה לא מצחיקה. אבל כן מדובר בגורל של כולנו, וזה עצוב ביותר ורציני ביותר.
הקדנציה המקובלת של ארבע שנים (ובחלק ממדינות העולם חמש שנים) לא נולדה במקרה. זהו הזמן הדרוש לשר כדי להכיר את משרדו, לתכנן ולבצע. אבל כאשר השר אינו יודע אם יכהן ארבע שנים או ארבעה חודשים, הוא ילך לצעדים מהירים ופופוליסטיים במקום לתוכניות מחושבות ומעמיקות. הוא ישלוף מכל הבא ליד, רק כדי שהיום יקבל כותרות ומחרתיים יגזור את הסרט. למה לא לעשות עבודה שאולי מישהו אחר - אפילו ממפלגה יריבה - יקטוף את פירותיה?
כאשר אנחנו הולכים לקלפי, מספרים לנו שאנחנו בוחרים את מי שימשול בנו בארבע השנים הבאות. זהו הבסיס לכל השיטה ולכל קיום הבחירות. פוליטיקאים שמביאים לכך שהכהונה תהיה קצרה יותר, מועלים באמון הציבור ובפיקדון שהפקדנו בידיהם. שלא לדבר על כך שהם מוציאים מכיסינו מאות מיליוני שקלים בצורה ישירה (תעמולה ויום שבתון ופנסיות לח"כים ושרים) ועוד מאות מיליונים בצורה עקיפה (הנזק משיתוק המערכת למשך מספר חודשים).
די! מגיעה לנו כנסת שתמלא את ימיה ומגיעה לנו ממשלה שתעשה את עבודתה. תפקידה של האופוזיציה איננו להפיל את הממשלה, אלא להקשות עליה ולהציב חלופה לקראת הבחירות הבאות. גם חברי האופוזיציה ותומכיה חיים במדינה הזאת, גם הם השתתפו בבחירות לקדנציה בת ארבע שנים, גם הם יסבלו מהנזקים של בחירות תכופות.
חוק יסוד הכנסת קובע "הכנסת לא תאריך את תקופת כהונתה אלא בחוק שנתקבל ברוב של שמונים חברי הכנסת ואם נתקיימו נסיבות מיוחדות המונעות עריכת בחירות בעיתן; תקופת ההארכה לא תעלה על הזמן המתחייב מהנסיבות האמורות". המטרה ברורה - למנוע השתלטות של סיעות מסוימות על הכנסת. לעומת זאת, די ברוב של 61 ח"כים כדי להקדים את הבחירות, ואין שום מגבלה; הכנסת יכולה להתכנס ולהחליט בו ביום שהיא מתפזרת, וחוזר חלילה.
הפתרון פשוט ביותר: להשוות את תנאי הקדמת הבחירות לתנאים לדחייתן - רוב של 80 ח"כים, נסיבות מיוחדות ופרק זמן מוגבל (במהופך, כלומר כמה זמן לפני המועד המקורי). כך יהיה גם לכנסת וגם לממשלה אופק חקיקתי ושלטוני, כך ייווצרו התנאים למשילות בת-קיימא, כך לא יוכלו כל שניים-שלושה ח"כים לסחוט את הרוב ולהכניס מדינה שלמה למערבולת. רוצים דמוקרטיה מתפקדת? תתחילו בבסיס: בחירות מסודרות במועדים קבועים.
