לא אציין את רשימת כל חברי הכנסת מהליכוד, מ
הבית היהודי וגם מהסיעות החרדיות, שגייסו תנאים ואמוראים למשפט, שלמעשה מי שאמר אותו היה יהודי חילוני, וגם במקרה היה מייסדה של הציונות הרוחנית, הידוע בכינויו "אחד העם", שם ספרותי לאיש הרוח אשר צבי (הירש) גינצברג. בשם הזה השתמש לראשונה, כשפרסם את המאמר "לא זו הדרך".
במאמר "שבת וציונות" כתב אחד העם את המשפט הבא - "אפשר לומר ללא הפרזה (הגזמה) כי יותר משישראל שמרו על השבת, שמרה השבת אותם... ולולא היא שהחזירה להם את נשמתם".
מצער, שמפגן הבורות של נציגי ציבור בכנסת ישראל הפסיד למעשה טיעון יותר משכנע, שאת המשפט בדבר מרכזיותה של השבת והיותה מצפן בחייה של האומה היהודית, משפט כה חשוב אמר דווקא יהודי חילוני במאמר שכותרתו - "שבת וציונות".
אני מבקש לשמור על כבודם של חברי הכנסת, שייחסו את האמירה למי שלא אמר אותה, והכל באבחת מילים ריקות מתוכן הטסות להן מאולפן טלוויזיה אחד למשנהו. במקום לנהל דיאלוג כן על השבת.
כחילוני אינני רוצה לראות את השבת הופכת ליום של צרכנות בהולה במרכזי קניות גדולים. אך בהחלט יש הצדקה לחתור לכך, שכל אחד יוכל לממש את השבת בדרכו. יש מי שמבקש לקיים את השבת בין כותלי בית הכנסת ויש מי שמבקש לתת מנוחה לנפשו בקונצרט טוב או שחיה בבריכה. לשניהם יש מקום.
יש מי שמבקש לשמור על כל ציווי השבת כהלכתה, ויש מי שרוצה לצאת לטיול משפחתי בחיק הטבע, לשניהם יש מקום. יש מי שיבקש לדמם את מנועי רכבו, ויש מי שאין ידו משיגה לרכוש רכב פרט וירצה לבקר את קרובי משפחתו בתחבורה ציבורית, לשניהם יש מקום, רק בתנאי שהתחבורה הציבורית לא תעבור במרכזי אוכלוסייה שומרת שבת הלכתה.
יש מקום לנהל דיאלוג כן, ולא דיאלוג מתלהם.