|   15:07:40
דלג
  חנינא פורת  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

95 שנה להתיישבות הראשונה בערד

הפקת לקחים מכישלון ההתיישבות - יושמו בהתיישבות שנות הארבעים בנגב במהלך נבירתנו בספרות ובארכיונים נתקלנו בדמותה הייחודית של ינאית שלא פחדה לא מקשיים, לא משלטון זר, ולא מערבים
03/12/2017  |   חנינא פורת   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
רחל ינאית [צילום: כהן פריץ/לע"מ]


רחל ינאית (בן-צבי) ממובילות רעיון ההתיישבות בנגב

ערד נתפסה בימי נעורינו כעיר "קיבוצניקית". רבים מתושביה היו "עוזבי קיבוצים" ובעיר הצעירה שררה אווירה סולידרית למופת. ידענו שאם אתה עומד בערד, על המצוק, וצופה אל ים-המלח - ראית את אחד המראות היפים בעולם. אחר כך, ערכנו לשם טיולים תחילה רגלית ואף באופניים. עם בני הצעיר יצאתי לערד לחפש עקרבים למיניהם לצורך עבודת הגמר שלו (טיפסנו ימים בהרים וחצינו גאיות). פעם אף נתבקשתי להובילו, אותו ואת החבורה מכיתתו, לפסטיבל הידוע וספגתי מעט מאוירת "הווד סטוק". את מסדר גמר הטירונות שלו בנח"ל, ערכו למרגלות תל-ערד.

כהורים גאים טיפסנו לראש התל וראינו את בקעת ערד מלבלבת. עוד ימים רבים אהבנו את המקום שהיה "לעירו של עמוס עוז". אבל משהו "לא עבד" והעיר לא נסקה. אדרבה, עזבוה רבים ואחרים שהגיעו כבר לא הביאו עמם את מטען האהבה לנגב. אז עדיין לא קשרנו את רחל ינאית (יותר מאוחר בן-צבי) עם ניסיון ההתיישבות הראשון, בן כמה חודשים ליד התל, שנכשל כישלון חרוץ.

במהלך נבירתנו בספרות ובארכיונים נתקלנו בדמותה הייחודית של ינאית שלא פחדה לא מקשיים, לא משלטון זר, לא מערבים ונלחמה בעוז על ערכים סוציאליסטיים לאומיים. נוכחנו אף שגם "מכישלון חרוץ" ניתן להסיק מסקנות ובכוונתנו להראות שבן-צבי, חברי "הוועד לחיילים המשוחררים מהצבא הבריטי", אנשי "השומר" ומומחי המחלקה החקלאית של ההסתדרות הציונית למדו באזור זה על בעיית המים בנגב והדרכים האפשריות לפתרונה ועל מעמדה המשפטי של הקרקע והדרך להשגתה אם באמצעות החכרה משלטונות המנדט ואם בדרך של קנייה ישירה מבני השבטים ורישומה בטאבו.

תחנות חייה
יצחק בן-צבי [צילום: פריץ כהן/לע"מ]

במהלך לימודיה נסעה לקונגרס הציוני ה-7 בבזל כנציגת עיירתה שם הכירה את הוגה אחד מראשי "פועלי ציון" דב בורוכוב
▪ ▪ ▪

רחל ינאית בן-צבי (אייר תרמ"ו, 1886 - 16 בנובמבר 1979) נולדה באוקראינה בשם גולדה לישנסקי, והמירה אותו ברחל ינאית. היא הצטרפה לפעילות במפלגת "פועלי ציון" בנעוריה, בעקבות הזעזוע שעוררו בה הידיעות על פרעות קישינב ב-1903. ב-1905 עברה לקייב, שם נאסרה על-ידי השלטונות. לאחר ששוחררה נסעה לגרמניה ולמדה זואולוגיה ובוטניקה באוניברסיטת יֶנה.

במהלך לימודיה נסעה לקונגרס הציוני ה-7 בבזל כנציגת עיירתה. שם הכירה את הוגה אחד מראשי "פועלי ציון" דב בורוכוב, והתרשמה מהגותו בדבר החיבור בין ציונות וסוציאליזם. באוקטובר 1905 עזבה את גרמניה ונסעה עם בורוכוב לרוסיה, על-מנת לקחת חלק במהפכה.

במסגרת הפעילות המפלגתית בסניף ברדיצ'ב של פועלי ציון הכירה את יצחק בן-צבי. ב-1907 הגתה ינאית את הרעיון להקמת קופה לעידוד ההגירה של פועלים יהודים לארץ-ישראל וביסוסם הכלכלי, החברתי והתרבותי במשק של היישוב (לימים קפא"י - קופת פועלי ארץ ישראל).

מומחית לבעיות קרקע וחקלאות
יד בן-צבי [צילום: איתמר לוין]

מפקח עליון
ב-1910 התמנתה ינאית כחברה ב"ועדה מיוחדת" של מפלגת פועלי ציון שמטרתה הייתה להוות גוף מפלגתי מפקח עליון על ארגון "השומר" ועל "אגודת ההתעמלות שמשון".

בשנת 1918 נשאה לבן-צבי ובשנת 1919 הקימה משתלה "ברחביה" ומכרה את תוצרתה ברחבי ירושלים כולל נטיעות גינות ושדרות
▪ ▪ ▪

בשנת 1908 עלתה לארץ ישראל בעקבות מכתב שקראה אודות מאורעות תרס"ח. היא הצטרפה לקומונת "ירושלים החדשה" והייתה מהמורים הראשונים בגימנסיה העברית בירושלים. ינאית עסקה יחד עם בעלה לעתיד בשמירה ובהגנה - תחילה בארגון "בר גיורא" ולאחר מכן בארגון "השומר".

ב-1910 התמנתה ינאית כחברה ב"ועדה מיוחדת" של מפלגת פועלי ציון שמטרתה הייתה להוות גוף מפלגתי מפקח עליון על ארגון "השומר" ועל "אגודת ההתעמלות שמשון". בעת פעילותה ב"שומר" היא הכירה את מניה שוחט, שהפכה לחברתה הקרובה. בשנים הבאות נסעה לננסי, צרפת, שם למדה חקלאות והוסמכה כמהנדסת.

בתום לימודיה עברה התמחות אצל חוואים צרפתים. ינאית שבה ארצה עם הידיעות הראשונות אודות מלחמה צפויה. בעת מלחמת העולם הראשונה שימשה כאשת קשר בין ארגון "השומר" לבין מחתרת ניל"י. בשנת 1918 נשאה לבן-צבי ובשנת 1919 הקימה משתלה "ברחביה" ומכרה את תוצרתה ברחבי ירושלים כולל נטיעות גינות ושדרות. בשנת 1924 נקשר שמה כמי שהייתה שותפה להחלטה לרצוח את ישראל דה-האן שעמד כנציג "החרדים" לצאת ללונדון ולנסות ולהגביל את פעילות התנועה הציונית בארץ, האשמה שהוכחשה על-ידי רבים שהיו בסוד העניין.

נשיא ונשיאה - ליצחק ורחל ינאית נולדו שני בנים: עמרם ועלי. במלחמת העצמאות נפל עלי בקרב בית קשת. לאחר קום המדינה פעלה ינאית רבות בקליטת העולים מגל העלייה ההמונית. לאחר שבעלה התמנה לנשיא המדינה בשנת 1952 היא פתחה את בית הנשיא לאנשים מכל שדרות העם. היא הקימה את קרן הספריות לילדי ישראל, שכיום נקראת "קרן הספריות לילדי ישראל מיסודה של רחל ינאית בן-צבי".

לאחר מלחמת ששת הימים הייתה ינאית לפעילה בחוגי התנועה למען ארץ ישראל השלמה. כמו-כן עסקה בשימור זכרו של בעלה המנוח, הנשיא בן-צבי על-ידי הקמת יד בן-צבי, שימור צריף הנשיאות בשכונת רחביה בירושלים וקיום בית התרבות לזכר הבן עלי בקיבוץ בית קשת, שהוקם בצריף מגורי הזוג בן-צבי. רחל ינאית בן-צבי נפטרה בשנת 1979 ונקברה בהר המנוחות בירושלים.

כמה מיצירותיה בכתב

רשימה קצרה של כמה מיצירותיה - אנו עולים: פרקי חיים, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשכ"א; אליהו קראוזה: אבי החינוך החקלאי בארץ, 1963; ההגנה בירושלים (ערכה יחד עם יצחק אברהמי וירח עציון), הוצאת ארגון חברי ההגנה בירושלים, 1973; עם הילדים בחזית - חוות הלימוד בירושלים 1928 - 1948, הוצאת מסדה, 1975; מניה שוחט, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1976; בשליחות בלבנון ובסוריה: 1943, תל אביב, תשל"ט-1979.

סיור בערד "והתזכיר"
גם על-ידי בדואים [צילום: פלאש 90]

בתזכירם לנציב העליון תיאר בן צבי את האזור כמישור של 40 קמ"ר (42 אלף דונם) שברובו מעובד על-ידי פלחים הבאים מחברון וקצת מהשטח על-ידי הבדואים
▪ ▪ ▪

במאי 1921 מתחיל מאמץ לרכישת קרקעות הגיפתליק באזור תל-ערד. החל מו"מ עם הממשלה, נעשו ניסיונות לגיוס כספים בארצות הברית והוכנו קבוצות התיישבות. לאזור ערד נשלחה וועדה בראשות י' בן-צבי, והצטרפו רחל ינאית ואסף גרזובסקי כאגרונומים. המשלחת יצאה רכובה מחברון ולאחר כמה שעות הגיעה לתל-ערד.

בתזכירם לנציב העליון תיאר בן צבי את האזור כמישור של 40 קמ"ר (42 אלף דונם) שברובו מעובד על-ידי פלחים הבאים מחברון וקצת מהשטח על-ידי הבדואים. הקרקע היא במעמד ג'יפתליק (כלומר שייכת לסולטן) משום שהשליט הטורקי החרימה לאחר ששבטים בדואים ופלחים מאזור יטה התקוטטו ביניהם וכ-50 איש נהרגו משני הצדדים.

בכל השטח לא נצפה אפילו מבנה אחד והבעיה החמורה שנתקלו בה לדעתם הייתה המחסור במים. משום כך קבע בן-צבי, אין באזור זה אף יישוב קבע. מים ניתן להשיג בכרמל הנמצאת כ-3 שעות רכיבה וכן בבורות אגירה בחירבת קריתין. סומנה באר קטנה נובעת בודי אל-מלח, המצוי 10 ק"מ דרומה מהתל.

תרומת ינאית כאגרונומית
גידולי חיטה [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]

הצמחייה, כולל הגידולים של הבדואים, כללה קטניות, שעורה, חיטה, שיבולת שועל, וכן אשלים בודדים
▪ ▪ ▪

באוגוסט 1921 הגיעה המשלחת (ובכל הנוגע לחקלאות וקרקע היו אלה מסקנותיה של האגרונומית ינאית) למסקנות: טיב האדמה מעולה ויש בה כל המעלות לחקלאות בעל המכונה "פלחה חרבה" או באנגלית dry farming. מבנה הקרקע: חמר-חלסית וניתנת לעיבוד בכלים מודרניים. כמות המשקעים השנתית, בין 300 - 350 מ"מ בשנה נשמרת היטב בחלקה העליון של הקרקע תחת קרום הלס.

הצמחייה, כולל הגידולים של הבדואים, כללה קטניות, שעורה, חיטה, שיבולת שועל, וכן אשלים בודדים. יבול החיטה לדונם, הנסמך על מי המשקעים בלבד - נמוך ביותר. הקרקע עובדה בשיטת "הניצול" כלומר, ללא מחזור זרעים, ללא דישון ולכן באמצעות שימוש בשיטות מודרניות ניתן יהיה להפיק ממנה פי כמה וכמה.

הגידולים שיתאמו להתיישבות החיילים לדעת ינאית הם: גפן, זית, שקד, תאנה, חרוב, אפרדק, שזיף, וכן עצי סרק כמו אשל, אקליפטוס, אורן, ועוד. מסקנתה קבעה כי ניתן ליישב בשטח (לאחר פתרון בעיית המים) מאות משפחות ולבססן על גידולים אלה.

שאלת המים
ניסיונות חפירה [צילום: לע"מ]

דמי אריסות
השוכר מחברון, נהג לרדת לאחר עונת הקציר לגרנות שהוקמו בשטחי ערד ויחד עם הפקיד הממשלתי העריכו את כמות התבואה, קבעו את מס המעשר שעליו לשלם לממשל ואת "דמי האריסות".

קושי נוסף התגלה כאשר הוברר כי הממשלה סירבה מסיבות פוליטיות להפעיל את חוק "המחלול" חוק עות'מני זה, שאפשר החרמת קרקע שלא עובדה ברציפות שלוש שנים לא הופעל גם על-ידי הטורקים מסיבות דומות
▪ ▪ ▪

האגרונומית ינאית הציעה כי יש לתקן את בורות האגירה והסכרים, לבנות סכרים גדולים לאגירת מי שיטפונות ולהזמין מומחים לקידוח עמוק מים לאחר חקירה גאולוגית-הידרולוגית. בהקשר זה היא ציינה כי בזמנו ניסה מהנדס גרמני לחפור באר עמוקה בקרבת תל-ערד ללא הצלחה.

בן-צבי הסביר כי על-אף שבריטניה רשאית למסור קרקע הג'יפתליק (בחכירה או בכל צורה אחרת) לחיילים היהודיים המשוחררים (לצורך הקמת משק אינטנסיבי קבוע) ולשנות את תנאי החכירה משנה לתקופות ארוכות יותר, היא נמנעת מכך משום אי-רצונה להסתכסך עם הבדואים ובעיקר עם כ-200 האריסים, ראשי המשפחות שבאו מחברון לערד.

הם נהגו לשכור כחצי מהשטח לשנה אחת, וזאת תמורת מסירת שני שלישים מיבולם לבעלי הקרקע. השוכר מחברון, נהג לרדת לאחר עונת הקציר לגרנות שהוקמו בשטחי ערד ויחד עם הפקיד הממשלתי העריכו את כמות התבואה, קבעו את מס המעשר שעליו לשלם לממשל ואת "דמי האריסות". נמצא על-ידי הוועדה כי יש ממשפחות האריסים שישבו כבר בשטח מעל 15 שנה וצפוי קושי במידה ויוחלט לפנותם.

קושי נוסף התגלה כאשר הוברר כי הממשלה סירבה מסיבות פוליטיות להפעיל את חוק "המחלול". חוק עות'מני זה, שאפשר החרמת קרקע שלא עובדה ברציפות שלוש שנים לא הופעל גם על-ידי הטורקים מסיבות דומות. לתזכיר צורף מכתב המבקש את ממשל המנדט להיענות לבקשת החיילים המשוחררים ולהחכיר את קרקע הג'פתליק בערד עבור 120 משפחות (תוך תקוה שבמשך 5 -6 שנים יקימו יישוב קבע) וזאת עוד לפני שיתכנס הקונגרס הציוני העולמי בקרלסבד הצפוי בספטמבר 1921.

אדמיניסטרציה עוינת
וייצמן. הבטיח לעזור [צילום: אתר מכון ויצמן]

לאחר דין ודברים והתייעצות עם הנציב העליון (ששהה באותה עת בצפת), הוסכם שינאית רשאית לשלוח לבן-צבי מברק שעיקרו חיובי
▪ ▪ ▪

"הוועד" בראשות בן-צבי ביקש לבשר לבאי הקונגרס כי בריטניה אישרה את אזור ערד להתיישבות. אמנם, עדיין לא סוכמה צורת ההתיישבות אך עלותה הוערכה ב - 600 לי"ש למתיישב, סכום גבוה למדי. ד"ר ח' ויצמן הבטיח שההסתדרות הציונית תתמוך בתוכנית ואף תקצה את התקציב הנדרש.

רחל ינאית שנשארה בארץ, בהעדרו של בן-צבי, ניהלה את המגעים עם הממשלה והיא שקיבלה מעוזר המזכיר הראשי הודעה כי "יש הסכמה עקרונית לפנייתם" בעניין ערד. עם זאת ביקש העוזר שלא יעשה כל צעד לפני פגישץ "הועד" עם וינדהם דידס, המזכיר הראשי של ממשלת המנדט. לינאית, שניהלה במהירות את המשא ומן עם המזכיר הראשי הובררה לה מהות ההתנגדות הבריטית לעסקה ומדוע לא קיבל "הועד" הסכמה רשמית חתומה בידו.

ינאית גייסה ביום 7 לספטמבר 1921 את כל כוחה על-מנת לשכנע את דידס בחשיבות הפרויקט. לאחר דין ודברים והתייעצות עם הנציב העליון (ששהה באותה עת בצפת), הוסכם שינאית רשאית לשלוח לבן-צבי מברק שעיקרו חיובי אך עליה להדגיש את המשפט הקובע בו שהממשל השאיר בידו את הזכות לקבוע את מועד ואופן הביצוע של החכרת קרקעות הג'יפתליק "לוועד החיילים המשוחררים". יתר על כן הממשל הבהיר "לוועד" שהסכמה זו סודית ואין לפרסמה בארץ או בחו"ל. נוסח זה, על-אף מגבלותיו, אפשר "לוועד" להתחיל ולאסוף כספים עבור ההתיישבות וכן לקדם את קידוחי המים באזור בסיוע ממשלתי.

מאמצי בן-צבי וההתקדמות בארץ
באר ראשונה [צילום: מיכל הבר, רשות העתיקות]

בחודש מרס 1922 החלו 10 מתיישבים מקבוצת "אחווה" בהנהגתו של יעקב פרוז'נסקי לקדוח באר ראשונה בתקציב של 800 ליש"ט
▪ ▪ ▪

בן-צבי הצליח לגייס 20,000 ליש"ט בעת התכנסות הקונגרס הציוני אך תקוותו לתרומה גדולה מהברון רוטשילד ומיק"א נכזבה. במחצית ספטמבר פנה נציג "הוועד" פלר אל המחלקה להתיישבות בבקשה להמליץ על שני מהנדסים לצורך התחלת קידוחים בערד וזאת על-פי הסיכום בין ינאית ודידס. מבחינתו יש להקנות לבקשה דחיפות משום שבימים הקרובים הממשל ייתן "לוועד" אישור רשמי להתיישבות בערד.

ב-31 בינואר התקיימה פגישה מכרעת בעניין ערד שבה הוברר כי ממשלת המנדט מבקשת להגביל את בקשת "הוועד" ל-80 מתיישבים בלבד והחכיר להם רק 16 אלף דונם. משא-ומתן קשוח בו השתתפה גם ינאית הביא לסיכום הבא: הקרקע תוחכר "לוועד החיילים המשוחררים" ל-99 שנה ויוחל בקידוחים על חשבון הממשלה וכן יוחל בעלייה למקום תוך חודשים אחדים.

בחודש מרס 1922 החלו 10 מתיישבים מקבוצת "אחווה" בהנהגתו של יעקב פרוז'נסקי לקדוח באר ראשונה בתקציב של 800 ליש"ט שהזרים דידס. הקבוצה שהתה כ - 4 חודשים באוהלים ליד התל אך שני קידוחים שעשתה, אחד ל - 31 מטר ואחד למטרים ספורים נכשלו משום הציוד הפגום שקיבלו מהקבלן היהודי ונזקקו נואשות לציוד חדיש לקידוחי עומק. ד"ר זגורודסקי שהוזעק למקום קבע שהבריטים טעו כשהשוו בין באר-שבע לערד והמים ליד התל ימצאו רק בעומק גדול בהרבה - בין 60-80 מטר.

כישלון חרוץ - אך גם לקח לעתיד
קיבוץ נירים כיום [צילום: יח"צ]

רק בשלהי שנות הארבעים חזרה התנועה הציונית לנגב עת הקימה תחילה את שלושת המצפים (1943) ולאחר מכן את 11 הנקודות (1946) שהתבססו על הולכת מים בצינורות מבארות עמוקות
▪ ▪ ▪

המלצותיו של זגורודסקי לא התקבלו, התקציב אזל ולאחר 4 חודשים עזבו חברי הקבוצה את המקום שהספיקו בתקופה קצרה זו לזרוע מספר זני חיטה ושעורה ולגדל קצת צמחים. "הועד" ביקש להתיישב באזורים אחרים אך דידס סירב והותר להם לנסות ולקדוח במשך שנה נוספת.

במאי 1923 נכתב תזכיר למזכיר הממשלה החדש גילברט קלייטון בדבר חידוש העבודות בערד אך הלה סירב לכך לחלוטין. לניסיון ההתיישבות הייתה השפעה בשני תחומים האחד, הוברר שהאדמיניסטרציה הבריטית בארץ נזהרה מלתת ליהודים (בהחכרה, מכירה) קרקעות מתוך חשש של התנגשות ועימותים צפויים בשל כך עם הערבים והבדואים והשנייה, שחלום ההתיישבות בנגב המזרחי והצפוני יידחה עד שתיפתר שאלת המים אם בקידוחי עומק או אם בדרך של העברת מים מהצפון.

ואכן, רק בשלהי שנות הארבעים חזרה התנועה הציונית לנגב עת הקימה תחילה את שלושת המצפים (1943) ולאחר מכן את 11 הנקודות (1946) שהתבססו על הולכת מים בצינורות מבארות עמוקות באזור ניר-עם ועד נירים בשלוחה המערבית ועד נבטים בשלוחה המזרחית.

לעיון נוסף

בן-צבי י', כתבים, כרך שלישי, שאר יישוב, חלק ב', תל אביב תרצ"ו.

ינאית ר' אנו עולים, תל אביב 1962.

רובינשטיין ש', "הניסיונות להתיישב בתל-ערד בשנות ה-20", בתוך הקובץ ים המלח ומדבר יהודה, ירושלים 1990.
תאריך:  03/12/2017   |   עודכן:  03/12/2017
חנינא פורת
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
95 שנה להתיישבות הראשונה בערד
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
חנינא פורת
8/12/17 21:16
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אולם גינדי באוניברסיטה היהודית אמריקנית (AJU) על מולהלנד וה-405 היה מלא עד אפס מקום, למעט שני מקומות ריקים של זוג צעיר רוסי שמשום מה נבצר מהם ברגע האחרון להגיע.
03/12/2017  |  ארי בוסל  |   יומני בלוגרים
כט' בנובמבר, היום בו החליטה עצרת האו"ם על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל לצד מדינה ערבית (חלוקת הארץ) הוא אחד הימים המשמעותיים ביותר בתולדותיה של ישראל החדשה. במועצה לשימור תארי מורשת בישראל החליטו לקיים מספר אירועים לציון יום חשוב זה.
30/11/2017  |  יורם דורי  |   יומני בלוגרים
מכתב גלוי
29/11/2017  |  שלמה אבינר  |   יומני בלוגרים
בשל פשיטת רגל מוסרית, ובמסגרת מאמציה להיפטר מסרח עודף, מציעה בזאת סיעת מר"צ
28/11/2017  |  רחלי בן-צור  |   יומני בלוגרים
לא חסרות הזמנות ברוך השם. חתונות ובריתות, זבד הבת בר מצווה ובת מצווה. בין לבין יש לנו ימי הולדת, מסיבות פרישה מסיבות הפתעה שידוכים וימים טובים לרוב. ברוך השם לא חסר. וכפי שכבר כתבתי בשבוע שעבר, זה ריגש אותי לקבל שיחת טלפון מדוד יואל, חבר משכבר הימים של אבי שיחיה, שהזמין אותי למסיבת חמישים שנות נישואין.
26/11/2017  |  יוסף קנדלקר  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il