הבורסה בניו-יורק הגיבה בעליות (4.12.17) לאישור רפורמת המס בידי הסנאט בסוף השבוע שעבר, אך פרשנים רבים המצוטטים בפייננשל טיימס מביעים ספקות ניכרים בדבר האפשרות שהרפורמה תאיץ את המשק האמריקני המצוי ממילא על סף תעסוקה מלאה.
הטענה המרכזית של תומכי הקיצוץ במיסים לחברות היא, שהדבר יאפשר להן להשקיע יותר בפיתוח עסקיהן וממילא בשכירת עובדים – מטרה חשובה במיוחד לנשיא
דונלד טראמפ. אחרים טוענים, כי נסיון העבר בארה"ב מלמד, כי הפחתות מס לא האיצו את הפעילות הכלכלית ואפילו שדווקא העלאות מיסים הסתיימו ביותר צמיחה. מאחר שכלכלה אינה מדע מדויק, ויש בה ויכוחים סוערים בין בעלי דעות מנוגדות בתכלית, כל דעה היא לגיטימית.
קנט סמטרס, שהיה מפקידי ממשל בוש בתחום הכלכלי, צופה שהרפורמה הנוכחית תוסיף לכל היותר 0.1% בשנה על פני עשור לצמיחת התמ"ג האמריקני, העומדת על כ-3% בשנה. ההשפעה ארוכת הטווח על הצמיחה תהיה שולית, שכן החוב שיתווסף בשל הרפורמה (והמוערך בטריליון דולר) יגרום לאובדן הכנסות לממשל – ובכך יפגע בצמיחה. קווין האסט, יו"ר מועצת היועצים הכלכליים, העריך שהרפורמה תבטיח צמיחה בת קיימא של 3% - כלומר: לא תאיץ אותה, אבל תביא לכך שתישאר נאה.
אם זה מה שיקרה, יוכלו הרפובליקנים לייחס לעצמם את הצמיחה – שהחלה בימי ממשל אובמה – לקראת הבחירות לקונגרס בשנה הבאה. אולם יהיה עליהם לקחת את האחריות גם על הגידול המשמעותי בגרעון כבר מ-2019, ובטווח הארוך יותר – את העמקת חוסר השוויון, הירידה בהישגים בבתי הספר וההאטה בגידול בכוח העבודה.
הסנאט ובית הנבחרים צריכים לאחד את החוקים השונים לנוסח שיובא לחתימתו של טראמפ, אך כבר עתה מעדכנים חלק מן הכלכלנים את תחזיותיהם. אלק פיליפס מבנק ההשקעות גולדמן-זאקס מעריך שהרפורמה שווה 0.6% תמ"ג ב-2018 ו-1.1% ב-2019, אך מוסיף שרק 0.3% בכל שנה יתווספו בצורה ממשית לתוצר; החל ב-2020 ההשפעות ההדדיות של הרפורמה יתאזנו והיא לא תביא לגידול בתוצר.
הכלכלנים עימם שוחח פייננשל טיימס מסכימים ששני הצעדים המרכזיים ברפורמה – הפחתת שיעורי המס ליחידים והורדת מס החברות מ-35% ל-20% - יביאו להשקעות גבוהות יותר ולעלייה בשכר. החלטתו של הסנאט לדחות את קיצוץ מס החברות ל-2019 אך לאפשר כבר בשנה הבאה להכיר בכל ההשקעות לצורכי מס, תביא חברות להגדיל את השקעותיהן ב-2018 כדי שיוכלו לקזזן אל מול מס של 35%, אם כי הכלכלנים חלוקים בשאלה מה תהיה ההשפעה של השקעות אלו על התוצר.
ההשלכות ארוכות הטווח של הרפורמה נראות הרבה יותר מפוקפקות. ג'ייסון פורמן, שהיה יו"ר מועצת היועצים הכלכליים של ממשל אובמה וכעת מלמד באוניברסיטת הרווארד, טוען שהחוב המוגדל יגרום למשקל נגד על הביצועים הכלכליים אחרי 2018. לדבריו, הוא עצמו היה תומך ברפורמה במיסוי העסקים, אבל היה מממן אותה לא באמצעות הגדלת הגרעון אלא על-ידי סגירת פרצות מס.
יתרה מזאת: בסופו של יום יגיעו רוב הרווחים מהרפורמה לכיסיהם של עשירי ארה"ב, בין היתר משום שהם בעלי החברות. בשנת 2027, בה יגיעו לקיצם הקיצוצים במס ליחידים, ייהנו 1% מן המשתכרים מ-60% מההטבות. החל מאותה שנה המיסים יעלו בצורה מתונה לקבוצת בעלי ההכנסות הנמוכות ביותר, ישתנו במעט לבעלי הכנסות הביניים ויעלו משמעותית לבעלי ההכנסות הגבוהות. היו"ר היוצאת של הפדרל ריזרב, ג'נט ילן, אמרה שהגידול בחוסר השוויון הוא מטריד, והזהירה שהסטת ההכנסות לעבר השכבות העשירות לאט את הצמיחה הכוללת.
