(1) ראה למשל Amnon Barzilai, " Why Does Egypt Need Such a Huge Army?", Haaretz, August 26, 2001, .
[קישור] (2) US Embassy, Cairo, Cable, 23rd September 2008, Wikileaks Public Library of US Diplomacy,
[קישור] . בנושא הכללי של צבאות ומעורבותם בכלכלה ר' למשל Jörn Brömmelhörster and Wolf-Christian Paes (Eds.), The Military as an Economic Actor: Soldiers in Business, New York: Palgrave Macmillan, 2003.
(3) Shana Marshall, The Egyptian Armed Forces and the Remaking of an Economic Empire, Washington DC: Carnegie Middle East Center, 2015, p. 5 .
(4) The Marker, 11 באפריל 2013,
[קישור] (5) Washington Post, March 16, 2014,
[קישור] . הניסיון המקיף ביותר הוא כנראה Zeinab Abul-Magd, Militarizing the Nation:
The Army, Business, and Revolution in Egypt, New York: Columbia University Press, 2017.
(6) International Institute for Strategic Studies, The Military Balance, 2016, p. 324, וכן Stockholm International Peace Research Institute (SIPRI), "Military expenditure by country, in constant (2015) US$ m., 2007-2016", 2017,
[קישור] . יפתח ש' שפיר וקשיש פרפיאני, "מצריים מתחמשת", עדכן אסטרטגי 19 (3), 2016, עמ' 55,
[קישור].
(7) ynet, 27 באוגוסט 2017,
[קישור] (8) Reuters, March 1st, 2015,
[קישור] (9) זאת בניגוד לתהליך שעבר כמעט על כל כוח צבאי מערבי. ר' למשל יגיל הנקין, "בשביל מה בכלל צריך צבא", מידה, 10 בפברואר 2017,
[קישור]; יגיל הנקין, "לאן נעלמו צבאות אירופה", מידה, 3 במרס 2017,
[קישור] (10) International Institute for Strategic Studies, The Military Balance, 2016, p. 324; —- The Military Balance 2010, p. 248
(11) ההערכות אינן בהכרח מדויקות. כך למשל, ב-2010 טען הדוח שלישראל 3,501 טנקים, ואילו ב-2016 העריך כי לישראל יש כ-500 טנקים (ועוד כאלף באחסון); כיוון שלא נראה שישראל פירקה בשש שנים כ-10 אוגדות שריון פעילות, סדירות או מילואים (בממוצע היסטורי, לאוגדת שריון מערבית היו 200-350 טנקים), אפשר להניח שחלק ניכר מהטנקים בדוח של 2010 היו כאלה שהוצאו משירות פעיל לפני שנים. כך למשל כלל הדוח של 2010 לא פחות מ-387 טנקים מתוצרת סובייטית או שיפור שלהם, הגם שהעובדה שטנקים אלו הוצאו משירות דור קודם לכן לא הייתה מסווגת כלל. סביר להניח שתהליך דומה נכון גם לגבי צבא מצרים.
ייאמר כי בדוח של 2016 נכתב בטעות כי המספר הכולל ירד ל-2,710 (לעומת 3,723 ב-2010) אולם חישוב נפרד של מספרי הטנקים (בניכוי 200 טנקי טי-62 שנספרו פעמיים) מראה שמדובר בשגיאה. לאור העובדה כי סביב המחנות המצריים נצפו בתצלומי Google Earth בתאריכים שונים מסדרים של ארבע דיביזיות שונות ועוד כחמש חטיבות עצמאיות, סביר שהמספר עוד גדול מכך, לאור העובדה כי ישנם גם טנקים באחסון וטנקי אימונים של ההכשרות הצבאיות. תודתי ל
אלי דקל שהציג בפני את מיקומי המסדרים.
(12) TASS (English), July 5th, 2017,
[קישור]. הדיווח השתמש במספרי קוד לציון הלקוחות, והורד מהרשת לאחר שאנליסטים רוסיים הצליחו לזהות את המדינות השונות. Jane's, July 6th, 2017,
[קישור] ; Defence Web, July 7, 2017,
[קישור] (13) לתמונת MRAP מצרי בסיני ר'
[קישור]; Al-Aharam Online, " Egypt receives second shipment of MRAP vehicles from US", September 29th, 2016,
[קישור],
[קישור] . מבין 762 ה-MRAP, 90 הן אמבולנסים, 12 רכבי חילוץ, ו-660 נושאי גייסות, כל אחד מהם מסוגל לשאת כעשרה חיילים, מהם שני אנשי צוות.Dylan Malyasov, "Egyptian company develops new «Temsah» armored personnel carrier", Defence Blog, October 23th, 2016,
[קישור]; Dylan Malyasov, "Tatra to supply trucks chassis to Jordan and Egypt", Defence Blog, May 4, 2016,
[קישור]; Defence Web, 29 April 2016,
[קישור] (14) Israel Defense, July 31st 2017,
[קישור]; Defenceweb, July 24th, 2017,
[קישור] (15) Tass (Russian), March 6th, 2015,
[קישור]; Jeremy Binnie, "Egyptian S-300VM SAM delivery confirmed", Jane's Defense Weekly, June 6th, 2017,
[קישור];
[קישור]; Izvestia (Russian), October 26th, 2016,
[קישור] (16) משרד ההגנה המצרי פרסם ביולי 2017 סרטון שבו נראתה המערכת.
[קישור],
(17) The Military Balance 2016, pp. 324-325
(18) ר' למשל Shaul Shay, " The Egypt – Russia nuclear deal", IDC Institute for Policy and Strategy, November 2015,
[קישור]; Reuters, "Russia to lend Egypt $25 billion to build nuclear power plant", May 29, 2016,
[קישור] (19) Times of Israel, May 28, 2015,
[קישור]/
(20) The Military Balance, 2010 Ibid., 2016 Ibid. ; "Egypt", F-16.net,
[קישור]; Bilal Khan, "First Egyptian MiG-29M2 (or MiG-35) Spotted", Quwa, April 2, 2017,
[קישור]; RIA/Novosti, (Russian), November 9, 2015,
[קישור]; Egypt Independent, October 15th, 2016,
[קישור]/; . מבין מטוסיה של מצריים, 20 הם מבלוק-52 החדיש יחסית, ורוב האחרים מבלוק-40 הישן יותר; דגמי A/B הם מבלוק 15 המיושן, אולם כל המטוסים עברו או מתוכננים לעבור שדרוגי מערכות. חלק מהמקורות, כגון דיווח של סוכנות RIA/Novosti הרוסית, טענו שמצריים רכשה מטוסי מיג-35, דגם מתקדם אף יותר – אולם כיוון שהמיג-35 רק החל, נכון לזמן כתיבת מאמר זה, בייצור סדיר, כנראה שמדובר בטעות.
(21) Defense Blog, June 8th, 2017,
[קישור]; Reuters, December 21, 2014,
[קישור] (22) תמונה של מפעיל מל"ט מצרי עם סמל היחידה, וכן תמונה שצולמה בהאנגר מל"טים מצרי, הועלו בספטמבר 2017 לפורום העוסק בצבאות אפריקניים.
[קישור] (23) Al-Aharam (English), May 7, 2016,
[קישור]; Michel Cabirol, " Armement: la France va signer de nouveaux contrats en Egypte", La Tribune, April 15th, 2016,
[קישור] . להשוואה, ספינות "סער 5" הישראליות הן בעלות משקל מקסימלי של 1200 טון בערך, וספינות 'סער 6' העתידיות יהיו בנות כאלפיים טונות. כמובן שהשוואת משקל היא 'כלל אצבע', ואינה מוכיחה על היכולות של כל ספינה
(24) Shaul Shay, "Egypt's New Modern Submarine Fleet", Israel Defense, December 13th, 2015,
[קישור]; Al-Aharam (English), August 8th, 2017,
[קישור] ; Sputnik News, June 25th 2016,
[קישור]; "USA Delivered the Last Two Ambassador MK III Fast Missile Craft (Ezzat Class) to Egyptian Navy", Navy Recognition, June 25th, 2015,
[קישור] (25) Hillel Frisch, "Guns and Butter in the Egyptian Army", in Barry Rubin and Thomas E. Keany (Eds.), Armed Forces in the Middle East: Politics and Strategy, London: Frank Cass, 2002, p. 99
(26) US Naval Institute News, December 8th, 2014,
[קישור]; Reuters, September 23rd, 2015,
[קישור] (27) לאלג'יר יש ספינת סער, הקלעת בני עבאס, היכולה לשאת בערך אותו מספר נחתים אך הרבה פחות טנקים ומסוקים, והדחק שלה הוא 8800 טונות; גם לטורקיה נחתות-טנקים וספינות סער קטנות יותר.
(28) Egypt Daily News, October 8th, 2016,
[קישור]/
(29) ר' למשל Naeel Shama, "Egypt’s Power Game: Why Cairo is Boosting its Military Power", Jadaliyya, September 6th, 2017,
[קישור] (30) הארץ, 22 באוגוסט 2012,
[קישור] ;Khalid Khassan, "Will Sisi fulfill his 'Sinai promise'?", Al-Monitor, April 24th, 2016,
[קישור]; Al-Masry Al-Youm, (English), March 8th 2016,
[קישור]/
(31) לסקירה רשמית של הפרויקטים הלאומיים המצריים, ר' למשל Ahmad Abu El Hassan Zarad, " The Mega National Projects…A Locomotive of Development", Egypt State Information Service, n.d. (October 2016),
[קישור]; Oxford Business Group, " Egypt addresses major transport infrastructure projects", n.d. (2016),
[קישור]; World Highways website, "Egypt’s road programme is now restarting", February 2014,
[קישור]; Egypt Daily News, May 1st, 2017,
[קישור]; The Guardian, March 16th, 2015,
[קישור] ; The Capital Cairo project website,
[קישור] /
(32) International Monetary Fund, "Arab Republic of Egypt: First Review Under the Extended Arrangement Under the Extended Fund Facility and Requests for Waivers for Nonobservance and Applicability of Performance Criteria-Press Release; Staff Report; and Statement by the Executive Director for the Arab Republic of Egypt", September 26th, 2017,
[קישור]; Press release at
[קישור] ; ניצן פלדמן ואופיר וינטר, "שנה לתוכנית הסיוע של קרן המטבע הבינלאומית למצרים: תמונת מצב", מבט על, 5 בנובמבר 2017,
[קישור] (33) למעשה, מעקף של כמה עשרות ק"מ, לא תעלה שלמה. העבודה על המעקף החלה ב-5 באוגוסט 2014, וב-6 באוגוסט 2015 עברה בו הספינה הראשונה. על התוצאות הכלכליות ר' למשל Michel Giorgio, "El-Sisi’s ambitions sinking in the Suez Canal", Il Manifesto, March 30th, 2016,
[קישור]; Khalid Khassan, "New Suez Canal income slowly sinking", Al Monitor, September 11th, 2017,
[קישור] (34) גלובס, 28 ביולי 2017,
[קישור];
[קישור]; לשידורים מטקס הפתיחה המציגים את גודלו העצום של הבסיס, ר' למשל Russia Today (Arabic), July 22nd, 2017,
[קישור] וכן
[קישור]. לסיור בבסיס וחלק ממתחמיו ומאפייניו, ר' Masr Online, 22 July (Arabic), 2017,
[קישור]. יש אומנם לסייג ולומר שטענות המצרים מוגזמות למדי. אומנם נעשתה בנייה נרחבת במחנה, אולם המחנה עצמו איננו חדש, וקיים במתכונת מעט שונה כבר מתחילת שנות השמונים. טענות המצרים לגבי מחנה חדש ונרחב כנראה נועדו לצורכי תעמולת פנים. תודתי לאלי דקל על הערה זו.
(35) Al Aharam (English), January 26th, 2017,
[קישור]; "New Infrastructure Project at Suez Canal Takes Shape", Dredging Today, February 9th, 2017,
[קישור]/; "Egypt – Tunnels under the Suez Canal", Systra, n.d.,
[קישור]; "Contributing to the development of the Suez Canal area", Arcadis Design, N.D.,
[קישור]/
(36) כך למשל, באזור 30 מעלות, 30 דקות 18 שניות צפון על 32 מעלות, 21 דקות, 42 שניות מזרח (כ-2 ק"מ ממזרח לתעלת סואץ וכ-11 ק"מ צפונית לאגם המר הגדול) היה בסיס קטן ובו 9 בונקרים, ולידו מתקן עם סככות לרכב. החל ב-2016 נבנו בו 11 הנגארים בגודל של כ-60X40 מ' (אחד נוסף בבנייה אך טרם הושלם), 10 מבני מגורים בני 3 קומות, שני מסגדים ועשרות מבנים וסככות נוספים – דבר שהצריך ייבוש חלק מהביצה הסמוכה. ניתן לזהות בבירור מגדלי שמירה וגדר מסביב לבסיסים.
עם זאת, ישנם גם אתרים חריגים: למשל אתר בקרבת באדר סיטי במרחב קהיר, במיקום 30 מעלות, 10 דקות, 43.68 שניות צפון על 31 מעלות, 45 דקות, 46.08 שניות מזרח, הדומה בחלק ממאפייניו לאתרים צבאיים אחרים אולם כרגע לא נראה בו כל שימוש צבאי או אפילו גידור צבאי מסביב למתחם.
(37) כך למשל הורחב מאוד מחנה קיים סמוך לבאדר סיטי (30 מעלות, 11 דקות, 35 שניות צפון על 31 מעלות, 47 דקות) בשני שלבים. בשלב הראשון, בין 2005 ל-2010, הוקם מחנה לסדר כוחות של חטיבה ממוכנת לפחות (בתאריך 2 באפריל 2010 אפשר לספור בו לפחות 200 כלי רכב, חלקם הגדול משוריינים), ובין 2010 ל-2017 הוקם מתחם נוסף, גדול עוד יותר, ומצפון לו אזור אימונים עם אוהלים המוקמים ומפורקים בהתאם לצורך (כך למשל באוגוסט 2016 היו באזור האימונים עשרות אוהלים ועשרות כלי רכב משוריינים, אולם באפריל 2017 לא היה שם ולו אוהל אחד או כלי רכב אחד).
(38) "חוזה שלום בין מדינת ישראל ובין הרפובליקה הערבית של מצרים", מרץ-אפריל 1979, נספח 1, סעיף 2-3, אתר הכנסת,
[קישור] (39) מכתב מאלי דקל, 5 בספטמבר 2017
(40) ר' למשל הרחבת שדה התעופה כותמיה, מדרום-מזרח לבאדר סיטי, בנקודה 30 מעלות, 4 דקות, שלושים שניות צפון על 31 מעלות, 50 דקות, 6 שניות מזרח, אשר במשך שנים הוזנח – אולם בשנים 2014-2017 נצבעו מסלוליו מחדש, נבנו בו כמה דירים חדשים, וכן מסלול וטרמינל. עם זאת, נכון לזמן כתיבת מאמר זה לא נצפתה טיסה אזרחית אחת למסלול, וגם לא סביר שיהיה בה צורך – שדה התעופה קהיר בינ"ל נמצא כשלושת רבעי שעה בלבד משדה התעופה הצבאי הנ"ל.
(41) כלל אצבע קובע שגובה מכל יהיה כשליש מקוטרו. לעיתים יש חריגות לכאן או לכאן, אולם בממוצע הכלל מספק אפשרות טובה לאומדן קיבולתם של מכלים עומדים (מכלים שוכבים אינם כפופים לכלל זה).
(42) המחנה התקיים בין 1944-1946 ושהו בו פליטים מחבל דלמטיה, שפונו משם בשל מתקפה גרמנית ב-1944. המכלים הם במיקום 30 מעלות, דקה אחת, 59.40 שניות צפון על 32 מעלות, 36 דקות, 23.40 שניות מזרח.
(43) כך למשל שיער הסאנדיי טיימס ב-2013; אולם מאז לא נראו עדיין ראיות התומכות בכך. Sunday Times, October 27th, 2013,
[קישור] (44) תודתי לאלי דקל על שהפנה את תשומת ליבי לכך. ר' למשל בבסיס התחמושת הנמצא כ-13 ק"מ מדרום מזרח לאיסמעיליה, בצידה המזרחי של תעלת סואץ, בנ.צ. 30 מעלות, 30 דקות 48 שניות צפון על 32 מעלות, 24 דקות, 4.80 שניות מזרח. בתצלום אוויר מסוף ספטמבר 2004 היו בו 16 בונקרים, וכך גם ב-2010. מאז החלה תנופת בנייה, ונכון לצילום האחרון, מאפריל 2016, היו בו 41 בונקרים.
(45) ברוב הבסיסים ניתן לספור את קיבולת המובילים בסככות על-ידי השוואת תצלומי Google Earth. כך לדוגמה עיון במחנה המובילים הנמצא ליד דרך קהיר-סוייס (Sweiss), בנ.צ. 30 מעלות, 6 דקות, 56.67 שניות צפון על 31 מעלות, 29 דקות, 47.04 שניות וסביבה, מאפשרת לראות לאורך הזמן עשרות רבות של מובילים הנכנסים ויוצאים מהסככות, ופעם אחת – בפברואר-מרס 2016 – מסדר של לא פחות משישים וחמישה משאיות עם מובילים, ועוד עשרות רבות של משאיות בנפרד, מובילים בנפרד – זאת מלבד כמה עשרות נוספות של משאיות ומובילים המציצים מן הסככות. בבסיס מוחמד נגיב החדש נבנה בסיס מובילים, ובצילום הלווין ב-google earth מ-2015 לא נצפתה בו פעילות. עם זאת, בסרט תדמית של משרד ההגנה המצרי מיולי 2017, שהוקדש לבסיס, נראים מלבד המבנים החדשים גם סככת מובילים ובה כתריסר ממובילי רנו (
[קישור]), כנראה מתוך 15 שנקנו בידי המצרים ב-2011 (Defence Web, "Egypt buys 15 Kerax", January 3rd, 2011,
[קישור]. אתר מצרי טען כי בבסיס מוחמד נגיב יהיו יחד 450 מובילים בכל רגע נתון (מצוטט בגלובס, 28 ביולי 2017,
[קישור]), והערכה זו נראית אמינה, שכן היא מתאימה לגודל הסככות בו.
(46) משרד הביטחון, 29 באוגוסט 2017,
[קישור];
ידיעות אחרונות, 14 במאי, 2015,
[קישור]. המונח הטכני הוא "ראש גורר", אולם המונח "סמי-טריילר" מוכר הרבה יותר.
(47) ר' מתחמי ההגנה כ-6 ק"מ מצפון-מערב-מערב לשדה התעופה מליז, באזור נ.צ. 30 מעלות, 25 דקות, 17.35 שניות צפון, על 33 מעלות, 4 דקות, 48 שניות מזרח.
כבר בתרגיל של הארמיה השלישית בסיני ב-2012 היה ניתן לראות כי תעלות ההגנה במוצב שצולם כל כך מלאות בחול, עד שחצי הגוף העליון של חיילים כורעים בתוך התעלות בלט אל מעל להן. ערוץ 2, 24 באפריל 2012,
[קישור] (48) נ.צ. 30 מעלות, 6 דקות, 9.15 שניות צפון על 31 מעלות, 31 דקות, 25.25 שניות מזרח. מוצב 'הגה' הוא מוצב עגול, שבתוכו טבעת הגנה פנימית ומחיצות בין חלקי המוצב – מזכיר הגה בצורתו.
(49) ר' למשל ynet, 18 בפברואר 2014,
[קישור] (50) ר' למשל Kenneth M. Pollack, Arabs at War: Military Effectiveness, 1948-1991, Lincoln: University of Neberaska Press, 2002, pp. 126-131
(51) Norvell B. De Atkine, "Why Arabs Lose Wars", Middle East Quarterly, December 1999,
[קישור] (52) למשל, עריק מהצבא המצרי טען ב-2015 כי חיילים רבים זוכים לאימון בסיסי בלבד. Emily Crane Linn, "After Fleeing the Army, One Egyptian Soldier Witnessed a Massacre", War is Boring website, August 24th, 2015,
[קישור]/ . Egypt Daily News, November 26th, 2016,
[קישור] ; Aziz al-Afandi, "Conscripts with connections get easy military service in Egypt", The New Arab, April 6th, 2015,
[קישור]/. הגם שחלק מהמקורות מוטים, הדמיון בין תופעות כפי שתיאר דה אטקין לעיל לבין התיאורים הנ"ל מלמד על המשכיות התופעות.
(53) Egyptian Ministry of Defence, May 17th 2017,
[קישור] . בכתוביות המלוות את הסרטים ששחרר משרד ההגנה המצרי נאמר אומנם כי שר ההגנה סקר את הדיביזיה לאחר שיכולותיה וציודה שודרגו, אולם בוידאו עצמו נראו לצד טנקי 'אברמס' גם כלי רכב מיושנים, ובהם משגרי נ"מ צ'אפאראל, שיצאו משירות בצבא ארה"ב לפני שני עשורים.
(54) Al-Aharam (English), October 20th, 2014,
[קישור]; Shaul Shay, "Egypt: The "Badr 2014" Military Exercise", December 5th, 2014,
[קישור]; Al-Aharam (English), October 29th, 2014,
[קישור] (55) Shaul Shay, " Egypt's Annual Exercise and the Libyan Border", Israel Defense, November 8th, 2015,
[קישור] (56) ר' למשל ערוץ 2, 24 באפריל 2012,
[קישור] (57) שירות הידיעות הרשמי של מצרים טען כי 'ראאד 27' היה התרגיל "הגדול ביותר", אך לא פירט. נראה כי מדובר יותר בקביעת יחסי ציבור בנוסח "ממש גדול" מאשר בהשוואת סדר-כוחות לתרגילים אחרים. Egypt, State Information Service, May 12th, 2017,
[קישור] (58) Michael Battles, "U.S., Egypt kick off Exercise Bright Star 2017", U.S. Air Forces Central Command Public Affairs, September 13th, 2017,
[קישור] ;ynet, 24 באוקטובר 2016,
[קישור]; עמי רוחקס דומבה, "תרגיל משותף רוסי מצרי על אדמת מצריים", Israel Defense, 16 באוקטובר 2016,
[קישור] ; Al Aharam (English), October 12th, 2016,
[קישור]; Shaul Shay, Exercise "Protectors of Friendship 2" And the Egyptian-Russian Strategic Relations", Israel Defense, September 26th, 2017,
[קישור] ; Egypt Daily News, June 25th, 2016,
[קישור]; Arab Sensor, August 3, 2017,
[קישור]; Egypt, Ministry of Defense, August 1st, 2017,
[קישור] וכן עמי רוחקס דומבה, "דיווח: חיילות האוויר של ישראל, מצרים ויוון יערכו תרגיל משותף", Israel Defense, 3 באוקטובר 2017,
[קישור] (59) כך למשל נבנה החל מאמצע 2013 מתקן אימונים חדש כמה ק"מ צפונית לשרידי ארמון דהאר-אל-ביידה ולשדה התעופה כותמיה בנקודה 30 מעלות, 10 דקות, 42.55 שניות צפון על 31 מעלות, 51 דקות, 48 שניות מזרח. לפני הבנייה היו במקום מחפורות טנקים והוא שימש לאימונים אולם לא היו בו מבני קבע. כשבעה ק"מ מערב לו הורחב מאוד מחנה קבע
(60) ר' למשל Naeel Shama, "Egypt’s Power Game: Why Cairo is Boosting its Military Power", Jadaliyya, September 6th, 2017,
[קישור]; Richard Spencer, "Gulf arms race triggered by Iranian aggression", The Telegraph, 22 November 2009,
[קישור] (61) ר' Nan Tian et. Al, Trends in World Military Expenditure, 2016, SIPRI, April 2017,
[קישור]; The Military Balance, 2016, p. 317 Map 6.
(62) על התומכים בתיאוריה זו נמנים סא"ל (מיל.) אלי דקל, בשיחה עם המחבר, וכן אהוד עילם, שספרו Ehud Eilam, The Next War between Israel and Egypt: Examining a High-intensity War between Two of the Strongest Militaries in the Middle East (London, Valentine Mitchell, 2014), מתאר תרחיש של לחימה גבוהת-עצימות בין ישראל למצרים, וטוען כי ישראל תיתקל בקשיים רבים במקרה של מלחמה כזו, למרות עליונותה הטכנולוגית. ר' גם סקירת הדעות אצל
אורי מילשטיין, "40 שנה לביקור סאדאת: האם האינטרסים המשותפים ישמרו על השלום?", מעריב, 17 בנובמבר 2017,
[קישור] (63) Alhaya (Arabic), April 26th, 2017,
[קישור]; The Guardian, March 28th, 2015,
[קישור] (64) מצרים תקפה בעבר בלוב, ובמהלך 2017 דווח במועדים שונים על השמדה מצרית של שיירות אמצעי לחימה שהוברחו מלוב. The New Arab, May 9th, 2017,
[קישור]; AP, October 23rd, 2017,
[קישור] (65) הכבישים המקשרים עם מצרים עם לוב הם דו-כיווניים וניתן להעביר בהם דרגי אספקה של יחידות גדולות ללא בעיה מיוחדת.
(66) ר' למשלElizabeth Kier, "Culture and the French Military Doctrine Before WWII", in Peter Katzenstein (Ed.), "The Culture of National Security: Norms and Identity in World Politics", New York: Columbia University Press, 1996
(67) עמוס ידלין, "הקדמה", בתוך יגאל שפי, התרעה במבחן: פרשת רותם ותפישת הביטחון של ישראל 1957-1960, תל אביב: מערכות, 2008, עמ' 8
(68) Henry Kissinger, A World Restored: Metternich, Castlereagh, and the Problems of Peace, 1812-22, 1957, Re-Print: Echo books, 2013, pp. 144-145
(69) כך למשל, ב-2012 מצא סקר כי כשלושת-רבעי מהנשאלים תמכו בביטול הסכם השלום בין ישראל ומצרים (גלובס, 21 באוקטובר 2012,
[קישור]); ובספטמבר 2015 נמצא כי רוב המצרים רואים בישראל את המדינה העוינת ביותר (Jerusalem Post, September 29th, 2015,
[קישור]). באוקטובר 2017 מצא סקר כי 29% מהמצרים תומכים בשיתוף פעולה של מדינות ערב עם ישראל בנושאים כגון טכנולוגיה, לחימה בטרור והכלת אירן, עדיין מעט אולם יותר מבעבר. Washington Institute for Near East Policy Poll, October 12th, 2017,
[קישור] .
קשה לדעת כיצד תשפיע מדיניותו של א-סיסי, התומך בשיתוף פעולה עם ישראל יותר מכל קודמיו, ונהנה מפופולריות רבה – האם ינסה ויצליח לשנות את דעת הקהל במצריים ביחס לישראל?
(70) The Arab Weekly, September 17th, 2017,
[קישור] . יש המעריכים את המספר הפרוס בסיני כיום כבר ביותר מכך. כך למשל אלי דקל, "התשתית הצבאית בסיני", הרצאה, 23 בספטמבר 2015,
[קישור]