"השמים והארץ מתחלפים", אומר ביטוי סיני. לדעת ג'יימס קינגי, עורך בפייננשל טיימס לענייני שווקים מתעוררים, הביטוי הזה מתאים לתיאור מה שיתחולל בעשור הקרוב בין ארה"ב לסין, כאשר האחרונה עשויה לתפוס את מקומה של הראשונה ככלכלה הגדולה ביותר בעולם.
יש כבר סימנים לשינויים במאזן הכוחות. בשיעורי הצמיחה הנוכחיים, סין תעקוף בשנת 2026 את ארה"ב במונחי התוצר המקומי; יש הצופים שזה יקרה אפילו כמה שנים קודם לכן. סין כבר מאתגרת את ארה"ב כמשכנה של יזמות טכנולוגית גלובלית, במיוחד בתחומים כמו אנרגיה מתחדשת וביג דאטה. השינויים הכלכליים הללו ישפיעו ללא ספק על בריתות פוליטיות בינלאומיות, והשלכותיהם על עסקים רבים יהיו ישירות - צופה קינגי. כך למשל עשויות הערים שנזן והאנג'ואו לאיים על מעמדו של עמק הסיליקון כמרכז ההיי-טק העולמי.
שינויים ניכרים כבר מתחוללים. סין מדביקה את ארה"ב בקצב יצירת "חדי הקרן" - חברות הזנק בשווי של מיליארד דולר ומעלה. ביוני 2016 היוו חברות סיניות שליש מ-262 "חדי הקרן" בעולם; שוויין היה 380 מיליארד דולר - 43% מהשווי הכולל של חברות אלו. סין הייתה אשתקד אחת משלוש המדינות המובילות בעולם בהשקעות בטכנולוגיה דיגיטלית, כולל מציאות וירטואלית, מכוניות אוטונומיות, הדפסות תלת-ממד, רובוטיקה, רחפנים ובינה מלאכותית.
לאור כל זאת מעריך קינגי, כי בעוד עשר שנים עשויה סין להקדים את מתחרותיה המערביות. קרוב לוודאי שהסחר וההשקעות יגברו ככל שסין תתחרה בצורה ישירה יותר בטכנולוגיה ובמותגים של ארה"ב ואירופה. הלקוח הסיני מרגיש בנוח עם הטכנולוגיה הרבה יותר מאשר עמיתו המערבי: בשנה שעברה הוא שילם פי עשרה ממנו על שימוש בטלפון נייד. חברות כמו עליבאבא - ששווי השוק שלה מתקרב לזה של
אמזון - לוטשות עיניים לרכישת חברות ברחבי העולם באמצעות רווחיהן הניכרים בסין.
בעוד עשר שנים הדגש יהיה במידה רבה על חוסר שוויון בגישה למשקיעים. כלכלתה של סין הרבה פחות נגישה מאלו של ארה"ב ואירופה להשקעות זרות, במיוחד בנוגע למיזוגים ורכישות. במקביל, הסיכון לחברות בארה"ב ובאירופה נובע גם מכך שאנשי העסקים ביבשות אלו לא יצליחו להבין את המהירות ואת ההיקף של האתגרים הצצים מכיוונה של סין. אם חששות אלו לא יאוזנו בפעילות דיפלומטית, הם עלולים להביא לאווירה של מרירות קשה בעוד סין הולכת ותופסת את מקומה של ארה"ב כמדינה החזקה ביותר בעולם.
