|
תודה לאל [צילום: דניאל שטרית/פלאש 90]
|
|
|
|
|
זה נראה לנו ברור מאליו שחנוכה מגיע. זה נראה לנו ברור מאליו שיש לנו נרות וחנוכייה. שיש מסיבות בגן ויש הצגה בכל אולם.
פעם, היינו מטגנים סופגניות רק בחנוכה. ולא היו לנו תוספות לא ליד ולא מעל. והיום כבר חודש ימים קודם, נמצא סוגים שונים של סופגניות, בכל מקום ובכל מסיבה. את הריבה האדומה החליפה ריבת חלב, קרם וניל, שוקולד אגוזים ועוד ועוד המצאות וחידושים ועימם מחירים בהתאם. "הוי רבי קלמן אשי היקר". שזה סוג של תמצות העבודה במפעל הזוגי הזה. שהגבר חושב שהוא אומר וזה קורה, אבל בסוף הוא זה שעושה הכל, אבל עדיין שר.
אני רוצה לספר לכם בקצרה על חנוכה בצל שואה נוראה. חנוכה מלפני שמונים שנה.
בגטו וורשה: "השנה חגגו בכל מקום את חג החנוכה בהתלהבות רבה. נערכו מאות הצגות ילדים ונשפים בוורשה. בחצרות ... בכל מקום דלקו בחלונות נרות חנוכה" ( עמנואל רינגלבלום).
ברוך השם שאנו חוגגים בארצנו בעירנו ובשכונתנו. לא בגטו ולא תחת פחד ואיומים.
במחנה ווסטרבורק שבהולנד: "הגרמנים לא הרשו להדליק נרות במחנה אבל פתאום הייתה הפסקת חשמל ואז היה צריך להדליק נורות... ניסינו לשמור על החגים ככל שיכולנו. אחד המורים ביקש לדעת את כל המלים של השיר "חנוכה חנוכה" כדי ללמד את הילדים (עדות של לאה זוננשטיין).
ברוך השם כולנו יודעים לברך. ואין אנו מחכים לא לאישור צבאי ולא אישור של אף אדם. ובתינו מלאים חשמל, ואין אנו יודעים מהי הפסקת חשמל לאורך ימים. וכולנו יודעים שירי חנוכה וכולנו יודעים שחנוכה כבר כאן.
במחנה נידרארשל, מחנה עבודה בלב גרמניה: ביומן קטן בו רשמה הכותבת את חגי ישראל היא גילתה שחנוכה מתקרב. היא פנתה אל אחד מחברי הבלוק והם החליטו להדליק נרות - אבל בזהירות! שתי בעיות עמדו בפניהם: שמן ומקום ממנו לא ייראה האור.
ליל ראשון של חנוכה היה ב-11 לדצמבר. הוחלט שאחד החברים יגנוב שמן, שני יסתיר אותו, ושלישי ידליק אותו מתחת לדרגש. גניבת השמן עברה בהצלחה - על-ידי שכנוע מנהל העבודה שכדאי לשמן כל יום את מנוע המכונה במקום העבודה. לצורך זה קיבלו החברים צנצנת קטנה של שמן מכונות משובח. בעיית ההסתרה נפתרה גם היא כי השמן הוחזק בארגז הכלים. באשר להדלקת הנרות: שמנו את השמן במחציתה הריקה של קופסה למשחת נעליים, פתיל עשינו מחוטים מהשמיכה. החברים הוזמנו לחגיגה אבל אז התברר שחסרים גפרורים. כל אחד השאיר קצת מרק, המרק הוחלף בחדר הסמוך בסיגריה, והסיגריה ניתנה לאחראי המטבח תמורת גפרורים.
וכך לאחר הארוחה נאמרו 3 הברכות ונרות חנוכה הבהבו באיטיות מתחת לדרגש. בטקס השתתפו לא רק החברים הדתיים אלא כל דיירי החדר. וכולם זמזמו את שירי חנוכה. ואז צפו עלו מראות המשפחות וחנוכה שהתקיים בימים שקדמו למלחמה. המפקד הנאצי הריח את השמן הבוער ובה לחפש בצריף. אבל אז הייתה אזעקה (התקפת מטוסים של בעלות הברית) והחיפוש נפסק. הכותב רץ החוצה בעת האזעקה, ומתחת לשמיים זרועי הכוכבים הוסיף למלמל את הברכות... "שעשה נסים לאבותינו בימים ההם, בזמן הזה...".
ברוך השם שאין לנו מחסור בשמן או נרות. וכל סופר יש בו נרות שמן ונרות שעווה ואין בנמצא משפחה שצריכה להחליט האם להדליק חנוכייה או נר שבת. האם נר או יין לקידוש. ואין אנו צריכים לגנוב אוכל או שמן, ואין אנו חוששים לחנוכייה כי גם חנוכיות יש ואפילו בחינם. והכיכרות בעיר מארחות חנוכיות גדולות של שליחי חב"ד בכל עיר ועיר. ועם ישראל יושב לבטח בארצו והמטוסים שטסים מעל הם שלנו. של צבא ההגנה לישראל.
באושוויץ בירקנאו: "בצריף הנוער היו מרוכזים בחורים מארצות כיבוש שונות, רובם ממרכז אירופה, היו גם מספר רב של בחורים מיוון, ששמרו מצוות וידעו עברית ולכן הם דברו בצריף בעברית. בפינת הצריף היינו מתפללים ואפילו הנחנו תפילין. בחנוכה, הצלחנו להשיג נר אחד ובלילה הראשון של חנוכה התאספנו בקומה העליונה של אחד הדרגשים והדלקנו נר. הדלקת הנר הדליקה בלב תקוות לעתיד טוב יותר וכן שירת "מעוז צור ישועתי" (זיכרונות של הרב סיני על חנוכה).
ברוך השם שיש בידינו 54 נרות. וכולנו גם דתיים כמו חילוניים מקיימים מצוה זו בהידור גם מבלי שנרגיש.
חנוכה באושוויץ: "בדרך לעבודה עברנו ליד שדה תפוחי אדמה. גנבנו כמה מהם והסתרנו מתחת לבגדים. תפוחי האדמה היו תוספת חשובה לאוכל. אבל - בנר ראשון של חנוכה הופנתה כל תשומת הלב ממזון גופני למזון רוחני. הצורך להדליק נרות גבר על הרעב. לכן שמנו בצד ארבעה תפוחי אדמה. חתכנו אותם לחצי וניקינו אותם כדי שישמשו חנוכייה. הפתילים נלקחו מחוטים של בגדינו הקרועים והשמן נגנב מסדנת המכונות. אנחנו, נערות צעירות באושוויץ, חגגנו את ניצחון מתתיהו והחשמונאים ואת נס חנוכה" (ליוויה שהתה עם אימה במחנה).
ברוך השם שיש בכל בית שקי תפוחי אדמה שמשמשים אותנו למזון ולא נצרכנו לגנוב אותם. ויש בידינו בגדים נאים ומקרר מלא. בית וקורת גג, ואין מאתנו מי שעובד בשדות בשכר רעב. ומזון רוחני יש לנו כל השנה. רק ללכת וללמוד. על ניסים ונפלאות שאתה עושה עמנו יום יום שעה שעה.
שבת שלום חודש טוב וחג חנוכה שמח.