לתובע המיוחד בפרשה הרוסית, רוברט מולר, יש צוות של למעלה מתריסר עורכי דין וחוקרים. מולם מציב הנשיא דונלד טראמפ שלושה עורכי דין: ג'ון דואד, פרקליטו האישי שפרש ממשרד גדול ומתפקד כיום כתזמורת של איש אחד; טיי קוב, היועץ המשפטי של הבית הלבן, שמשרדו נמצא במרתף ליד הקפיטריה; וג'יי סקולוב. השלושה, כותב וושינגטון פוסט, הם גם האסטרטגים, היחצ"נים ואפילו הפסיכולוגים של הנשיא.

כאשר מולר מבקש מסמכים – הם מספקים אותם. כאשר טראמפ מתפוצץ בטוויטר על הפרשה – הם מרגיעים אותו. כאשר יש לו שאלות חוקיות – הם עונים עליהן. וכאשר טראמפ מביע חשש שמא מולר קרוב מדי אליו – הם אומרים לו שלא עשה שום דבר פסול, מפצירים בו שלא לתקוף את התובע המיוחד ומבטיחים לו שהחקירה עומדת להסתיים; תחילה אמרו שזה יקרה בחג ההודיה, אחר כך דיברו על חג המולד, עכשיו הם אומרים שזה יקרה בתחילת 2018.

רבים בקהילה המשפטית בוושינגטון – עיר שנתנה 90% מקולותיה להילרי קלינטון – מותחים ביקורת על דאוד וקוב: הם לא דיסקרטיים, הם עושים טעויות, הם לא יריבים שווי כוחות למולר. טוענים נגדם שפשלות פומביות שלהם – כמו השיחה שניהלו בבית קפה לאוזניו של כתב וושינגטון פוסט – מלמדת על חוסר משמעת. שואלים מדוע שבעה חודשים לאחר תחילת החקירה, הם לא גייסו גדוד של עורכי דין כפי שעשה ביל קלינטון בפרשת לוינסקי. וכמה מתומכיו של הנשיא היו רוצים לראות את עורכי דינו מנהלים קרב.

טראמם מאמין שהם מקושרים

וושינגטון פוסט שוחח עם למעלה מ-25 מעובדי הבית הלבן, עורכי דין ואנשים הקשורים לחקירה הרוסית ויצר דיוקן של הצוות המשפטי. טראמפ מרוצה מעורכי דינו, מדגיש העיתון, ומדבר עם קוב כמה פעמים ביום, אם כי מדי פעם הוא מעלה את האפשרות של תגבור הצוות. טראמפ בן ה-71 מתחבר היטב לדאוד המבוגר ממנו בחמש שנים ולקוב הצעיר ממנו במידה דומה: הם בני גילו, הוא מעריך את סגנונם הישיר ומעריך את העובדה שאיש מהם אינו מופיע בטלוויזיה משום שהדבר עולה בקנה אחד עם השקפתו שהחקירה כולה היא ציד מכשפות.

קוב, לשעבר סרן בחיל הנחתים, הוכיח את יכולתו לצנן מדי פעם את מזגו של טראמפ ולשכנע אותו בעדיפות של המעשיות על פני הלוחמנות. כמה מיועציו של טראמפ סבורים שהערכתו של קוב בדבר סיומה הקרוב של החקירה היא משאלת לב, אבל טראמפ אימץ אותה. הוא מאמין שעורכי דינו מחוברים היטב: קוב אומר לו שהוא מצוי בקשר רצוף ולעיתים יום-יומי עם משרדו של מולר.

קוב מועסק בידי המדינה ולכן מחויבותו היא למשרת הנשיא, בעוד דאוד וסקולוב הם עורכי דינו הפרטיים של טראמפ ומחויבים אליו אישית. לשני האחרונים יש חיסיון עו"ד-לקוח, בעוד קוב אינו נהנה ממנו – מה שאומר שמולר יוכל לדרוש ממנו לספק לו את רשימותיו ולתשאל אותו על שיחותיו עם טראמפ.

מארק קוראלו, שהיה דובר הצוות המשפטי של טראמפ, אומר שדאוד וסוקולוב הם "ענקים": "הם בצמרת של המקצוע והם בכל רשימה של עשרה עורכי דין שהיית מתקשר אליהם אם היית נקלע לצרות. הם בני אותו דור של הנשיא, ויש נוחות בכך שאתה מדבר עם מישהו שחולק את הניסיון שלך בעולם".

עם זאת, מדווח העיתון, יש רגעים של מתיחות. אחד שכזה היה בשבוע שעבר (5.12.17), עם דיווח מגרמניה לפיו מולר הוציא צו לקבל מסמכים מדויטשה בנק על פעולות של טראמפ ומקורביו. טראמפ יצא מכליו: בעבר הוא רמז שאם מולר יעסוק בענייניו הכספיים האישיים, הוא ישקול לפטר אותו. עורכי דינו ניסו להרגיע אותו ולבדוק האם הדיווח נכון; לאחר מספר שעות הודיע סקולוב, שאין בו אמת.

הציוץ הבעייתי על פלין

עדים שתושאלו בידי צוותו של מולר ועורכי דינם דיווחו לדאוד וקוב, כי התובע המיוחד וצוותו נכנסו לפרטי הפרטים של פיטורי ראש ה-FBI, ג'ים קומי – מה שיוצר את הרושם שהם מחפשים ראיות לשיבוש הליכים בידי טראמפ. אולם דאוד וקוב אמרו לטראמפ שהוא אינו מצוי בסיכון; דאוד אפילו טען בפומבי, שהנשיא אינו יכול כלל לבצע עבירה של שיבוש – טענה שספגה ביקורת לגענית מצידם של כמה מומחים.

בעיה נוספת התעוררה ב-2 בדצמבר. לאחר שהיועץ לשעבר לביטחון לאומי, מייקל פלין, חתם על הסדר טיעון, צייץ טראמפ שהוא פיטר אותו משום ששיקר לבולשת על קשריו עם רוסיה – אמירה שלחלק מהאוזניים נשמעה כראיה לשיבוש חקירה. דאוד טען שהוא ניסח את הציוץ, וכמה עורכי דין אמרו שאינם מאמינים שהצהרה כה פזיזה לא נכתבה בידי הנשיא האימפולסיבי אלא בידי עורך דינו. אחד מיועציו של טראמפ אמר לו בסוף אותו שבוע: "התפקיד הראשון של עורך דין הוא לסתום את הפה. התפקיד השני שלו הוא לדאוג שהלקוח שלו יסתום את הפה. אני לא מבין למה הם מצייצים ומדברים ומנסים להסביר את הציוץ הזה".

כמה מהמקורבים לצוות המשפטי סבורים, שהרחבתו תביא לגישה פרואקטיבית וזהירה יותר. "הלחץ והממדים של ייצוג נשיא ארה"ב הם מדהימים", אומר מקור המכיר את המתרחש. "אתה צריך להיות גיבור-על כדי לבצע לבדך את העבודה. מולך ניצבים 16 מעורכי הדין הטובים ביותר במדינה".

קילל והוציא אצבע

כאשר החלה החקירה בחודש מאי, שכר טראמפ את מארק קסוביץ – שייצג אותו לאורך עשרות שנים - לעמוד בראש הצוות המשפטי שלו. אולם לקסוביץ אין ניסיון בוושינגטון בכלל ובחקירות כאלו בפרט והוא פרש לאחר זמן קצר. טראמפ שקל או ניסה לגייס כחצי תריסר מעורכי הדין המובילים בארה"ב ובהם ויליאם בורק, מארק פיליפ, אמת פלוד, רוברט ג'ופרה, טד אולסון וברנדן סאליבן, אבל איש מהם לא לקח את התפקיד. "אם אתה נשיא ארה"ב, עורכי דין עומדים בתור כדי לייצג אותך. כאן התרחש ההפך", מצטט וושינגטון פוסט אדם המקורב לבית הלבן.

בוב באואר, שהיה היועץ המשפטי לבית הלבן בימי ברק אובמה, אומר על צוותו של טראמפ: "יש מי שירצו להאשים את עורכי הדין, אבל השאלה הבסיסית שלי היא, איך אתה מייצג לקוח כמו טראמפ, ומתי עורכי הדין יחליטו שהם לא יכולים לייצג אותו בצורה אפקטיבית בגלל ההתנהגות שלו, הדחפים שלו והציוצים שלו".

סקולוב היה הפנים של הצוות, אבל הוא הנמיך פרופיל לאחר הופעותיו הטלוויזיוניות התכופות באביב ובקיץ. קוב הוא פרקליט צווארון לבן, ובעבר ייצג בין היתר את הסנאטור ג'ון מקיין. דאוד נחשב למי שנמצא בדמדומי הקריירה שלו; הוא הפסיד בתיק הגדול האחרון שלו, כאשר מנהל קרנות הגידור ראג' רג'ארטמן הורשע בשימוש במידע פנים. הוא צולם פעם מקלל ומוציא אצבע לעבר עיתונאים שסיקרו את המשפט. התקרית גררה סיקור עיתונאי ביקורתי – אבל זה היה בדיוק סוג המחווה הדרמטית שלקוח כמו טראמפ יאהב.