המהלך המשמעותי ביותר ברפורמת המס הענקית העומדת בפני אישור בארה"ב, הוא הפחתת מס החברות מ-35% ל-21% בלבד. התוכנית המקורית הייתה לבצע את ההפחתה ב-2019, אך הוועדה המשותפת לבית הנבחרים ולסנאט החליטה שההפחתה תיכנס לתוקף כבר ב-1.1.18. המשמעות היא, שהחברות יעשו כל מאמץ להוציא כספים בשבועיים שנותרו – משום שההחזר (בדמות הכרה למס) יהיה גבוה בהרבה מאשר על הוצאות שייעשו אחרי תאריך זה.

כתב-העת פורצ'ן צופה, שהגדלת הרווחים כתוצאה מהפחתת המס תזרום לכיסיהם של בעלי המניות דרך הגדלת הדיבידנדים והצעות רכש למניות (ויש לזכור, כי בארה"ב הרוב המכריע של המניות מצויות בידי הציבור ולא בידי בעלי שליטה), לצרכנים דרך הורדת מחירים או לעובדים באמצעות העלאות שכר. יהיו חברות שינצלו את הכסף לצרכים פנימיים, כגון מימון תוכניות פנסיה. הכסף לא יילך להרחבת הפעילות, מסביר פורצ'ן, משום שלחברות יש ממילא קופות מזומנים גדולות והריבית הנמוכה מגבירה את הכדאיות של נטילת הלוואות למימון הפעילות השוטפת.

מי ירוויח הכי הרבה מהרפורמה? הדרך הקלה ביותר היא לבדוק מי משלם הכי הרבה מיסים, אבל כאן יש שוני משמעותי אפילו בתוך הענפים. בעוד קוקה-קולה משלמת מס של 19.5% בלבד, חברת ד"ר פפר שילמה אשתקד 33.8%. ובכל זאת, פורצ'ן ממפה בגדול את הענפים העיקריים של המשק האמריקני ואת ההשפעות עליהם.

אנרגיה. חברות נפט וגז משלמות כיום בפועל מס של 37%, כך שהרווח שלהן מן ההפחתה הוא ברור. אולם חברות אחרות בענף לא ייצאו נשכרות משום שכרגע הן אינן רווחיות – כדוגמת ענקיות הפחם פיבודי אנרג'י וארץ' קואל. בכירים בענף האנרגיה אומרים, כי ביטול מס המינימום החילופי יפחית את מספר פשיטות הרגל בו.

בנקים. הורדת מס החברות תסייע להם בתחרות מול בנקים זרים הפועלים במדינות בהן המס (היה) נמוך יותר מאשר בארה"ב. הכסף הפנוי יכול לעודד מיזוגים ורכישות, מה שיגדיל את הכנסות ענף בנקאות ההשקעות. שירותי ניהול העושר ירוויחו גם הם מהגדלת ההכנסה הפנויה של העשירים. מצד שני, חברות עשויות ללוות פחות בשל הפחתת הניכוי של ריבית מסחרית – מה שיכול לפגוע במיוחד בבנקים בעלי חשיפה ניכרת להלוואות בתחומי הנדל"ן והמסחר.

בריאות. התוצאה היא מעורבת. חברות ביטוח הבריאות ירוויחו משום שרוב הכנסותיהן נוצרות בארה"ב: הגדולה שבהן, יונייטד הלת', משלמת כיום מס של 32.5%. ההערכה היא שהפחתת מס החברות תגדיל את הרווחים של חברות אלו ב-15%, והצרכנים ייהנו מהפחתת הפרמיות. במקביל, ביטול החובה לרכוש ביטוח בריאות מינימלי יפגע בחברות הביטוח ובבתי החולים: פחות אמריקנים ירכשו פוליסות ומספר החולים המשלמים יפחת.

טכנולוגיה. החברות האמריקניות בענף זה מחזיקות 3.1 טריליון דולר מחוץ לארה"ב, מתוכם 252 מיליארד דולר של אפל; סכומים עצומים נוספים שייכים למיקרוסופט, אלפאבית (חברת-האם של גוגל), סיסקו ואורקל. כעת הן יוכלו להעביר את הכסף לארה"ב ולהשתמש בו לרכישות, פיתוח או דיבידנדים.

מסחר. ניצחון רב-חזיתי – אומר פורצ'ן על ענף זה. החברות בו משלמות שיעורי מס גבוהים במיוחד על הכנסות שמקורן הבלעדי או הכמעט-בלעדי הוא בארה"ב. הגדלת ההכנסה הפנויה, כולל בשכבות הביניים ובשכבות הנמוכות, תרחיב את הדרישה למוצרים ולשירותים של הרשתות ויצרני המותגים. לכמה חברות גדולות בתחום הצריכה, כמו קוקה-קולה ופפסיקו, יש סכומים ניכרים בחו"ל – וכעת יוכלו להביא אותם לארה"ב ולהשתמש בהם לפיתוח או לרכישות.

ניהול נכסים. החברות הגדולות בתחום, כמו פדרייטד אינווסטורס ופרנקלין ריסורסיס, משלמות מס גבוה משום שאין הרבה ניכויים שביכולתן לנצל. חברות אלו ייצאו נשכרות גם מהגידול הצפוי בדיבידנדים, שיותיר יותר כסף פנוי להשקעות – כמו גם מקיצוץ המס לעשירים.

רכב. ג'נרל מוטורס ופורד – שתי החברות הגדולות ביותר – ירוויחו גם מהפחתת מס החברות וגם מההקלות על החזרת הון המוחזק כיום מחוץ לארה"ב. גם משווקי הרכב הגדולים, כמו אוטו-ניישן, ייצאו נשכרים מהפחתת המס.

תעשיה. הפחתות המס יאפשרו לחברות תובלה לחדש את הציים שלהן ולרכוש משאיות חסכוניות בדלק, מה שיוביל כמובן לגידול בפעילות של יצרני רכבים אלו. גם ענקי התעופה כמו בואינג וג'נרל אלקטריק ייצאו נשכרים, שכן גם חברות התעופה יוכלו להיכנס למהלך של שדרוג. המצב שונה מבחינת ספקי ציוד חקלאי כמו קטרפילר, שכן מצבם הקשה של החקלאים – הנובע מירידת מחירי הגידולים – לא ישתנה. במבט רחב יותר, תאגידים גדולים יוכלו כעת למכור עסקים שאינם בליבת פעילותם, צעד ממנו נמנעו עד כה בשל שיעורי המס הגבוהים.

תקשורת. החברות בענף זה ישתמשו ברווחיהן הנוספים להגדלת השקעותיהן ההוניות, שכן הן כמעט ואינן צריכות לבצע שדרוג של רשתותיהן. יתרה מזאת: השקעות הון מוכרות מיד לצורכי מס ולא נפרסות על פני כמה שנים כמו השקעה ברשתות.

תרופות. אחד הענפים שירוויחו הכי הרבה מן הרפורמה. חברות התרופות האמריקניות יושבות על מיליארדי דולרים המוחזקים בחו"ל, וכעת יוכלו להעבירם לארה"ב במיסוי מופחת ולהשתמש בהם לדיבידנדים ולרכישות. במקביל, ההכרה בהוצאות לפיתוח תרופות למחלות נדירות תופחת במחצית: רק 25% מהסכום יוכר לצורכי מס.