הכרת טראמפ בירושלים כבירת ישראל הביאה לנו סיפוק וההתנהגות האידיוטית של הערבים נתנה לנו תקווה. בתגובתם החלמאית הם הענישו את הדגים - ע"י זריקתם לים: הבית הלבן שובר את הראש להכין להם "דיל', שלמרות הגבלות ביטחוניות לטובת היהודים, עיקרו מ ד י נ ה פלשתינית,'כ'ט בנובמבר' ערבי, והם מתנפחים ו"פוסלים" במרכאות את האמריקנים כמתווכים! - את מי הם
מענישים? את עצמם!.
עכשיו, כך חשבתי, שהערבים הוציאו את אמריקה מן המשחק, סוף-סוף יקיץ הקץ על הנוסחה על הבדיחה ששמה - "תהליך השלום" וגם ה"משא-ומתן" שלמענו נתניהו מקפיא את ההתנחלותהיהודית בירושלים וביו"ש לא תהיה עוד תלויה מעל לראשנו.
כמו-כן הייתי משוכנע שהקיץ הקץ על ההקפאה, שהרי לשם מה משתק נתניהו את הבנייה היהודית בירושלים וביהודה ושומרון, אם לא לצרכי אותו משא-ומתן דמיוני ו'שלום' הזוי?
ובכן, שמחתי הייתה מוקדמת. המכה שהחזירה אותי למציאות הייתה הידיעה, שעוד מעט חוזר לארץ - מי אם לא השליח ג'ייסון גרינבלט! ואם הוא בא, עמו חוזרים סיוטי השלום וה'תהליך' שלו, ביחד עם הקפאת ההתיישבות היהודית. יותר מזה: ב"
מקור ראשון" (15.12.17) מדווחת שירית אביטן- כהן שנתניהו הנחה בעקבות הכרזת טראמפ את השר
יריב לוין שלא להעלות בשבועות הקרובים חוקים "רגישים מבחינה מדינית...במטרה לשמור על יחסים טובים עם הממשל האמריקני".
ואכן, לוין הודיע לחבר הכנסת מ"יש עתיד",
חיים ילין, שהדיון בהצעת החוק שלו להכריז על האדמות שים המלח נסוג מהן 'אדמות מדינה', לא יתקיים "בזמן הקרוב", שלא לגרום ל"בעיות עם האמריקנים". גורל דומה פקד שני חוקים אחרים בעניין ירושלים.
ובכן, אם בדמות גרינבלט המו"מ המדומה חוזר וההקפאה לא רק שלא הפשירה אלא עוד נעשתה עמוקה יותר, העקבות מובילות למקפיא בכבודו ובעצמו. אותו צריך לשאול - מתי, תחת שלטונו, יוכל עם ישראל לנשום לרווחה, אם בעידן אובמה לא - כי הוא עוין אותנו ובעידן טראמפ לא - כי הוא אוהב אותנו? ואפילו כשאין דיבור על משא-ומתן ואין 'שלום', מפני שהערבים הפכו את שולחן המשחקים, גם אז ישראל צריכה ללכת על בהונות הרגלים, לא לעשות גלים בירושלים וביו"ש?
מסקנה: כל עוד נתניהו ראש הממשלה, אין לצפות לבנייה נורמלית בשטחים ביו"ש ובירושלים, לא יהיה שם מקום לדור הצעיר (בהרבה מקומות כבר עכשיו אין), אין לחבלים האלה עתיד יהודי. אותה שעה, הרכבת הערבית דוהרת במלא הקיטור, וזאת על דעתו של נתניהו, שאינו נוקף אצבע נגד מגדלי הענק החוסמים את הקשר בין ירושלים למעלה אדומים או נגד המאחזים הלא-חוקיים שהאיחוד האירופי מקים במקומות הכי אסטרטגיים. ב-X הזדמנויות הציע נתניהו להעביר לערבים
עוד שטחי C, ורק עינו החדה של ראש המועצה האזורית שומרון מנעה ממנו להתיר לערביי קלקיליה בניית 14.000 בתים, כמטחווי אבן מכביש 6.
במו"מ הקואליציוני עם בוז'י הרצוג הביע נכונות להכריז על חידוש המחויבות הישראלית לשתי מדינות ולהעניק ל'מחנה הציוני' זכות וטו בכל הקשור להתנחלויות, כולל הכרזה על אדמות מדינה, הפקדת תוכניות בנייה ותשובות המדינה לבג"ץ.
צר לי להעלות זאת על הכתב, אך תחת שלטון נתניהו האופק היהודי בלב המולדת היהודית - חסום. בישיבת הקבינט בסוף מרץ השנה, עם תחילת כהונתו של טראמפ, קבע נתניהו את כללי "מדיניות הריסון", והם מקוימים עד היום. עיקרם - מניעת השטח היהודי הבנוי מלהתרחב מעבר לקווי הבנייה הקיימים. על כן תהיה הבנייה ככל האפשר צמודה לדופן הבנייה הקיימת (מה שמזכיר גטו).
על כך הוסיף נתניהו את ההחלטה, שוועדת התכנון העליונה תתכנס רק אחת ל-3 חדשים, גזירה המבטיחה סחבת אינסופית באישור תוכניות. בנוסף על כך, מלכתחילה מוגש לוועדה רק חומר המאפשר מתן אישורי בנייה לכמה מאות יחידות בלבד (לאוכלוסייה של כמעט חצי מיליון!), ואם לא די בכך, גזר נתניהו איסור כללי על הוצאת מכרזי בנייה, (בינתיים) עד סוף שנת 2017.
ציטוט (ערוץ 7 - 3.4.17): "בישיבת הקבינט האחרונה...נתניהו הדגיש בפני השרים כי יש לעמוד במדיניות הריסון...ולא לנסות להוליך שולל את ממשל טראמפ, כיוון שהאמריקנים יודעים על כל בית
שנבנה בהתנחלויות".
ציטוט (ערוץ 7 - 3/4/17,
שלמה פיוטרקובסקי ): "יש כאן וויתור רשמי, כמעט פומבי, על זכותה של
ישראל לנהל מדיניות חוץ עצמאית.. ביהודה ושומרון"...
ציטוט (ערוץ 7 - 31.3.17): נתניהו - הריסון המשמעותי של הבנייה מטרתו "לאפשר התקדמות
בתהליך השלום".
השווה - נתניהו א ח ר י הכרזת טראמפ והודעת אבו-מאזן על פסילתו כמתווך: ערוץ 7 - 11.12.17: "ישנו כעת מאמץ של הממשל האמריקני להציג תוכנית שלום חדשה. אני חושב שצריך לתת סיכוי לשלום.. ולראות אם אפשר לקדם את השלום". עינינו הרואות, שדבר לא השתנה.
גרוע מכך: אומרים, שסגן הנשיא פנס כבר יביא עמו את התוכנית האמריקנית בקווים כלליים. לפי המוזיקה בדברי נתניהו - הוא כבר ראה את הפרטיטורה ואולי גם השתתף בקומפוזיציה. לנו - המוזיקה הזאת מבשרת רק רעות: את המשך כל הגזירות הקודמות פלוס אותה התוכנית שאינה מבשרת טובות. ניסיון השנה הזאת מצביע על כך, שמה שלא יהיה בתוכנית, נתניהו יבצע אותה באדיקות - גם אם תנתץ את חזון ארץ ישראל.
בשיחה זו לא הוזכר נושא השחיתות, שבגינו מותקף עכשיו נתניהו משמאל ומימין, כל עיקר. אולם לכשיתברר גם למי שעדיין לא הבחין בקו הפלשתני ("מדינה-מינוס") והאנטי-התנחלותי של נתניהו ייאלץ גם אחרון התמימים להגיע למסקנה שכדי להציל את ירושלים ואת יהודה ושומרון - למען אלו בלבד וללא רעשי רקע אחרים - האיש צריך ללכת.
