תהייה גדולה קיימת בציבור לגבי השאלה מדוע נוהג
בנימין נתניהו לציית לשרה רעייתו ולמלא את כל משאלותיה? התשובה החד-משמעית טמונה כנראה בהוראה האלוהית לאברהם אבינו: "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹולָהּ". ומדוע השמיע ריבונו של עולם את הציווי הגורף הזה? אולי כי גם הוא העריך את תכונותיה הייחודיות.
וזה סיפור הקשר המיוחד בין שמה של שרה לריבונו של עולם. שמה המקורי של שרה היה שָׂרַי, אך התווספה לה האות "ה", כסימן לברית שכרתו שרה ואברהם עם אלוהים, ברית המוצגת כך בספר בראשית. "וַיֹּאמֶר אֱלֹוהִים אֶל-אַבְרָהָם: שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא-תִקְרָא אֶת-שְׁמָהּ שָׂרָי, כִּי שָׂרָה, שְׁמָהּ". ומכיוון שזו הייתה הוראה אלוהית מפורשת הפך השם לסמל הנושא בחובו ערכים של מנהיגות, חוזק, עוצמה, כוח, נאמנות, אהבה וטוב-לב. אבל לשם שרה נוספו, על-פי הקבלה, גם ערכים של שׂררה וכבוד. וכפי שהתואר "שׂר" מוענק לאדם השותף בהנהגת המדינה, כך שׂרה היא מי שזוכה למעמד זה, שכולם חולקים לה כבוד והיא בעלת מעמד הנהגתי רם מעלה. ואולי מתוך שנתניהו מוצא באשתו את כל הערכים המכובדים האלה גם הוא שומע בקולה.
אולם בכך לא די. נתניהו אינו רק בעל צייתן. כמו בכל אדם מן השורה מפעילים את ליבו רגשות אנושיים, ואין להכחיש כי קיימת בו גם אהבה, שהרי אהבתם של שרה ובנימין גלויה לעין. כשהוא מזכיר את שמה הוא תמיד מדבר על "אשתי האהובה שרה" ואילו היא, בכל אשר תלך בחברתו, בארץ או בחו"ל, לופתת את כף ידו כאילו היא חוששת שללא האחיזה היציבה הזו היא עלולה לאבד את שיווי המשקל וליפול. כיוון שאינני יודע כיצד אהבה זו באה לידי ביטוי כאשר שניהם סגורים במעונם, אני מאמין שגם שם אהבתם עולה כפורחת.
אבל גם אם שרה ובנימין אינם עוסקים רק בהצגת ראווה, ומערכת יחסיהם היא אהבת אמת, עולה בי המחשבה כי משהו נוסף מסתתר מאחורי הקלעים, כיוון שאני נזכר בדברי חכמה שנכתבו ב"פרקי אבות", כנראה מתוך הבנה מפוכחת של החיים.
וכדי שלא יהיה צורך בהסברים מיותרים והשערות תיאורטיות אצטט את המקור ואחריו אנסה להסביר את משמעות הכתוב במלים פשוטות. המקור אומר כך: כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר - בָּטֵל דָּבָר, בְּטֵלָה אַהֲבָה. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם. ואֵיזוֹ הִיא אַהֲבָה הַתְּלוּיָה בְדָבָר? זוֹ אַהֲבַת אַמְנוֹן וְתָמָר. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר? זוֹ אַהֲבַת דָּוִיד וִיהוֹנָתָן. וההסבר במלים של יום יום: "אם אהבה תלויה בדבר-מה יסודי, כאשר הדבר הזה מתבטל - גם האהבה נעלמת. ולעומת זאת, אם האהבה מתקיימת גם כאשר היא אינה תלויה בדבר-מה הזה, היא אינה בטלה לעולם".
כדי להבין לעומק את הפרשה ראוי להשוות בין שתי אהבות היסטוריות שונות. אהבת דוד ויונתן לעומת אהבת אמנון ותמר. הפרשנות הקלאסית רואה את אהבתם של דוד ויהונתן כאהבה שנקשרה בין נפשותיהם, אהבה אפלטונית ולא גופנית, אהבה שאינה תלויה בדבר. ואילו אהבת אמנון ותמר הייתה משהו אחר לחלוטין. תמר שהייתה ידועה ביופייה הרב מתוארת בתנ"ך כבתו של דוד המלך מנישואיו למעכה בת תלמי מלך גשור וכאחותו מאותו אב של אמנון בכורו של דוד. אמנון אהב את אחותו למחצה וגם חשק בה באורח גופני. כדי לאפשר לעצמו הזדמנות לממש את תאוותו העמיד פני חולה וביקש מאביו דוד לשלוח אליו את תמר, כדי שתכין לו לביבות ותטפל בו. תמר עשתה כבקשת דוד. בעת הכנת הלביבות ביקש אמנון שישאירו אותם לבדם ואז הביא את תמר אל חדרו ואנס אותה. אחרי שתאוותו התמלאה, כך מסבירים פרשנים, החל לשנוא את אחותו וגרש אותה מביתו.
על-רקע ההסברים האלה נשאלת השאלה איזה משני סוגי אהבה האלה שוררים בין בנימין ושרה: אהבה שאינה תלויה בדבר או אהבה התלויה בדבר. לי יש השערה משלי שלפיה בין בני הזוג נתניהו שוררת אהבה שאינה תלויה בדבר. אבל בהתאם לעליות ולמורדות ביחסים בין השניים במהלך חייהם המשותפים - אדם "חיצוני" כמוני אינו יכול לרדת לחקר האמת. וכנראה שרק ליושב במרומים פתרונים.
