הנשיא
דונלד טראמפ אומנם חגג בשבוע שעבר את אישור רפורמת המס שלו, אך נכון לעכשיו – זו הסיבה היחידה למסיבה שיש לו לקראת חג המולד והשנה החדשה. סקרים חדשים מעניקים לו שיעורי תמיכה של 33% ו-37% בלבד, וסקר אחר טוען שלדמוקרטים יש יתרון של 18% לקראת בחירות אמצע הקדנציה לקונגרס בנובמבר הבא.
מה שיותר מדאיג מבחינתו הוא שרק 18% אומרים שלבטח יצביעו בעדו בבחירות ב-2020, לעומת 38% שלבטח יצביעו נגדו; 36% אמרו שקרוב לוודאי שיבחרו שוב בטראמפ, לעומת 52% שקרוב לוודאי יבחרו במישהו אחר. בהתחשב בכך, כותב אהרון בלייק בוושינגטון פוסט, אין פלא שלמרות שנותרה עוד שנה עד תחילתו הבלתי-רשמית של המרוץ לבית הלבן, אין ספק ששורה של דמוקרטים שוקלים כבר כעת האם להתמודד. בלייק מדרג את המועמדים האפשריים בסדר עולה של היתכנות, והתוצאה עשויה להפתיע.
15. השחקן דוויין ג'ונסון, אשר אמר שהוא שוקל ברצינות להתמודד. נכון, הוא אומר דברים כאלו כאשר הוא מנסה לקדם סרט חדש, ונכון, נראה מגוחך שמתאבק לשעבר יהיה מועמד רציני, ונכון, בכלל לא בטוח באיזו מפלגה הוא יתמודד. אבל אם למדנו משהו מהנשיאות של טראמפ, זה שאסור לפסול איש. הוא לכל הפחות בעל כישורים תקשורתיים ואנשים רבים לכל הפחות מחבבים אותו.
14. מושל וירג'יניה, טרי מקאוליף. הוא מסיים בחודש הבא את כהונתו, ובעבר תמך במועמדים אחרים לנשיאות. הבעיה העיקרית שלו: הוא מקורב מאוד לזוג קלינטון, כך שאיננו באמת בגדר חידוש של פני המפלגה.
13. מנכ"ל סטארבקס לשעבר, הווארד שולץ. הוא מדבר כמו מועמד במקביל לטענתו שאיננו מועמד ושבכלל איננו עוסק בפוליטיקה.
12. מושל מסצ'וסטס לשעבר, דווואל פטריק. צוותו של הנשיא לשעבר
ברק אובמה דוחק בו להתמודד. בחודש שעבר הוא סייע לדאג ג'ונס להיבחר לסנאטור מטעם אלבמה, ואין זה דבר של מה בכך.
11. אופרה וינפרי. ראו: דוויין ג'ונסון. הוסיפו: בעלת יכולות תקשורתיות טובות עוד יותר והרבה יותר אנשים אוהבים אותה. דומה שרעיון ההתמודדות קוסם לה.
10. מושל ניו-יורק, אנדרו קומו. סיכוייו נפגעו כאשר סירב לנקוט עמדה בפרשת ההטרדות המיניות, כולל כאשר עלו טענות כאלו נגד עוזר בכיר לשעבר.
9. הסנאטור שרוד בראון ממדינת אוהיו. מבין כל אלו המופיעים ברשימה, הוא מספק את המיזוג המושלם ביותר של פוליטיקה פרוגרסיבית, פופוליזם, משיכה למעמד העובד הלבן והעובדה שהוא ממדינת מפתח.
8. מושל קליפורניה, ג'רי בראון. הוא יהיה בן 80 בעוד כמה חודשים, אבל מדינתו – שנותנת את מספר הנציגים הגדול ביותר לוועידת המפלגה הדמוקרטית ואת מספר האלקטורים הגדול ביותר בבחירות לנשיאות – הקדימה את הפריימריז שלה למארס 2020, וזה נותן לו יתרון משמעותי.
7. הסנאטור כריס מרפי מקונטיקט. הוא לא ממש מכחיש את האפשרות שיתמודד, אבל כרגע הוא שקוע בהתמודדות לסנאט בבחירות אמצע הקדנציה.
6. הסנאטור קורי בוקר מניו-ג'רזי. פשוט יש הרגשה שזה הזמן המתאים עבורו, אומר בייקר בלקוניות.
5. הסנאטורית קמאלה הריס מקליפורניה. בשבוע שעבר היא קראה לטראמפ להתפטר. אם המרוץ הדמוקרטי יטה שמאלה, היא תשתתף בו.
4. הסנאטורית קירסטן גיליברנד מניו-יורק. ההערה הסקסיסטית הדוחה של טראמפ כלפיה – "היא תעשה הכל בשביל כסף" – נתנה לה את המתנה הגדולה ביותר שניתן להעלות על הדעת לצורך העלאת הפרופיל שלה לקראת 2020. היא אמרה לאחרונה שביל קלינטון היה צריך להתפטר בשל הטענות כלפי התנהגותו המינית, ולחצה על עמיתה אל פרנקן לעשות זאת.
3. הסנאטורית אליזבת וורן ממסצ'וסטס. אם היא תרוץ – היא תנצח, סבור בייקר, אבל קשה לראות אותה מתמודדת מול
ברני סנדרס, ויש סיכוי טוב מאוד שהוא ירוץ. כרגע לא עושה רושם שבכוונתה להתמודד.
2. סגן הנשיא לשעבר,
ג'ו ביידן. סיכוייו נחלשו בשל פרשת ההטרדות המיניות ובצורה מוזרה-משהו. ביידן היה יו"ר ועדת המשפטים של הסנאט כאשר זו דנה בטענות ההטרדה שהעלתה אניטה היל לפני שאושר מינויו של קלארנס תומס לבית המשפט העליון, הוא התנצל על היחס כלפיה אך היל דחתה את ההתנצלות. בעיה נוספת: ביידן בן 75.
1. הסנאטור ברני סנדרס ממדינת ורמונט. סנדרס מטפל כעת בטעויות ובמכשולים שמנעו ממנו את המועמדות בשנה שעברה – בעיקר חוסר ההתמצאות שלו בנושאי חוץ והיחסים הרעועים עם חלק ממוקדי הכוח של המפלגה. הוא לא מכחיש שיתמודד, למרות שהוא כבר בן 76.
