היהודי הרוקד ריקודי "מה יפית" בפני הפריץ הפולני היה תמיד דוגמה לגלותיות, שממנה התנערו השותפים להקמת המדינה היהודית בארץ ישראל. בויקיפדיה מסופר שבפולניה קראו לריקוד הזה בהגיה אשכנזית "מאיופס", והוא מתואר כריקוד נלעג המלווה בשיר שהושר על-ידי יהודי החצר בפני הפריץ אשר שם ללעג את שירי הקודש של היהודי.
והיום אנו צופים ביהודי החצר החדשים, אשר מפנימים את הבוז והלעג של השמאלנים לעדר הבהמות הנאנדרטליות הצועד אחרי נתניהו, וכדי להוכיח שהם אינם שייכים לעדר הזה, הם רוקדים את ריקוד ה"מאיופס" מול מאורת הפריצים שמעליה מתנוסס השלט "לא נמית ולא נמות, בשרות הציונות".
יהודי החצר האלה מספרים לנו שהם מפגינים בעד ולא נגד: "אנחנו כאן בעד הממלכתיות, בעד רשויות החוק, בעד טוהר המידות", אבל הם לא הצליחו לרמות אף אחד, כי בכל אמצעי התקשורת תוארה ההפגנה שלהם כהפגנה נגד השחיתות. ונשאלת השאלה, איפה הם היו עד שההפגנות עברו מפתח תקוה לרוטשילד, והחלו לקבל תהודה באמצעי התקשורת? למה דווקא עכשיו הם נזכרו להפגין "בעד הממלכתיות, בעד רשויות החוק, בעד טוהר המידות"?
איש לא מאמין להם שהם מפגינים "בעד", וכולם יודעים שהם מנסים להתחכם כשהם מספרים שהם מפגינים "בעד". וההתחכמות הזאת שלהם היא בדיוק המאפיין המובהק של אותם הפריצים, שבפניהם הם רוקדים את ריקוד ה"מאיופס" שלהם.
רבים מתומכיו של נתניהו מגדירים את המפגינים האלה בתור "אידיוטים שימושיים", המשרתים מבלי דעת את השמאל השואף להפיל את ממשלת הימין, ולעלות לשלטון במקומה. אבל האידיוטים השימושיים המקוריים, משרתיהם של לנין וסטלין, באמת האמינו בקומוניזם. ואילו ימניים הרוצים למצוא חן בעיני שמאלנים, למרות שהם משוכנעים שאותם שמאלנים שהמיטו אסונות על ראשינו לא למדו דבר, ולא שכחו דבר, הם הרבה יותר גרועים מאידיוטים שימושיים. הם פשוט עלובי נפש.
מה הקשר
ולמען הסר ספק, יש לצטט את השורה הראשונה(!) בחוק שרות הציבור (מתנות), תש"ם: "ניתנה לעובד הציבור באשר הוא עובד הציבור מתנה". ברור כשמש שמדובר על מתנה שניתנה לעובד הציבור במסגרת עבודתו, ולא על מתנה שהוא מקבל מחבר שלו. אז איפה המתנות שקיבל נתניהו מהחברים שלו, ואיפה העברה על החוק? מה בכלל הקשר?
אלף פלפולים משפטיים לא יעזרו כדי לשכנע אדם בעל היגיון, שאיננו מונע משנאה לנתניהו, שהמתנות שנתנו לו חבריו מהוות עברה על החוק. אלף מפגינים בכיכר ציון "בעד הממלכתיות, בעד רשויות החוק, בעד טוהר המידות", לא יוכלו להציג נימוק הגיוני אחד שבאמצעותו ניתן להצדיק את ההתייחסות לקבלת מתנות מחברים כאל שחיתות.
היחסים בין נתניהו לחבריו הם עניינם הפרטי, והעובדה שיחסים אלה מהווים נושא לחקירת משטרה מוכיחה שאותן רשויות החוק, שהמפגינים (כביכול) הפגינו בעדן, חרגו מתפקידן, והן עוסקות בנושא שמלכתחילה הן בכלל לא היו צריכות לחקור אותו.
כאשר אשתו של
רוני ריטמן משמיצה את נתניהו, וקצינה המשרתת ביחידתו קוראת להפגין נגד נתניהו, מבין כל אדם שעיניו בראשו שאסור לריטמן אפילו להתקרב לחקירה הזאת. כאשר מפכ"ל המשטרה נותן לריטמן גיבוי, ומשאיר אותו בתפקידו, ברור לכל אדם בעל היגיון שמתחת לפני השטח מתרחש מאבק חסר תקדים בין רשויות החוק, לבין שלטון העם.
אנשי הימין, שהפגינו בעד רשויות החוק, ונגד שלטון העם, פשוט איבדו את הצפון.