|
סקרי בחירות [צילום: מאתר וושינגטון פוסט]
|
|
|
|
|
פרשנות מעוותת של הסקרים אומנות פרשנות הסקרים. מי שהבין טוב טוב בסקרים ובתוצאות שלהם היה
שמעון פרס שהוביל ברוב הסקרים והפסיד בכולם כשהגיעו התוצאות כולל קולות החיילים וימאים. מתוך ניסיון מר הוא הגדיר את הסקרים כך: הסקר הוא כמו בושם מריח טוב אך מתפוגג מהר. ולמה הדבר דומה: לסקרים המפרסמים לאחרונה על החקירות ההמלצות הבחירות האמון במשטרה האמון בנתניהו. וראה איזה פלא בכל הסקרים, בכל האתרים בשאלה מי מתאים להיות ראש
ממשלה נתניהו מוביל על כולם במספר דו-ספרתי וגבאי שטוען בלהט שיקבל 30 מנדטים חי בללה-לנד עם אחוז מתחת ל-10 על התאמתו לראשות ממשלה כולל כל האחרים פרט ללפיד שעובר את ה-10 אחוז. הפרשנים באולפני או שלא מבינים או שלא מפרשים נכון או שבמתכוון לא רוצים להבין מעוותים את הממצאים לפי האג'נדה הפוליטית שלהם.
למשל הסקר האחרון בפגוש את העיתונות עם
רינה מצליח במוצ"ש. בכותרת היא הצהירה על סקר של האם הציבור מאמין למשטרה או לנתניהו, בעקבות נאום הגבות וההמלצות. אלא מאי השאלה בסקר הייתה האם המשטרה צריכה לחקור כדי להגיע לחקר האמת התוצאה 60 אחוז הצביעו בעד. מה אומר הסקר בפועל שהציבור חושב שכל עבירה של שחיתות כל עבירה של הפרת אמונים של נבחרי ציבור, צריך לחקור. ובכן רבותי על כך אין מחלוקת שצריך לחקור וגם אם הייתה תוצאה של 90 אחוז בעד זה לא אומר דבר על אמינות המשטרה שהרי כל אחד מאתנו מבין שזה תפקידה. הסקר לא שאל האם אתה מאמין למשטרה או לנתניהו אבל הפרשנות רצתה לקשר בים הסקר לבין המציאות בפרשנות מעוותת. ולמה הדבר דומה לסקר הבא שנעשה לגבי שותי קולה לעומת שותי ספרייט. קבוצה של 30 צעירים נכנסה למסעדה 20 הזמינו קולה ואילו 10 ספרייט. מסקנה: מתוך 30 איש 66 אחוזים שותים קולה ורק 33 אחוזים שותים ספרייט. עכשיו אם מוסיפים לנתונים אלה שמתוך אנשי הסקר חלקם לא אומרים אמת מתוך סיבות שונות, המסקנה היא שלסקרים אין משמעות גדולה פרט אולי להצביע על הכיוון שנושבת הרוח ביום הסקר.
ומסקנה סופית - הסקר לפעמים הוא כמו בושם זול להמונים שמתפוגג עוד לפני שהרוח נושבת.