בתחילת 2019 ילכו אזרחי הודו לקלפיות וצריך לקרות משהו מאוד בלתי צפוי כדי למנוע מראש הממשלה, נרנדרה מודי, ניצחון קל בדרך לתקופת כהונה שנייה. מאז הבחירות הקודמות ב-2014, רשמה מפלגתו BJP שורה של נצחונו במישור המקומי והמדינתי, וכיום היא מושלת במחצית מתוך 38 המדינות המרכיבות את הודו ובשני שלישים מהאוכלוסייה. זה אומר שבסוף השנה הקרובה יהיה לה רוב נוח גם בבית העליון של הפרלמנט, שחבריו נבחרים בצורה בלתי ישירה ועם תפקיד מפתח למחוקקים המקומיים.

למודי יש יתרונות משמעותיים נוספים, מסביר מקס רודנבק ב-The World in 2018 של אקונומיסט. התורמים בהודו נוטים לתמוך במי שיכול לספק להם את הסחורה, BJP הוכיחה את יכולתה וכך רוב הכסף זורם אליה ומשאיר מעט ליתר המפלגות. הללו מצידן לא מצליחות להתאחד מול מודי. המכונה המפלגתית שלו יעילה וחסרת רחמים, והוא לא חושש להישען גם על התקשורת הפרטית וגם על מוסדות ציבור כמו המשטרה והאוניברסיטאות כדי להשתיק את מתנגדיו ולהעביר את המסר שלו.

אז מה כן יכול להשתבש מבחינתו של מודי? שני דברים: הכלכלה והגישה ההינדו-צנטרית שלו. לכאורה, בתחום הכלכלי המצב מצוין: הצמיחה בהודו מהירה יותר מאשר בכל מדינה גדולה אחרת, האינפלציה נמוכה, הוצאות הממשלה מרוסנות, ההשקעות הזרות גדלות והבורסה רשמה שיאים בשנה היוצאת. ממשלתו של מודי גם פחות מושחתת מזו שקדמה לה, והיא עמלה על תיקון תשתיות רעועות, לכידת מעלימי מס, הפחתת הנטל הביורוקרטי וייעול הסיוע לנזקקים.

אלא שהמחצית הריקה של הכוס חשובה לא פחות. התפוקה התעשייתית וההשקעות המקומיות צנחו בצורה חדה, למרות ירידת מחירי הנפט שהייתה אמורה להקל על הודו התלויה בזהב השחור. הבנקים ההודיים, במיוחד אלו שבבעלות ממשלתית, נושאים גיבנת כה עצומה של חובות מסופקים, עד שאין חוששים להעניק הלוואות חדשות. והגרוע מכל: כמה מהרפורמות של מודי ניתנו במימון מוגזם. הביטול הפתאומי של השימוש בשטרות כסף גדולים בשנת 2016 פגע קשות בכלכלה הבלתי-רשמית, והפחתת מס הטובין והשירותים בקיץ האחרון פגעה בהכנסות המדינה ויצרה תסבוכת מינהלית שאיתה מתקשים העסקים להתמודד. אם מודי לא יצליח להראות בשנה הקרובה שהתרופה הכלכלית הזאת עובדת, יהיו מי שיחפשו רופא אחר.

בצד החברתי, BJP היא מפלגה הינדית במדינה בה 80% מהתושבים הם הינדים – אבל זה לא עושה לה חיים קלים. המתחים בין ההינדים לבין המוסלמים מלווים את הודו עוד מלפני עצמאותה ב-1947, ובשנים האחרונות הם הסלימו. מודי הגביר את הפיקוח על איסור שחיטת הפרות ושינה את תוכנית הלימודים כדי להבליט גיבורים הינדים. חמור מכך: ממשלתו לא הצליחה לגדוע את גל ההתקפות האלימות על מוסלמים ואת רציחתם של פעילי שמאל. עד כה תקריות אלו היו פזורות, אבל אם יתפשטו – הדבר עלול לפגוע במפלגת השלטון.

ואחרי כל זה – רודנבק אומר שסביר יותר שהכלכלה ההודית תציב את עצמה בשנה הקרובה על המסלול הנכון. אין ספק שתומכיו של מודי יבינו שהסבלנות היא הדרך הטובה ביותר. כי למה להצית חילוקי דעות כאשר הפרס הגדול ממתין באביב 2019?