באמצע שנות התשעים יוסדה תנועת בחירות משותפת ל"הסתדרות העובדים הכללית" שכללה שני הפכים עד אז: מר"צ ו...
ש"ס! הרשימה הזו התמקמה משמאל למפלגת העבודה ובראשה עמד השר וח"כ לשעבר -
חיים רמון. הרשימה הזו אומנם ניצחה אבל לא הנושא הפועלי היה כאן העיקר אלא הברית הזו - בין שונאי דת ישראל לאלה שהניפו את דגל "החזרת העטרה ליושנה", בנוגע לחיים התורתיים של בני עדות המזרח. האדריכל של הברית הבלתי קדושה הזו היה השר וח"כ
אריה דרעי, אז והיום יו"ר ש"ס, עם הפסקה בכלא. התירוץ של דרעי היה כי "זו רק ברית חברתית", אבל אנשי מר"צ דווקא העדיפו לחשוף את האמת: הברית הזו הייתה תחילת הדרך עבורם לחתוך בהתקדמות צמיחת הדת ותנועת התשובה בישראל. דרעי דיבר - במילה "חברתית", לציבור שלו בלשון סוציאלית ומעמדית אבל אצל מר"צ למילה "חברתית" יש עוד הסבר, מלבד הצד הסוציאל - מעמדי. אצל מר"צ למילה "חברתית" יש גם הסבר נוסף והוא קשור לשינוי החברה בישראל מחברה שמרנית לחברה הוללת והזויה עם דיכוי הדת ומעמדן של הנשים על-פי ההשקפה השמרנית. אצל מר"צ המילה "חברתית" מסמלת את עליית הנוער לשלטון ומרידת ילדים בהוריהם, המילה "חברתית" מסמלת אצל מר"צ מאבק ל"פמניזם" גם כשהוא נגד נשים שאינן חפצות בכך, אצל מר"צ חברת תועבות היא "מהפיכה חברתית" וכו'. דרעי ידע מכל זאת אבל לאוהדיו התמימים הוא מכר את המילה "חברתית" במינון שהיה נוח לו ובהסבר שהיה מוכר ליהודים שומרי מצוות. אבל דרעי חשב קדימה וחפץ היה בכך שחלק מה"מהמפיכה החברתית" שלה התכוונו במר"צ תנחת גם על הציבור החרדי. לשם כך למשל בודד דרעי בש"ס של אז - ואח"כ זרק ממנה, את ח"כ המנוח הרב יוסף עזרן, שהיה היחיד מששת ח"כי ש"ס דאז שהתנגד לכל הרעיונות הללו ויצא חזיתית נגד דרעי. כבר אז תכנן דרעי לבנות מערכת הסכלה חילונית לחרדים וגם לגייסם לצבא, ובמקביל הוא הקים בשנת 1996 רשימה חדשה לפרלמנט, מטעם ש"ס, עם כמה "יסמנים" שנותרו שם עד היום (הח"כים
יצחק כהן,
דוד אזולאי ויצחק ועקנין), ובתקווה שחיים רמון יהיה ראש ממשלה והברית עם מר"צ תתחזק. אבל כניסתו של דרעי לכלא והסתכסכותו עם
אהוד ברק לצד קריסת רמון, שינו את התוכניות. אבל הברית ב"הסתדרות העובדים הכללית" עם השמאל, נמשכה גם בימים ש
אלי ישי תפס את ההנהגה, אם כי במינון נמוך יותר.
חזרתו של דרעי לש"ס
חזרתו של דרעי לש"ס ומותו של הגר"ע יוסף העניקו לדרעי את הכוח להחזיר את הברית ה"חברתית" עם מר"צ - אומנם מתחת לשולחן. בבחירות האחרונות למשל הוא כרת ברית עם אנשי שמאל מעדות המזרח, הרחוקים מ"החזרת העטרה ליושנה", ואשר רואים בש"ס מעין "מר"צ של עדות המזרח". הוא שילב את עדינה בר שלום בהנהגת ש"ס - אישה עם עמדות של "יש עתיד", בנוגע ל"דת ומדינה". וכמו שדרעי רוצה כך עובדת ש"ס. אז לא פלא הוא שח"כ
יעקב מרגי - יו"ר וועדת החינוך של הפרלמנט הישראלי מש"ס, עומד מאחורי חוק שמטרתו לעקור במדינת ישראל את אחת מעשרת הדיברות: "כבד את אביך ואת אימך".
מרגי בשרות הזויי מר"צ
למעשה אנשי מר"צ הם אלה המושכים בחוטי החוק הזה, ובעבר גם הפעילו "חוזרים בשאלה" נגד הוריהם הדתיים. יעקב מרגי - ח"כ שצורף לש"ס על-ידי דרעי ושכיהן כעשור בראש המועצה הדתית בבאר שבע, הוא האיש ל"משימות מיוחדות" של דרעי. זהו האיש שבעברו היה חובש כיפה סרוגה בגודל זו של
נפתלי בנט, הוא גם היה ה"שתול" של דרעי במחנה אלי ישי, עד חזרתו של דרעי לש"ס. בכנסת ה-18 שימש מרגי כשר הדתות, אבל כישלונו למצוא תפקיד "רב עיר" לחתנו של הגר"ע יוסף (צי'קוטאי) הביא לכך שלימים משפחת יוסף שמה וטו על מינויו כשר וכך הוא הגיע לתפקיד יו"ר ועדת החינוך של הכנסת. לאיש הזה יש עמדות רפורמיות ממש, וגם בעניין גיוס החרדים לצבא הוא היה לאחד מפעילי הגיוס הזה, אבל ללא נימוקים של ממש. לאחר שבית המשפט דחה את בקשתם של חוזרים בתשובה לחייב בבתי ספר חרדים לימודי "ליב"ה", רק משום שאולי בעתיד חלק מהחרדים הצעירים יהפכו לחילוניים, החליטו אנשי השמאל להשתמש במרגי כ"סוס טרויאני", שיוציא להם את הערמונים מן האש. כשמר"צ תבקש להעלות חוק, שבו תובטח לכל ילד וקטין האפשרות לתבוע את הוריו במשטרה וכספית על ש"לא הגשימו את חלומותיו", הרי שזה יראה הזוי לא רק בגלל תוכן החוק אלא גם בלתי ריאלי בגלל שמר"צ היא מפלגת שמאל קיצונית שאפילו שותפיה לשמאל לא יאבטחו חוק כזה. מר"צ נתפסת כמפלגה שמזמן חלק מראשיה וחבריה כבר לא חיים בחברתנו חיי משפחה נורמטיביים, וכמובן שהחוק הזה יתמוסס. אבל כשחוק כזה, שיהפוך את ההורים לשבויים בידי ילדיהם, יוגש על-ידי ח"כ "חרדי" ויו"ר וועדת החינוך של הכנסת, הרי שזה יראה וישמע אחרת, ומסתמא שהקואליציה תסייע לו לעבר.
החוק שיפעל נגד החברה הבריאה בכל הסקטורים
החוק שיעקב מרגי חפץ להעביר מעניק לנער הרך, בעולם המבולבל שלנו, את החרב לפגוע במולידיו ובממניו עד כדי מאסר ההורים ותביעה כספית נגדם. החוק הזה מנסה למוטט את עצמאות ושיקול דעת ההורים ביחס לצאצאיהם, והחוק הזה יפעל נגד חילוניים, דתיים וחרדים גם יחד תוך הרס החברה הנורמטיבית בישראל וקבירת החינוך לדורותיו. בחוק הזה כלולה גם תביעת החוזרים בשאלה לאלץ את הסקטור החרדי ללמד מקצועות אנטי דתיים רק משום שאולי ילד אחד מהם יהפוך לחילוני (מעניין אם לפי ההיגיון הזה יוכלו חוזרים בתשובה לאלץ את החינוך החילוני ללמד גמרא ומשניות בהיקף תורתי רק משום שרבים אח"כ חוזרים בתשובה, ואי למידת מקצועות קודש בעברם גרמה להם לא להיות רבנים ודיינים...). אדם המתפלל שלוש תפילות ליום - כמרגי, צריך לרעוד בכל גופו כאשר הוא רק פותח את פיו ותומך בחוק כזה. היהדות מעמידה את כיבוד האב והאם במרומי העבודה האלוקית ומבטיחה לכל יהודי כזה אריכות ימים. ההלכה מורה ליהודי בר אוריין - שהוכה על-ידי אביו ואמו לפני תלמידיו, להחריש. רק במקרה שההורים הם נגד התורה והמצוות הרי שמותר לבן להתנתק מהם אבל כמובן תמיד לשמור עימם קשר לעתיד טוב יותר, ובוודאי שלא דרך בית המשפט. אני עדיין מתפלא כיצד רבנים ואישים תורתיים בש"ס עוברים לסדר היום כשניצבי דרעי פשוט מבצעים את מה שאפילו טומי ו
יאיר לפיד לא חשבו לבצע. אני מודע יומית עד כמה רבני ש"ס נלחמים בבתי הכנסת כדי שחוזרים בתשובה לא ינתקו את יחסיהם עם הוריהם החילוניים ויכבדו את אותם הורים. ההצעה של מרגי תביא לאנדרלמוסיה ולהרס החינוך לא רק בסקטור היהודי אלא גם במוסלמי, בנוצרי, בדרוזי ובצ'רקסי. כבר היום אנו עדים לילדים המכים את מוריהם והוריהם והאחרונים פוחדים להתלונן שמא הילדים ינצחו בבית המשפט. החוק של מרגי יהפוך את ההורים לנרדפים ואפילו יגרום לנטישת ילדים על-ידי הורים שיפגעו מהחוק. זו איננה הפעם הראשונה שמרגי משמש כהח"כ השישי של מר"צ ההזויה. בטוחני שהצעתו של מרגי לא הייתה יוצאת לדרך ללא ברכתו של אריה דרעי. אני רק מקווה שחבורת דרעי-מרגי לא תעבור בע"ה את אחוז החסימה בבחירות הבאות. שילמדו הללו מה קרה לכל המפלגות האנטי דתיות, ובראשן אותה "שינוי" של טומי לפיד וחבורתו.
