לשמואל שלומי שוחר שלום יצא ובצדק מוניטין של אדם חרוץ ביותר. בעוד אתם מכורבלים במיטתכם בבוקר שבת הוא מתעורר, מקדם ועובד במרץ וללא לאות עד לצאת השבת. בפרץ אדיר של חדוות יצירה הוא מנסר, חותך, מדביק, צובע, מוחק, משייף, מחליק, מלטש ומסיים את יצירת האמנות שלו עליה טרח כל השבת. התבונן שלומי ביצירתו המוגמרת ורווה נחת. הביטוי המוחשי ליצירתיות המחשבתית שלו היה מושלם!
כמו לכל אמן יוצר גם לשלומי היה חשוב לשתף אחרים באמנות הייחודית שלו. אף שהיה מפורסם בציבור כרודף שלום מקצועי, שמו כאמן יוצר לא ממש פתח דלתות של מוזאונים לאמנות. בלית ברירה הפעיל את שיטת מוחמד הידועה. אם הקהל לא בא אל היצירה תבוא היצירה אל הקהל. בצאת השבת נשא שלומי את יצירתו אל השדרה ההומה אדם לברך בדרכו שלו על המבדיל בין קודש לחול. תחושה הייתה לו לשלומי כי הקהל בשדרה ראוי ליצירתו הנשגבה. תמונות שפורסמו מאותו ערב בשדרה הוכיחו כי לא טעה בתחושתו. בתמונות נראה שלומי מוקף באנשים המתבוננים בו וביצירתו בהנאה גלויה. ברקע החשוך ניתן היה לראות מספר אנשים שמצלמים את שלומי ויצירתו משמרים לעצמם את הרגע ההיסטורי.
אל הגיליוטינה
אם בקהל ובפרסום חשקה נפשו של אמן עלום שם כשלומי אזי אין יצירה טובה מגיליוטינה עורפת ראשים ואין מוזאון טוב יותר משדרה עמוסת שמאלנים בבילוי נעים של הפגנה נגד הסיאוב והשחיתות. כשבשחיתות עסקינן מכיר כל שמאלן מפגין את "הראש". זהו אותו "ראש משפחת פשע", "העבריין הנמלט" ושאר כינויי חיבה שהוצמדו לראש ממשלת ישראל הנבחר
בנימין נתניהו.
דינו של כל מושחת כדינה של מרי אנטוואנט - אל הגיליוטינה! ומיד! זועק שלומי את זעקתו האמנותית. "בנימין נתניהו לכלא מעשיהו" צועק ההמון סביבו. גם בתוך העדר חלוקות הכבשים באשר לפעייתן. בעוד שלומי דורש גיליוטינה מופחת עונשו של ראש ממשלת ישראל "BB" לכלא מעשיהו בלבד. רכרוכי לב עלובים ! נזעק לו שלומי.
כשמדובר בסכנה קיומית לעם ישראל חייב כל רפה שכל להבין כי חובה לקצר הליכים. יידע כל בבון כי יש להשליך את השטן לכלא ומיד. תדע כל בהמה ליכודניקית כי בשעת חרום נוראה שכזו יש לדלג על כל ההצגה המטופשת של חקירות, המלצות, כתב אישום, משפט, פסק דין וגזר דין וללכת היישר אל הסוף. יידע כל ביביסט אידיוט כי בשעת גורל שכזו חובה קדושה לשלוח את האיש לכל הרוחות.
אחת היא כלא או גיליוטינה ובלבד שנשוב לימי "רק לא ביבי" הטובים והעליזים.
תודה לשחיתות.
