|   15:07:40
דלג
  חנינא פורת  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

לבונטין ביקש להקים את "ראשון לציון" בנגב

מאה שנה "למשלחת לבונטין" לאזור רפיח-אל עריש לאחר ששבו מהמסע נהגו לכתוב דוח שסיכם את הממצאים העיקריים ולהמליץ בפני חבריהם, שחלקם כבר המתין על מזוודות, על יתרונות וחסרונות של אזורי הארץ השונים
02/01/2018  |   חנינא פורת   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
מאה שנה [צילום: מאור קינסבורסקי/פלאש 90]

בראשית המאה העשרים, התחוללו פרעות ופוגרומים ביהודי רוסיה. אגודות "חובבי ציון" טענו שהפתרון "לבעיית היהודים" הוא הגירתם מרוסיה לארץ ישראל והקמת מושבות חקלאיות גדולות.

האגודות השונות החלו בגיוס חברים, בייסוד קרנות, בלימוד עברית ובהכשרה חקלאית. האגודות שלחו ארצה נציג מטעמם שיבדוק את האזורים המתאימים להתיישבות חקלאית רחבה, בלא לנשל את יושבי הארץ הקדומים (ערבים, בדואים).

הנציג, מלווה ביהודים וותיקים יותר יושבי הארץ, שהכירו את שפת הערבים ומנהגיהם ואת ההתנהלות מול השלטון העות'מני - נהג לצאת למסעות לצפון ולדרום. מבין חברי המשלחת היו כאלה שהתמחו כבר בחקלאות הארץ ישראלית וכן מומחים למים, לקרקע ולמשפט.

לאחר ששבו מהמסע נהגו לכתוב דוח שסיכם את הממצאים העיקריים ולהמליץ בפני חבריהם, שחלקם כבר המתין על מזוודות, על יתרונות וחסרונות של אזורי הארץ השונים. המשלחות נהגו לשתף את ההנהלה של ההסתדרות הציונית שבראשה עמד הרצל ולאחר מכן מחליפיו.

תחנות בחייו של לבונטין
חצי לירה [צילום: בנק ישראל]

בשנת תרמ"ה (1884) הציע ליבונטין בוועידת היסוד של "חובבי ציון" בקטוביץ, לייסד בנק שיסייע להתיישבות היהודית בה כעבור כעשור וחצי יזמה ההסתדרות הציונית בראשות הרצל את הקמת אוצר התיישבות היהודים
▪ ▪ ▪

א. זלמן דוד לֵיבוֹנְטִין נולד ב-1856, ברוסיה הלבנה. נפטר בתל אביב בשנת 1940. היה מחלוצי העלייה הראשונה, ממייסדי ראשון לציון, וממקימי בנק אוצר התיישבות היהודים. הוא פרסם במקום מושבו רעיון של הקמת מדינה ליהודים, והצליח להקים אגודה למימוש רעיון זה. כחמש עשרה משפחות מהעיר קרמנצ'וג (אוקראינה) נענו לאתגר והחליטו כי אם לבונטין ימצא "כברת ארץ" המוכשרת לייסד מושב לעבודת אדמה, גם הם יבואו ויחלו בעבודת הקודש. הרעיון הגיע ליהודי העיר חרקוב שהודיעו לו על התארגנות קבוצה שנייה להתיישבות בארץ ישראל. בשנת 1882 עלה לבונטין לארץ ישראל וחיפש ביחד עם יוסף פיינברג קרקעות להתיישבות בנגב המערבי ובצפון סיני. במסעם דרומה עברו בעזה, דיר אל-בלח, ובנחל גרר ושבו לתל אביב בהסכמה כי את המושבה "ראשון לציון" יש להקים בנגב.

ב. בשנת תרמ"ה (1884) הציע ליבונטין בוועידת היסוד של "חובבי ציון" בקטוביץ, לייסד בנק שיסייע להתיישבות היהודית בה. כעבור כעשור וחצי יזמה ההסתדרות הציונית בראשות הרצל את הקמת אוצר התיישבות היהודים. ליבונטין, שכיהן אז כמנהל הבנק המינסקאי למסחר, הוזמן על-ידי הרצל בשנת 1901 לנהל את ה"אוצר", והתמנה למנהל באוצר התיישבות היהודים בלונדון. לאחר מכן הוא יזם והקים את בנק אנגלו-פלשתינה. במקביל הוא שימש יועץ מדיני להרצל בנושאים שבהם התמחה. היכרותו של לבונטין את היישוב, שליטתו בעברית והכרתו את המשק והכלכלה הארץ-ישראלית בתקופה העות'מאנית הביאו לכך שקיבל את תפקיד ניהול הבנק הציוני. בשנת 1903 חזר לבונטין לארץ ישראל, התיישב בראשון לציון והיה מנהלו הראשון של בנק אנגלו-פלשתינה (לימים בנק לאומי).

ג. לבונטין נאלץ להישאר באלכסנדריה שבמצרים, בה שהה ערב המלחמה. הוא פתח בעיר סניף זמני שתמך באלפי הפליטים שגורשו מארץ ישראל. חלק לא קטן מבין פליטים אלו החזיק בחשבון באחד מסניפי בנק אנגלו-פלשתינה בארץ. כספים שהגיעו מחברת האם, "אוצר התיישבות היהודים", שמושבה היה בלונדון, אפשרו לשלם לפליטי ארץ ישראל לפחות חלק מן הכספים על חשבון פיקדונותיהם בסניפי הבנק בארץ. באלכסנדריה הוקם "ועד זמני" לטיפול בפליטים אלו, ובאופן טבעי התמנה לבונטין לגזבר הוועד.

מפרסומיו

  • לארץ אבותינו: דברי ימי המסע והעבודה בשנות תרמ"ב, תרמ"ג / של זלמן דוד לעוואנטין, ורשה: דפוס אלעקסאנדער גינז, תרמ"ה. (מהדורות נוספות: תל אביב: איתן ושושני, תרפ"ד-תרפ"ח; תל אביב: מסדה, תש"י; שם, תשכ"ו.

  • ידיעות איבער דעם ישוב אין ארץ ישראל [ידיעות על היישוב בארץ ישראל], לונדון: ענגליש-ציוניסטישע פעדעראציע פאלעסטינא קאמיטע, תרע"ז. (ביידיש)

  • עבודה ישובית בארץ ישראל בעבר ובעתיד, יפו: דפוס מ’ שהם (שטיינפלד), [בסביבות תרע"ט].

  • פרקים: עובדות נשכחות מעבודת ההסתדרות הציונית, [תל אביב]: מסדה, [תרפ"ד?].

  • ההתיישבות בארץ ישראל אמצעיה ושטותיה, תל אביב: דפוס איתן, תרפ"ה-תרפ"ו.

לבונטין על סיורו בנגב ולעזה
על-ידם [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]

על-יד הבדואים יושבי האהלים רחוק מדרך המלך יפו-ירושלים נוכל לסדר התיישבות רחבה מבלי משוך אלינו את קנאת העמים הנושאים את עיניהם לארץ הקדושה"
▪ ▪ ▪

לבונטין נסע לעזה וסביבותיה שלוש פעמים בשנת 1882 על-מנת לבדוק התאמת הקרקעות להקמת מושבה חקלאית גדולה. תוכניותיו לרכישת קרקע בסמוך לעיר ובדרך לבאר-שבע לא יצאו לפועל עקב התערבות סרסורים ויהודים שניסו לרפות את אלה שביקשו להתיישב בטענה שעזה היא מדבר. בספרו כתב כי: "המקום היותר מוכשר להתיישבות היהודים הוא המישור, הלא הוא הנוף על שפת ים-התיכון ובפרט בדרום-הארץ.

על-יד הבדואים יושבי האהלים רחוק מדרך המלך יפו-ירושלים נוכל לסדר התיישבות רחבה מבלי משוך אלינו את קנאת העמים הנושאים את עיניהם לארץ הקדושה". וכך תיאר לבונטין את מישור החוף (בספרו "לארץ אבותינו") ואת הדרך לעזה והתעכב במיוחד על השדות והגנים אותם ראו וחצו. בהנחה שתאור הסביבה ישלח לסניף "חובבי ציון" ברוסיה השתדל לבונטין להדגיש את החקלאות והנטיעות והמים המצויים באזור בשפע: "...תעבור המסילה בין עצי זיתים רעננים המרהיבים עין הנוסע עד להפליא.

זעיר שם זעיר שם יחסרו נטעי-יקר אלה ובמקומם יראה הנוסע שדות הנושאים יבול למכביר - חטים ושעורים. העיר עזה יושבת בדרום ארץ פלשת כשעה אחת מחוף הים-התיכון וכחמש שעות מגבול הארץ. יושבי העיר הם כעשרת אלפים איש ובהיותה יושבת על לב הדרך העולה ממצרים לארץ הקדושה וליתר הארצות הנמצאות בצפון פלשת, היא מרכז המסחר. חנויות רבות ימצאו שמה, אף סוחרים גדולים העושים מסחר עם עם-הארץ ועם בני הערבים היושבים במדבר

סיני ומרכולתם תצא גם לחוץ לארץ, דרך ים-התיכון לחופי תוגרמה, מצרים ואף אירופה. אחרי אשר יעבור הנוסע האירופי דרך השדות הדשנים, יערי עצי הזית ויתר נטיעות הדר הטבע ומחמדי בת עין - תעשה עליו רושם עגום העיר על רחובותיה הצרים והמעוקלים, בדרך כל ערקי הקדם, ובתיה האפלים בנויים ללא סדר ומשטר. ואחרי כל עמל הדרך לא יוכל למצוא לו מנוח בבית שצלו מרובה מחמתו, ואוירו זך..."

המשך המסע דרומה - לנחל גרר
בארות

על-פי המסורת המקומית, בעבר, חי כאן יצחק אבינו והבארות במקום נקראות עד היום על-ידי הערבים "בארות הנביא יצחק"
▪ ▪ ▪

לאחר שסקרו את עזה החליטו השלושה (לבונטין, פיינברג והמתורגמן) לצאת דרומה לדיר אל-בלח. הכפר תואר כמוקף שדות דשנים ועצי תמרים למכביר. לאחר מכן המשיכו לצעוד עוד כמה שעות כשהם חוצים מאהלי בדואים עד הגיעם לנחל גרר (אותו זיהה י' ברסלבסקי בספרו הידעת את הארץ כוודי שלאלה). במרכז הכיכר (המישור) שאליו הגיעו, ישב השיח' איברהים.

על-פי המסורת המקומית, בעבר, חי כאן יצחק אבינו והבארות במקום נקראות עד היום על-ידי הערבים "בארות הנביא יצחק". משני עברי הנחל ראו חברי המשלחת שורות של מאהלים, עדרי צאן שדות זרועים. חשוב היה להם לציין כי במקום לא נראו כלל נטיעות או גפנים. בביקורם באהל השיח' קידמם הלז בברכה והסביר לנשואי השבט שהתקבצו באהל, כי המשלחת מורכבת מאנשים חשובים שהפחה מעזה ביקש אותו אישית לארחם ולהדריכם.

לבונטין שאל את השיח' על מנהגי הזריעה ועל שטחי השדות והבין ממנו כי הקרקע נוחה לעיבוד ויש אפשרות למכור ממנה שפע. המשלחת לנה באוהל השיח' ולמחרת יצאה אתו לסיור בשטח כדי לסקור את השדות ומקורות המים. ממסקנותיו של לבונטין עלה כי שיקולי המשלחת לבחירת אזור ההתיישבות היו - מחירי הקרקע הנמוכים, שטחים גדולים פנויים וריחוקם מהמקומות הקדושים.

רעיון יישוב הנגב - ממשיך להתקיים
הוא דיווח להם על ועדה בראשות מנחם אוסישקין שפועלת בסביבות באר-שבע. הועדה מצאה אזור בגודל של מיליון דונם, נוח מבחינת האקלים ומתאים לעיבוד
▪ ▪ ▪

מהמכתבים שכתב להרצל ולוולפסון בשנים 1903-1904 עולה כי לבונטין המשיך לחפש אתרי התיישבות בנגב. בלשונו: " הוספתי להביא את התוכנית לפני ההנהלה של ההסתדרות הציונית פעמים אחדות במשך כמה שנים...החזקתי תמיד בדעתי מפני שקשה מאוד קניית קרקעות ביהודה ובגליל ועוד יותר קשה מכירתן (בגלל מחירן הגבוה) ליהודים על כן עלינו לשים עינינו לדרום הארץ ולעבר הירדן".

הוא דיווח להם על ועדה בראשות מנחם אוסישקין שפועלת בסביבות באר-שבע. הוועדה מצאה אזור בגודל של מיליון דונם, נוח מבחינת האקלים ומתאים לעיבוד, וזאת במחיר של בין 8 - 10 פרנק לדונם. במסמך אחר דיווחה ועדת אוסישקין כי במקומות רבים בנגב הוצעה הקרקע גם ב-5 פרנק לדונם מחיר נמוך לכל הדעות.

ועדת אוסישקין הציעה כי האדמה בדרום תיקנה עבור היהודים על-ידי המושל הטורקי בירושלים ובכך יוסר המכשול החוקי. על סמך העובדה שוועדת אוסישקין עומדת בפני סיום עסקה של כמה אלפי דונם בסמוך לבאר-שבע, טען לבונטין כי ניתן לקנות שם אלפי דונם גם עבור יהודי רוסיה השואפים להקים מושבות חקלאיות גדולות. לבונטין ציין כי יש קושי פרוצדוראלי הקשור ברכישת קרקע ורישומה בטבו אך ניתן להתגבר עליו באמצעות "אנשי קש" ותשלומים גבוהים.

קצת לפני סיום
קיבוץ רוחמה

רעיון ההתיישבות בנגב כפי שהציגו לבונטין, רכש לעצמו אוהדים בירושלים בשנת 1910 יצא יואל משה סלומון, בראש משלחת של 9 אנשים לסקור את קרקעות רפיח ואת טיבן להתיישבות
▪ ▪ ▪

בזיכרונותיו טען לבונטין כי כמה חודשים לפני מותו הפתאומי, הורה לו הרצל לרכוש שטח אדמות גדול "בכיכר גרר" (נתיבות של היום) וגוש קרקעי קטן יותר ליד באר-שבע. לבונטין החל לנהל משא-ומתן על רכישת 100 אלף דונם "בכיכר גרר" אולם, המשא-ומתן התמשך ולא הגיע לכדי סיום. הקשיים נבעו מחשש השלטונות העות'מניים לאשר רכישת קרקע לזרים וכן משום שהבדואים העלו את מחיר הדונם בכל הזדמנות.

רעיון ההתיישבות בנגב כפי שהציגו לבונטין, רכש לעצמו אוהדים בירושלים. בשנת 1910 יצא יואל משה סלומון, בראש משלחת של 9 אנשים לסקור את קרקעות רפיח ואת טיבן להתיישבות. לאחר שישה ימים חזרו ובפיהם מסקנות דומות למסקנות לבונטין - הקרקע טובה לחקלאות ובסיוע השקיה ניתן לגדל שם ירקות, מטעים ופירות. הרעיון לא התממש באותה שנה אך מרבית השטח שעליו ניהל לבונטין מו"מ, נרכש בסופו של דבר בשנת 1911, בעת שבוצעה רכישת קרקע גדולה עבור המושבה רוחמה.

בהכללה ניתן לומר כי שטחי הנגב המערבי וצפון סיני המישוריים, המתאימים להשקיה ולעיבוד מודרני, ריקים מבחינת התיישבות ערבית והניתנים לרכישה במחירים נוחים - כל אלה משכו את לבונטין וחבריו לרכוש שטח זה ולהכין במהירות אזור התיישבות ליהדות רוסיה המבקשת להגר ארצה מחמת הפוגרומים והפרעות.

לעיון נוסף

משה סמילנסקי, פרקים בתולדות היישוב, תל אביב: הוצאת דביר, תרצ"ד.

אברהם יערי, זיכרונות ארץ ישראל, כרך ב': פרק ע"ו: זלמן דוד ליבונטין, "הבדווים שבנגב מבקשים

לכרות ברית", 1903.

פורת ח', מישימון לארץ-נושבת, ירושלים 1996.

קרק ר', תולדות ההתיישבות החלוצית בנגב, רמת-גן, 1964.

"100 שנות לאומי" הוצאת בנק לאומי, 2000
תאריך:  02/01/2018   |   עודכן:  02/01/2018
חנינא פורת
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
לבונטין ביקש להקים את "ראשון לציון" בנגב
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
מוטי הקרייתי
2/01/18 15:37
2
גינגי רחבות
7/01/18 16:10
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
זהו! איך שקראנו את הידיעה הבנו מיד שחסן רוחאני צודק! יש כאן איזושהי קנוניה! מסתתרת פה מתחת לאבן קונספירציה כלשהי, ואנו הישראלים מעורבים בכך, שכן אנו מאוד טובים בקונספירציות. אחרי הכל אנו אחד העמים העתיקים. את כל הטריקים אנו מכירים בעל פה.
02/01/2018  |  רחלי בן-צור  |   יומני בלוגרים
יומנו של שינקין מהמסע בשנת 1906 לסיני ולנגב שייך לקבוצת יומנים, דוחות וחוות דעת שכתבו אישי ציבור ונציגי מפלגות וארגונים לגבי אפשרות רכישת קרקע והתיישבות גדולה באזור
28/12/2017  |  חנינא פורת  |   יומני בלוגרים
בנאום חוצב להבות הכריז מחמוד עבאס בפני התקשורת הצמאה לדבריו כי הפלשתינים היו קיימים עוד לפני אברהם אבינו. ההוכחה, אמר עבאס, היא שהפלשתינים מוזכרים כבר בספר בראשית כ"א, פסוק ל"ד: "וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים".
26/12/2017  |  רחלי בן-צור  |   יומני בלוגרים
ספר חדש - על 3 גישות מהצד היהודי לפתרון שאלת הבדואים בנגב ספרו המרתק של יגאל צחור שאינו מתיימר להיות מחקר אקדמי אלא מביא דברים בשם אומרם
24/12/2017  |  חנינא פורת  |   יומני בלוגרים
מאמרם המלומד של הארכיטקטית הדס שדר והפרופסור חיים יעקובי (שפורסם בכתב העת "זמנים" סתיו 2016), והנושא את השם המלא "רוח המקום וההיסטוריה הפוליטית של נדידת הידע האדריכלי, עיון מחודש בעבודתו של האדריכל אריה שרון" מנסה לברר את השאלה האם "למקום" שבו מתוכננת האדריכלות ונבנית יש משמעות, וכן אם קיימים מקומות בעלי משמעות יתרה ומה משמעותה של האדריכלות הילידית, כאפיק ליצירת "מקומיות".
17/12/2017  |  חנינא פורת  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il