נשיא ארה"ב
דונלד טראמפ הסיר את הכפפות ומפעיל לחץ מדיני חסר תקדים על הרש"פ והעומד בראשה כדי לשוב לשולחן המשא-ומתן. לאחר ההכרזה שלו על ירושלים כבירת ישראל הזהיר הנשיא טראמפ כי הוא יפסיק את הסיוע הכספי לרש"פ במקביל להכרזה נוספת של ניקי היילי, שגרירת ארה"ב באו"ם בדבר הפסקת המימון לאונרא, סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם, המסייעת לפליטים הפלשתינים בשטחים ובפזורה הפלשתינית.
טראמפ נחוש להוציא לפועל את התוכנית המדינית החדשה שלו לפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני שמכונה "עסקת המאה" והוא נוהג על-פי העיקרון "בעל המאה הוא בעל הדעה". השאלה היא האם הלחץ המדיני-כלכלי הזה מספיק כדי לכופף את הרש"פ ולהשיב אותה לשולחן הדיונים עם ישראל, כשארה"ב משמשת כמתווכת?
נראה שהתשובה טמונה בתגובה שנתן נביל אבו רודיינה, דוברו של יו"ר הרש"פ, על האיום של טראמפ בהפסקת הסיוע לרש"פ: "ירושלים איננה נקנית בכסף או בזהב".
האיומים והאזהרות של ממשל טראמפ על הרש"פ והעומד בראשה נתפשים בהנהגה הפלשתינית כניסיון סחיטה פוליטית וכפגיעה בכבוד הלאומי וב"קווים האדומים" הפלשתינים. אין לזלזל בתחושות האלה. ספק אם הנשיא יצליח בהפעלת לחצים על מחמוד עבאס היכן בדיוק שהנשיא קלינטון נכשל בהפעלת לחצים על
יאסר ערפאת בוועידת קמפ דיוויד ביולי 2000. במהלך הוועידה הזו, גילה עבאס עמדות הרבה יותר נוקשות מאשר אלה של ערפאת, וכשחשש שערפאת עומד להתגמש ב"קווים האדומים" הפלשתינים הוא פשוט קם ועזב את קמפ דיוויד.
בחודשים האחרונים הפסיק עבאס להשתמש באיום כי יפרק את הרש"פ ויחזיר את המפתחות לישראל, הוא מציג את הקמת הרש"פ כ"הישג לאומי" פלשתיני ונראה כי הוא רוצה לרדת בסערה מהבמה הפוליטית הפלשתינית.
הפסקת הסיוע האמריקני לרש"פ או קיצוץ משמעותי בו נתפשת אצל עבאס כאיום סרק של הנשיא טראמפ. היא לא תביא לקריסתה של הרש"פ ותשיג את התוצאה ההפוכה.
על-פי דברים שאמר הד"ר מוחמד מוצטפא, היועץ הכלכלי של מחמוד עבאס, לעיתון "אל-חיאת" ב-3 בינואר, הרש"פ קיבלה בשנת 2016 ובשנת 2017 בסך-הכל כ-260 מיליון דולר מארה"ב. לדבריו, הכסף הזה שימש לתשלום לחברות ישראליות שמספקות חשמל ואנרגיה לרש"פ, לסיוע לבתי חולים ולמיזמים של תשתיות שהממשל האמריקני מפתח ישירות בשטחים. אכן, אומר מוצטפא, הפסקת הסיוע הכספי האמריקני תגדיל את הגירעון הכספי של הרש"פ, היא תיאלץ למצוא מקורות מימון חלופיים, אך הדבר לא יביא לקריסתה.
גורם פלשתיני בכיר אחר ברש"פ אומר כי הכסף שמעביר הממשל לרש"פ משמש לשמירה על הביטחון בגדה ולמתן שירותים לאוכלוסייה האזרחית. אם הוא יפסיק להגיע, הדבר יהיה בומרנג עבור ישראל. האם היא תרצה לחזור ולנהל את החיים בגדה כפי שעשתה עד להגעתה של הרש"פ?
הפסקת הסיוע הכספי לאונרא, תשפיע, לדברי הגורם הפלשתיני הבכיר, לרעה על הפליטים הפלשתינים. ברצועת עזה יש כמיליון פליטים והפסקת הסיוע תחמיר את מצבם ההומניטרי ותקצין את עמדותיהם עוד יותר. נושא הפליטים הוא אחד הנושאים העיקריים של הסדר הקבע. כ-7 מיליון פליטים פלשתינים בשטחים ובפזורה הפלשתינית ממתינים לפתרון מדיני - האם זה נכון ונבון לפגוע בהם דווקא עכשיו לקראת פרסום התוכנית המדינית החדשה של הממשל האמריקני? לכן, הממשל האמריקני צריך לשקול היטב את קיצוץ הסיוע הכספי לרש"פ. גם עבדאללה
מלך ירדן התבטא לפני כשבועיים ואמר כי גם אם היו מציעים לו 100 מיליארד דולר הוא לא היה מוותר על ירושלים.
הרש"פ "בונה" על כך שנושא ירושלים הוא הנושא החשוב ביותר עבור העולם הערבי והאיסלאמי, ואם הממשל האמריקני יפסיק את הסיוע לרש"פ כצעד המשך להכרזת טראמפ, העולם הערבי והאיסלאמי יתגייס להעביר את הכסף הדרוש לרש"פ כדי לשמור על יציבותה.
מדינות ערב לא נקטו מאז הכרזת טראמפ בנושא ירושלים שום צעד נגד הממשל האמריקני, הן לא החזירו שגרירים או סגרו שגרירויות בוושינגטון. הם גם לא גירשו את השגרירים האמריקנים מבירותיהן. הן השמיעו הרבה גינויים ואיומים כ"מס שפתיים". אם ידרשו להעביר כספים לרש"פ סביר להניח שהן יעשו זאת כדי להציג את עצמן כתומכות בבעיה הפלשתינית. אין בצעד כזה משום עימות ישיר עם ארה"ב.
נראה כי הצעד היעיל ביותר שיכול לעשות הממשל כדי להפעיל לחץ על הרש"פ לחזור לשולחן המשא-ומתן הוא באמצעות צעדים מעשיים בשטח במקום אזהרות ואיומים פומביים, שרק משחקים לידיו של מחמוד עבאס הרוצה להציג את עצמו כ"גיבור לאומי" העומד בפני הלחץ האמריקני, כדברי הפתגם: IF YOU WANT TO SHOOT-SHOOT!. לדוגמה, העברת מיידית של השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים (אפילו באופן סמלי) ויצירת עובדה בשטח ותמיכה בכל תוכניות הפיתוח והבנייה של ישראל בשכונות החדשות בירושלים ובעיר העתיקה הן הרבה יותר אפקטיביות מהאיומים בדבר הפסקת הסיוע הכספי לרש"פ.
סגן נשיא ארה"ב
מייק פנס אמור לבקר החודש בישראל. במסגרת סיורו הוא אמור לבקר גם בכותל המערבי. זו יכולה להיות הזדמנות נוספת לממשל טראמפ להביע את תמיכתו בירושלים כבירת ישראל ולהודיע על צעדים מעשיים נוספים לטובת חיזוקה של ירושלים. זה הרבה יותר יעיל כמנוף לחץ על הפלשתינים מאשר האיום על הפסקת הסיוע הכספי. מחמוד עבאס חושש יותר מקביעת עובדות בשטח מאשר מהשמעת איומים.
