צריך באמת להתרחש איזה אירוע נדיר כדי שאני אפרגן ל"
יהדות התורה". בגלל הטעם הטוב חבל שאקלקל בהסברים אילו או אחרים מדוע זהו אירוע נדיר. והאירוע הזה - הכל כך נדיר, גם נפל בהצבעה, שכביכול איננה שייכת לאינטרסי היהדות החרדית, ואפילו הייתה זו הצבעה כנגד הלך הרוח הפופוליסטי של מצביע המפלגה הזו. יאמרו לי רבים כי ההצבעה הזו - או יותר נכון אי-ההצבעה הזו, נולדה מתוך רצון לפגוע בליברמן, הסמן האנטי דתי המוביל במדינת ישראל. אבל כאן אני משיב כי "שלא לשמה יבוא לשמה". ובכלל, גם אם ח"כי המפלגה הזו לא התכוונו לשמה הרי שתוצאות של אותה אי-הצבעה בכל זאת מרימים את הראש והרגש של ייצוג חרדים, שבנושא פיקוח נפש הם אינם נגררים אחרי התלהמות הרחוב של אלה שהגיעו מהדיקטטורה הקומוניסטית לשעבר, ושרגילים ששלטון פותר בעיות רק באלימות ובהרג.
קידוש שם שמים
אינני יודע אם הנימוק שהביאה "יהדות התורה" להיעדרותה מתמיכה בחוק של איווט ליברמן - עונש המוות למחבלים ממוצא חד-צדדי בלבד, היה אמיתי או סתם סיבה כדי לומר לליברמן כי הוא איננו עדיין ראש הממשלה. אבל עצם העלאת הנימוק הזה הוא באמת קידוש השם, שנים רבות לאחר שרבני העל החרדים משמשים רק "חותמת גומי" לעסקניהם. הנימוק לאי ההופעה הזו היה כי בנושא כזה - של הטלת עונש מוות, צריך היה להיות נדון בפני מועצות "כדולי התורה" של "אגודת ישראל" ו"דגל התורה". האמת היא שעל העלאת ההצעה ידעו מראש ב"יהדות התורה" אבל איש לא דאג לכנס כינוס כזה. בימי הרב שך כינוס כזה היה נערך יום לאחר שהיו מיידעים אותו על כך. אבל הנימוק נכון. מדובר כאן בדיני נפשות ממש עם השלכה על ריאקציה מוסלמית כנגד יהודי חו"ל, ובמיוחד היהודים החרדים שם, שחזותם מוכיחה את מוצאם יותר משאר היהודים. אבל ישנם עוד הרבה נימוקים שמצריכים דיון הילכתי בסוגיה כמו עונש מוות משפטי - ולא רק בעניין הערבי.
רוצחים יהודים
ח"כ
אחמד טיבי העלה נקודה נכונה. עונש מוות למחבלים חייב לחול גם על רוצחים יהודים - כמו אלה שהניחו בעבר פצצות לראשי הערים בגדה הערבית, כמו אלה למשל ששרפו חי את הנער אבו חדיר או כמו אלה שהשתתפו ברצח הילד בכפר דומא. כל טענה אחרת - שאין להחיל את החוק על רוצחים יהודים, איננה אלא מאששת את העובדה שאנו חיים במדינת אפרטהייד הגרועה מדרום אפריקה ומרודזיה ההיסטוריות. אבל אפשר להפליג הלאה. עונש מוות ל"טרוריסטים" יכול לכלול בקשות להוצאה להורג של
יגאל עמיר - רוצחו של רבין, או הוצאה להורג בשעתו של יונה אברושמי, שרצח את אמיל גרינצוויג, והתכוון לרצוח יותר יהודים מ"
שלום עכשיו". אפילו רציחתה של הנערה בנקי - ע"י שליסל, יכולה להיכנס למשבצת ה"טרור הפוליטי", שבגינו אפשר להטיל עונש מוות. אבל מי יודע אם "משבצת הטרור" - ברעיון הוצאת רוצחים להורג, היא סוף פסוק להוצאות להורג אפשריות בחוק כזה. ראו כמה בעיות יש כיום לשחרר טרום זמנו את רוצחו של הנער אורון ירדן - גם לאחר שהרוצח כבר ריצה לא פחות משלושים ושבע שנים. אם הילד - גב' פנינה ירדן, תבעה שוב ושוב את עונש המוות לרוצח בנה. וכאן יכולות להיות גם נקודות הסתכלות אחרות משל ליברמן, נתניהו ושות'. יהיו כאלה שיטענו שרוצח שפל יותר הוא יהודי שרוצח יהודי רוצח יהודי אחר רק בשל עמדות פוליטית, ויהיו גם כאלה שיטענו כי השיפלות הגדולה ביותר היא לרצוח לשם רצח וללא מניע רעיוני וקיומי, ולכן דווקא אנשים כצבי גור הם הראשונים שצריכים להיות מוצאים להורג. אבל קיימת בעיה נוספת והיא בעניין חרטת הרוצח, ואפילו הגילוי שהוא בעצם לא היה הרוצח.
ישנם רוצחים שהשתקמו, ישנם רוצחים פוליטיים שהפכו לאישי ציבור ולמנהיגים, וישנם כמותם שפעלו כדי שלא ירצחו יותר. ישנם כאלה, כמו המנוח
עמוס ברנס למשל, שלימים שוחררו כשהכל יודעים שישבו על רצח שלא רצחו. מעניין מה היה קורה אילו עמוס ברנס למשל היה מוצא להורג ורק אח"כ היה מודה קצין המשטרה לשעבר - עזרא גולדברג, שבצם ההוצאה להורג הייתה על לא עוול בכפו... אלה הן סוגיות קשות שבאמת אנשי "יהדות התורה" קלעו נכון - רק ישיבה ארוכה וממצה על הנושא, יכולה לתת את הדעת על כך וכיצד להצביע. בשעתו - כשאייכמן ימ"ש הובא לישראל, התנגד לפסק דין מוות נגדו אחד מהמשפטנים היותר גדולים בארץ ישראל, נורמן בנטובי'ץ. הוא היה פרופסור למשפטים באוניברסיטת י"ם ומי ששימש משנת 1920 ה"מזכיר המשפטי" של ממשלת המנדט, ולימים הוא טבע את החוקים הבריטים בארץ ישראל, שחלקם קיימים גם כיום במדינת ישראל. הוא היה ציוני גלוי גם כפקיד בריטי בכיר, אבל בנוגע לאייכמן הוא טען שלעונש מוות כזה יכולות להחיות השלכות לגבי דמותו המוסרית של העם היהודי. סוגיה כזו - של עונשי מוות לנכרים, ועוד ליהודים, היא סוגיה הלכתית קשה בימים שאין כיום
מלך, כהן גדול וסנהדרין ושאסור לנו לדון בדיני נפשות. נציג חרדי איננו עוד
אורן חזן או כל ח"כ אחר שמעתיק כל גחמה אלימה מארה"ב, שם מתים ברחובות "הומלסים" ליד חבריהם. נציג חרדי אמיתי מעביר את ההכרעה לרבו ובורח מהספק. והם זה עשו אנשי "יהדות התורה" באופן מעשי.
אבל גם אם כל ההימנעות הזו הייתה נגד לחימתו האנטי דתית של ליברמן הרי שלדידי זה היה בגדר דיינו. הגיע הזמן שיהודים חרדים יבהירו לאיש הזה - המייצג בין השאר נכרים המעוניינים ממש לטמא את הארץ ואת העם היהודי, כי קדושת השבת היא החשובה לשמירת חיי אדם וכי ישנם יהודים רבים החושבים שחילולי השבת גורמים לכך שיילקחו קרבנות ככפרה על עם ישראל, וכי כל הטבח הזה ייעצר אך ורק כאשר השבת, הדת ואכילת הכשר שוב יהוו את בסיסו של עם ישראל בארצו. הגיע הזמן שמישהו יוכיח לליברמן כי רעיונותיו הנפסדים אינם אלא טעות וכי ליהדות יש עגלה מאה של תוכן תרבותי ואילו העגלה שלו עמוסה בבקבוקי וודקה בלבד. ועל זה אני אומר לח"כים הללו יישר כוח, ואנא העבירו באמת את הדעת והפסק לגדולי התורה שלכם, כי בנפשנו הדבר.
חילול שם שמים
אבל כמו שישנו קידוש השם כך גם קיים חילול השם, ועל כך הופקדה המפלגה ה"חרדית" השנייה, ששמה
ש"ס. שם אין צורך ברבנים אלא ישנו שם קומיסר אחד שמצלצל ל"רבו" וקובע לאחרון "דעת תורה". שם העסקנים אינם מגיעים לרבנים אלא האחרונים עולים לעסקן הבכיר בחג הסוכות במסורת השפלת פני רבו. וכך
אריה דרעי - פחות מיממה לאחר שביקש מח"כ גליק לקום מהשבעה על אשתו כדי להצביע בחוק המרכולים, מיד אותו דרעי סגר עם נתניהו להצביע בעד חוק המוות, במחשבה ניחוחה כי הצבעה כזו תחזיר לו בבחירות הבאות את ה"מסורתיים" הספרדים שברחו לליכוד. זו הייתה גם הסיבה שדרעי טרפד לא מכבר העלאת הצעה של הרב
דוד יוסף, להוציא החלטה של "מועצת חכמי התורה" של ש"ס, שיש להורות לכל יהודי לא לעלות להר-הבית. הרבנים אצל ש"ס הפסיקו מזמן להיות מוזמנים כדי להכריע. ש"ס מתנהלת כמו "בסטה" למכירת תפוחים, ואפילו למכירת עגבניות רקובות. כמו שבעבר נחשפה רשת "בראון - חברון", כך היום תומך דרעי בעונש המוות של הימין, ובאותה נשימה הוא מסביר לערבים שהיה שמח להיוולד מוסלמי.
הנציגים הערבים צריכים להבין כי דרעי וש"ס משטים בהם, ומשתתפים בכנסי האו"ם לשלום רק כדי לקבל תקציבים נוספים. הפנייה של דרעי לסקטור הערבי היא עסקית גרידא, כי רק שם עוד אפשר לעשות "עסקים" כפי שפעם הוא נהג לעשות זאת בסקטור החרדי. "יהדות התורה" נראית לערבים קיצונית יותר אבל היא אמיתית יותר, ויש שם רבים שבענייני ציבור ההלכה הפסוקה מעניינת אותם יותר מאשר אלה שב"הסתדרות הכללית" הם שותפים עם השמאל ואילו ב"הסתדרות הציונית" הם בעצם ה"שפיץ" של הקואליציה הימנית. ייתכן מאוד שאם הגר"ע יוסף היה חי הרי שכל עניין עונש המוות היה מגיע לדיון הלכתי גם בש"ס אבל מאז מותו של הגר"ע יוסף ענייני היומא בש"ס ידועים יותר למר"צ מאשר לרבני ואברכי ש"ס עצמה. לא פלא הוא שאשתו של דרעי היא יו"ר תנועת הנשים של ש"ס, בנו הוא מבקר ש"ס (!) ואילו הח"כ הבא ברשימת ש"ס הוא בנו של שר הדתות של ש"ס. ברגע של אמת הרי שש"ס מצטנפת בפינה של השליט השלטוני במדינה, והיום השליט הזה הוא הימין ו
בנימין נתניהו. בכנסי "ועידת ז'נבה" אנשי ש"ס נחשבים לשמאל אבל בפועל אריה דרעי הוא החבר הכי טוב של ליברמן. הגיע הזמן לפקיחת העיניים.
