|   15:07:40
דלג
  רפי לאופרט  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

טיפול בתאונות-דרכים כחלטורה

בישראל, הטיפול בתאונות הדרכים הוא במקרים רבים הקצאת-קשב זמנית לסוגיה והורדתה מסדר-היום באמצעות צעדי-נראות, שהיעד הסופי שלהם אינו פתרון, אלא "שקט תעשייתי"; כלומר: העברת מוקד תשומת הלב התקשורתית ממנו לנושאים אחרים
06/01/2018  |   רפי לאופרט   |   מאמרים   |   הקטל בדרכים   |   תגובות
[צילום: דוברות מד"א]

בישראל, לעיתים קרובות מדי, טיפול בנושא איננו מתבטא בשלבי ביצוע האופייניים למעשה הטיפול, אלא בצעדי-נראות, שמהווים תחליף עלוב לטיפול אפקטיבי. איפיון של פתרון חייב לכלול מספר שלבים: הגדרת מאפייני הפתרון - במקרה של תאונות דרכים, מספר נפגעים (הרוגים ופצועים) והיקף נזקים (עלות שנתית ישירה ועקיפה בש"ח) הנחשבים סבירים; לוח זמנים להשגת היעדים. כמו-כן, קביעת גורם אחראי לבצוע והגדרת סמכויותיו הסטטוטוריות; אחריות מיניסטריאלית - גורם בממשלה האחראי להוצאתה לפועל של המטלה כולה. תקצוב, תוכנית אופרטיבית ואישורם ע"י הגורם המיניסטריאלי הממונה, יהיו שלב הביצוע הראשון. הגדרת יעדי-ביניים ודרכי מדידתם בתוכנית האופרטיבית, הם חלק חשוב בתוכנית אופרטיבית טובה.

מוקד האמור לעיל הוא בהדגשת העובדה שפתרון יושג באמצעות תוכנית ייעודית, שיש לה מטרות כמותיות ברות-מדידה. פעילות סתמית שחסרה אלמנטים אלה, איננה יעילה וסיכויי הצלחתה אפסיים. הערה עקרונית נוספת היא שתוכנית יש להגשים ברציפות עד להשלמתה. אם אין נוהגים כך, סיכויי ההצלחה אפסיים.1 הטיפול בישראל בנושא הקטנת תאונות הדרכים איננו ממלא אחר אף אחד מהתנאים המפורטים לעיל, ובכלל זה רציפות העשייה ואחריות כוללת על הביצוע.

לאחר כתיבת המאמר, אך בטרם פורסם, נמסרו לציבור פרטים על תוכנית אגף התנועה במשטרה להחמרת האכיפה בדרכים בשנת 2018. מרבית הפרטים נוגעים לכלל הציבור, שרובו אינו מעורב בתאונות הדרכים ומיעוטו מעורב מעורבות אינטנסיבית שיש עימה פשיעה חמור חוזרת. אין לכך ביטוי ממשי בתוכנית המשטרה. עם כל הכבוד לחשיבות פעולות המשטרה כגורם אכיפה, טענתי, בין היתר המאמר זה היא שתוכנית המשטרה אינה עתידה להניב את התוצאות הרצויות, מפני שהיא חלקית, פופוליסטית באופיה, וחסרה את כלל המרכיבים שתפקידם להבטיח מניעה ולא רק הענשה. יתר-על-כן, שיטת הניקוד שמפעילה המשטרה ואותה היא עתידה להחריף בתוכנית החדשה, איננה רציונלית ורצופה מרכיבים של חוסר שוויון, צדק והוכחת אשמה.

בישראל, בהעדר הליך ממוסד ומוסדר כנ"ל, "טיפול בנושא" נמדד במספר הגופים השונים העוסקים בו, מספר האנשים המתפרנסים ממנו, גובה התקציב הציבורי "הנשפך" (מוקצה הצהרתית) לעורקי מימון מראית העין של התמשכות הפעילות ובהשוואת המצב המקומי למצב במקומות אחרים בעולם, בראש וראשונה ממוצע מדינות ה-OECD. כך נעשה עד כה גם בטיפול בתחום תאונות הדרכים. ברור מאליו שנושא העוסק בחיי אדם דוגמת תאונות הדרכים, שיש מי שמתפרנס ממנו וירצה לקיימו בין אם הוא מוצלח ובין אם לאו, כאשר יידון מפעם לפעם בתקשורת, יביא כך או אחרת לשינויים במצב תאונות הדרכים. אולם אלה יהיו שינויים אקראיים, מקריים ובלתי נשלטים. השוואות מול ממוצע ה-OECD או קריטריון אחר, הינם חסרי ערך ותכלית, מפני שממוצע הוא תוצאה של מצב נתון ולא יעד מתוכנן של תוכנית עבודה מסודרת. לכל מדינה התנאים המיוחדים שלה ואין ניהול נושא תאונות הדרכים בישראל דומה בשום מרכיב לנעשה בארה"ב, גרמניה, הולנד או מדינות אחרות. עם זאת, כל מדינה מגדירה את יעדיה ומסתפקת בתוצאה המתאימה לה; הממוצע הוא הביטוי המצרפי של הסתפקות זו. יתר על-כן, ממוצע "סתמי" וממוצע משוקלל אינם אותו מדד וצריך להבין גם כאן את משמעות השימוש בהשוואות שאין להן ערך ממשי.

כיום עוסקים בנושא תאונות הדרכים לצד המשטרה ובתי הספר (חינוך) גם משרד התחבורה, הרשות לבטיחות בדרכים, עמותת "אור ירוק", מחלקות ייעודיות באקדמיה גופי משנה המייעצים ומסייעים לגופים אלה ועוד. במאמצים אלה מושקעים מאות מיליוני ש"ח מדי שנה. השיפור שהושג, למשל, בשנת, 2017 היה הפחתת מספר ההרוגים ב-4% בלבד (ל-362הרוגים). כך, אם אנו רוצים להגיע למספר הרוגים שנתי של 200 תוך 10 שנים, שיעור הירידה השנתי צריך להיות 5.8%. בהינתן שמספר כלי הרכב גדל העומס על הכבישים גדל ותרבות הנהיגה אינה משתנה, צריך קצב הירידה לגדול לכדי 6.2% לשנה לפחות, (כ-20 איש פחות בממוצע בכל שנה מ-5 השנים הראשונות לביצוע תוכנית מסודרת).

בכתבה של אורן דורי,2 מפורטים נתונים סטטיסטיים שונים הקשורים למציאות המקומית שלנו ולתוצאות המאמצים הלאומיים "המשולבים" להקטין את מספר הנפגעים (הרוגים ופצועים ואת הנזקים הכלכליים השנתיים המגיעים למיליארדי שקלים. הנתונים המספריים מעניינים אולם התמונה העולה מהם מצערת בין היתר מפני שהיא תומכת בכותרת המאמר. צמצום מספר הגופים העוסקים במשימה של הקטנת מספר הנפגעים והנזקים בתאונות הדרכים, נראה על פניו כמהלך סביר. אולם ההצעה הקונקרטית, המובאת בשם שר התחבורה כביכול, לסגור את הרשות ולהפכה ליחידת סמך במשרד התחבורה, אינה מגובה בשום נתון משכנע המראה שהשינוי יהווה שיפור מניח את הדעת.

משמעות התוצאה לשנת 2017 שלטעמי איננה מספקת, היא שיש צורך בחשיבה מחדש על כל הנושא ובשידוד המערכות המטפלות בו כיום. דרוש ריכוז מאמצים לאומי, שמוקדו יהיה אומנם משרד התחבורה אבל ניהולו הלאומי יהיה כולל. במשרד התחבורה תוקם מעין מינהלת פרויקט ייעודית, שתבצע את התכנון הלאומי, תקבע יעדים ניהוליים ליחידות ביצוע ובכללן המשטרה, בתי-המשפט, משרד החינוך ועוד, תבקר את הביצוע ותמדוד תוצאות ביניים, תשלוט בתקציבים ותתאם ותנחה את כל הגופים המקצועיים במשרדים או גופים חוץ-ממשלתיים אחרים שמשתתפים בתוכנית. לשינוי מהותי של המציאות בכבישי הארץ צריך היעד הלאומי להיות הורדת מספר ההרוגים מתאונות דרכים ב-60% עד 65% במשך עשור (כ-140 הרוגים לשנה). בעשר השנים האחרונות נעשו פעולות לא מעטות, נצברו ניסיון וידע חיוביים ושליליים ואסור שאלה ילכו לאיבוד; ידע הוא כוח ונכס גם יחד. כל הידע צריך להתרכז במוקד אחד, וכל מהלך עתידי חייב להישען על הלקחים החיוביים והשליליים המצויים בו. מבקר המדינה חייב לשמר את איכות הביקורת שלו, ולעבור מפופוליזם של פרסום עצמי לבחינה מקצועית של דרכי התכנון והביצוע ולבקר את ההתאמה בין השניים. כשאין התאמה כזו, עליו להצביע בסבירות טובה על הסיבות לכך.

ראוי לציין כאן שנושא תאונות הדרכים מקבל הגבר בלתי-פרופורציוני לממדיו האמיתיים בהוויה הישראלית. כאשר אנו קוראים שמספר המתים בשנה מזיהומים חמורים בבתי חולים מגיע לכדי 4000 איש!!! מספר ההרוגים מתאונות באתרי הבנייה הוא כ-60 איש לשנה. מספר ההרוגים בתאונות עבודה שונות כ-80 איש ומספר החיילים המתאבדים בצה"ל בשנה שבה מספר החללים בפעילות מבצעית הוא 6, מגיע לכדי 20 איש (2017) - ההתייחסות לנושא התאונות איננה רציונלית. עם זאת, יש לצמצמה במקביל לטיפול בכל הנושאים האחרים, הואיל ומדובר בחיי אדם. להערכתי, ההתייחסות ההיסטרית משהו לתאונות הדרכים, נובעת ככל הנראה מכך שתחום התנועה בכבישים רלוונטי לכל שכבות האוכלוסייה, בעוד מרבית התחומים האחרים הם מגזריים.

מהניסיון המצטבר בעשור האחרון (וגם קודם לכן) נובעות מספר מסקנות ברורות: א. ריבוי גופים העוסקים בסוגיה אופרטיבית איננו תורם לתוצאות משופרות אם אין הן מסונכרנות כהלכה לעבר מטרה אחת. ב. נוכחות משטרתית בכבישים היא גורם חשוב התורם לירידה במספר התאונות הפטאליות. ג. לא לכל עבירת תנועה שגרמה לתאונה, תרומה סגולית שווה לחומרת התוצאה.3 ד. תרבות הנהיגה היא גורם חשוב בגידול מספר התאונות הפטאליות (במיוחד מול קשישים). ה. כבישים וצמתים "אדומים" הם מוקדי-נגע ויש להעלימם בעדיפות גבוהה. ו. חינוך והכנה מוקדמים להתנהלות נכונה בכבישים, הינם גורם מפחית נזקים. ז. המגזר הערבי "מצטיין" בשיעור תאונות גבוה יחסית לחלקו באוכלוסייה - נושא זה טעון טיפול ממוקד. ח. מצלמות דרך אינן גורם אפקטיבי במניעת עבירות תנועה, אבל הן גורם מסייע בהעמדת עבריינים לדין והחמרה בעונשם. ט. העונשים על עבירות חמורות קלים מדי ואינם מרתיעים. הורדת עבריינים מועדים מהכביש הוא צו-השעה. עבריינים סדרתיים יש להעניש בחומרה מיוחדת. יש לחייב בחוק כליאה ממושכת של עבריינים חמורים, הנאשמים בעבירות חוזרות. י. לקיצור משך הזמן החולף בין ביצוע עבירה לבין העמדה למשפט, אפקט חיובי על הרתעת עבריינים.

לסיכום: שתי סיבות מרכזיות קובעות את המחיר שאנו משלמים ונשלם על תאונות דרכים: א. כלל הגורמים: אי-זיהוי, שקלול-רופס ואי-מניעה אפקטיבית. ב. הגורם האנושי: חוסר-יעילות המאבק בתרומתו לשכיחות וחומרת תאונות הדרכים.
אלה מבחנים עיקריים לכל תוכנית פעולה לאומית בנושא.

תאריך:  06/01/2018   |   עודכן:  06/01/2018
רפי לאופרט
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן

מושגים
 פגע וברח   צליפת שוט 
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
טיפול בתאונות-דרכים כחלטורה
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
הירונימוס
6/01/18 15:19
 
רפי לאופרט
8/01/18 21:30
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  הקטל בדרכים
ועדת הכלכלה אישרה (יום ד', 3.1.18) לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ולהאריך את תוקפו בחצי שנה. החוק, שמתוקפו פועלת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, פקע בסוף 2017 והיו"ר איתן כבל אמר כי "זה מקומם שלא קיבלנו הצעת חוק מסודרת שכבר היינו אמורים לאשר אותה. המחשבה לקחת את הרשות ולהפוך אותה לכלי מרכזי במאבק בקטל בדרכים היא נכונה, אבל אני רוצה שיהיה ברור - הוועדה הזו לא תאשר הקמת רשות שהיא איבר מדולדל במשרד התחבורה. אם מישהו חושב שהוא ייתן לזה שם מפוצץ ואנחנו נתבלבל הוא טועה. המאבק בקטל בדרכים צריך להיות עניין מרכזי במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ואם השר מרגיש שהוא לא מקבל את הגיבוי והכלים הנדרשים אז או שיהפוך שולחן או שיחזיר את המפתחות".
03/01/2018  |  עידן יוסף  |   חדשות
שלושה חודשי מאסר בפועל - זהו עונשו של נהג משאית שנהג בשכרות כבדה ואשר לחובתו 37 הרשעות קודמות, כולל בעבירות תעבורה חמורות.
21/12/2017  |  איתמר לוין  |   חדשות
התובעים המשטרתיים בתיקי תעבורה אמורים שלא להסכים להסדרי טיעון עליהם לוחצים השופטים, אם הם מקלים מדי - אומרת (14.12.17) ראש מחלקת תביעות תעבורה, ניצב-משנה שרית פיליפסון. היא דיברה בערב עיון במחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין.
17/12/2017  |  איתמר לוין  |   חדשות
שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, תמר שרון-נתנאל, הורתה למדינה לפעול מיידית לשחרורו מהכלא בתאילנד של אסף קציר - נגדו תלוי ועומד כתב אישום על גרימת מוות ברשלנות. החלטתה של שרון-נתנאל חושפת (1.12.17) התנהגות תמוהה מצד הפרקליטות והמשטרה, שהביאה להשתלשלות עניינים יוצאת דופן.
14/12/2017  |  איתמר לוין  |   חדשות
חברות הביטוח מסרבות למכור פוליסת ביטוח מקיף לנהגים, שדיווחו על שתי תאונות בשלוש השנים האחרונות - אמרה (יום ג', 5.12.17) ח"כ עליזה לביא, שהעלתה את הנושא לדיון בוועדת הכספים של הכנסת. לאחר שמיעת מידע נוסף, במהלך הדיון, ביקש היו"ר משה גפני מרשות שוק ההון למצוא פתרון ולדווח על כך לוועדה בעוד כחודש.
05/12/2017  |  אלעזר לוין  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il