|   15:07:40
דלג
  חנינא פורת  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

רכישת קרקעות הנגב

תרומת ההון הפרטי והיוזמה הפרטית לרכישת קרקעות הנגב משה סמילנסקי ופועלו בסיוע לחברת הכשרת היישוב
07/01/2018  |   חנינא פורת   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
הנגב לא יברח [צילום: דריו שנסז/פלאש 90]

בעת היותי תלמיד תיכון בקיבוץ לימדונו כי את קרקעות הנגב ואת הקמת המצפים ו-11 הנקודות בו עשתה קודם כל הקק"ל בסיוע תקציבי ההסתדרות הציונית ובהדרכה מקצועית של המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית.

חלקם של החלוצים-חולמים שסייעו בחקירת הנגב, ברכישת קרקעות הנגב וביצירת קשרים עם הבדואים, הללו ששויכו "לבורגנות", ל"בועזים" לקפיטליסטים ולימין רחמנא לצילן - הוצנע לחלוטין. משום כך כתבנו לאחרונה על ז.ד. לבונטין ועל מ. שינקין ועכשיו כמה מילים על משה סמילנסקי.

אדם רב כישרונות ורב פעלים שהיה במקום הנכון ובזמן הנכון עת הקק"ל באמצע שנות העשרים סברה "שהנגב לא יברח", והפנתה את מאמציה לצפון. סמילנסקי התגייס ומילא "לקונה" זו במרץ, בכספים, בקשרים ובלווית מומחים בתחומים שונים ובסיוע "הכשרת היישוב" המשיך ברכישה עד מאורעות 36 - 39.

רבות מהקרקעות שנרכשו עקב התגייסותו לנושא בכל מאודו, שימשו אחר כך להקמת הקיבוצים הראשונים בצפון הנגב, להקמת שניים מתוך שלושת המצפים ולייסודן של 11 הנקודות בשנת 1946.

תקציר מחייו
מעבר להדרים [צילום: יעקב נחומי/פלאש 90]

אחר נטיעת הפרדס הראשון ברחובות בשנת 1904, הנהיג סמילנסקי את המעבר להדרים כענף חקלאי מרכזי
▪ ▪ ▪

משה סמילנסקי נולד בשנת 1874 בקייב, ועלה לארץ ישראל בשנת 1890. היה ממייסדי חדרה והתיישב לבסוף ברחובות ב-1893. סמילנסקי רכש אדמה ברחובות, התיישב בה, נטע כרם גפנים ושקדים ועסק בפלחה, ובשעות הפנאי עסק בכתיבה, בעבודה ציבורית ובהוראה. בשנת 1900 סמילנסקי השתתף בייסוד "הסתדרות המושבות", ובשנת 1901 נבחר למשלחת שיצאה אל ועד חובבי ציון באודסה ואל הברון רוטשילד בפריס, במטרה לדרוש את עצמאותן של המושבות מהאפוטרופסות של פקידות הברון.

לאחר נטיעת הפרדס הראשון ברחובות בשנת 1904, הנהיג סמילנסקי (בניגוד לעמדת מומחי הסוכנות היהודית) את המעבר להדרים כענף חקלאי מרכזי. בשנת 1905 סמילנסקי השתתף כציר בקונגרס הציוני השביעי בבאזל. במלחמת העולם הראשונה עמד בראש התאחדות המושבות ביהודה. בשנת 1929 ייסד והיה העורך הראשון של "בוסתנאי" - ביטאון התאחדות האיכרים.

קרקעות הנגב
הקרקעות שנרכשו עבורו באותן שנים השתרעו בעיקר במזרח באר שבע, מזרחית-דרומית לבאר שבע עד לחורבות כורנוב הרחוקות 27 ק"מ מדרום מזרח לבאר-שבע
▪ ▪ ▪

בשנת תש"ז קנה ביחד עם שותפו הפרדסן טוביה מילר 260 דונם מהמצרים למען הקמת קיבוץ כפר דרום, שהוקם שנה לאחר מכן. סמילנסקי ושותפו טוביה מילר, התחילו לטפל בקרקעות הנגב בשנת 1932 לאחר שיהושע חנקין הזמין אותם לשתף פעולה בנגב: סמילנסקי, היה חייב להמציא את הכספים לקניית הקרקעות בנגב, ועל חברת "הכשרת היישוב" הוטל להמשיך ברכישתן. הקרקעות שנרכשו עבורו באותן שנים השתרעו בעיקר במזרח באר שבע, מזרחית-דרומית לבאר שבע עד לחורבות כורנוב הרחוקות 27 ק"מ מדרום מזרח לבאר-שבע.

כל הקרקעות נמדדו על-ידי המהנדס ז' ליפשיץ ונחרשו חרישה כללית. כמניין יהודים היו עסוקים בתחום זה בנגב ועליהם נלווה רופא מיוחד, שחילק לבדויים רפואות חינם. במשך השנים היה לאחד ממנהיגי ה"הבורגנות והאיכרים" ובשנת 1946 היה שותף יחד עם מרטין בובר וסיעת "איחוד" לתזכיר שהציע פתרון ברוח מדינה דו-לאומית לוועדה האנגלו-אמריקנית לענייני ארץ ישראל. סמילנסקי היה אחיו של הפובליציסט זאב סמילנסקי, אביו של הסופר ס. יזהר שספר הילדים הידוע ביותר שלו הוא "הכרכרה של הדוד משה" (על משה סמילנסקי) שפורסם בשנת 1973.

הראשונים ללכת הנגבה
שיבה לשדה [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]

בשדות הנרחבים הללו, התחילה ההיסטוריה של העם העברי, שם חפר אביו של העם העברי את הבאר הראשונה ונטע את העץ הראשון
▪ ▪ ▪

כך תיאר את השאיפה לנגב בספרו פרקים בתולדות היישוב: "מימי היישוב הראשונים משכונו כיסופים אל הנגב. אם מפני ששם, בשדות הנרחבים הללו, התחילה ההיסטוריה של העם העברי, שם חפר אביו של העם העברי את הבאר הראשונה ונטע את העץ הראשון; ואם מפני שחלומנו, חלום השיבה לציון, היה תמיד קשור בשיבה "לשדה", והשדה בדמיוננו היה רחב-ידיים... הראשון שהניח את היסוד לראשון-לציון הלך עם בואו לארץ, נגבה, לתור לו שם נחלה... הרצל ביקש לתקוע את היתד הראשונה של המדינה היהודית בגבול הדרומי של הנגב באל-עריש; וגם אנשי הנגב, הבדואים דיברו על ברית יהודית-בדואית כל זה בעלייה הראשונה.

בראשית העלייה השנייה... אוסישקין, רופין וחנקין תכנו תוכניות של חדירה לנגב; מייסדי פתח תקוה, מייסדי תל אביב, "אגודת ישראל", יק"א מגרמניה חשבו על רפיח ואל-עריש והתקופה הטורקית הגיעה לסופה. לאחר הכרזת בלפור... אנשי הגדוד העברי חופרים ומבקשים מים בתל-ערד, אנשים עבריים במשתלת באר-שבע; אנשי ירושלים מבקשים אחוזה בעוג'ה אל חפיר. בתרצ"ג-תרצ"ז...נרכשו בחוזים ובקושאנים כמאה אלף דונם, ליד באר-שבע, עסלוג', חזאלה, במרכז הנגב, בסביבות גרין. מודדים עברים מדדו, טרקטורים עבריים חרשו, ואנשי מדע עבריים חקרו את אפשרויות ההשקאה...כל זה היה יורד לטמיון אלמלא קמה לגאולת המפעל בנגב הקק"ל".

ההון הפרטי והיוזמה הפרטית
היוזמה הפרטית כללה משא ומתן על 200 אלף דונם אך לא הספיקה להעבירם ברישום בטאבו לידיים עבריות
▪ ▪ ▪

בצד ההערכה לתפקיד החשוב שמילאו המוסדות ברכישת קרקעות הנגב ביקש סמילנסקי להדגיש את חלקו של ההון הפרטי והיוזמה הפרטית. כך לגבי חברת "הכשרת היישוב, "אמיק"א", "הנוטע", "יהודה" ובעלי הון פרטיים ובמיוחד מדרום-אפריקה, קידמו רכישות בנגב. היוזמה הפרטית כללה משא-ומתן על 200 אלף דונם אך לא הספיקה להעבירם ברישום בטאבו לידיים עבריות.

תוך כדי המו"מ פרצו מאורעות 1936 - 1939 וכן פרסמו מגבלות רכישת הקרקע "בספר הלבן" של 1939 ומרבית הקרקעות נשמטו מידי היוזמים הפרטיים. הקק"ל הצליחה להציל אך מעט מהן עליהן קמו הקיבוצים נגבה, גת דורות, בארות יצחק, גבר-עם וניצנים.

הנגב בעיני סמילנסקי
סלעים והרים קירחים [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]

כל שאר אדמת הנגב-9 מיליוני דונם היא מדבר של גבעות סיד, וגיר וטרשים, סלעים והרים קרחים
▪ ▪ ▪

מתיאור הנגב ואפשרויותיו נוכל להבין מדוע הסכים סמילנסקי (בראשית שנות השלושים) לעבוד עם "הכשרת היישוב" ולשכנע יהודים לנטוע פרדסים בנגב:

"שטח הנגב הוא 12,5 מיליון דונם. חלקו המערבי-צפוני הוא אדמת מישור פורייה ותופס כ 2,5 מיליון דונם. הערבה בנגב אף היא אדמת מישור ותופסת כ-700 אלף דונם אבל האדמה מלחה; ובגבול הדרומי יש כרבע מיליון דונם אדמה ישרה וטובה. אבל המשך הדורות בלעו אותן החולות שבאו מן המדבר והיא נתונה כיום בעיקר לייעור. כל שאר אדמת הנגב-9 מיליוני דונם היא מדבר של גבעות סיד, וגיר וטרשים, סלעים והרים קרחים, ורק כמאתיים אלף דונם גאיות מבורכים חוצים את המדבר באמצע".

עוד קבע סמילנסקי כי אחת לשבע שנים (על-פי הבדואים) מגיעה שנה מבורכת גשמים אך בד"כ כמות הגשם השנתית נעה בין 50 - 200 מ"מ. לדעתו, הקרקעות בפינה המערבית של הנגב מתאימים לתבואות קיץ, דורה, אבטיחים ולכל מיני נטיעות כי החול שומר על כל טיפת מים הבאה לאדמה ואין היא מתאיידת.

אקלים, אוכלוסייה ובעיית המים
מספר פתרונות [צילום: ריץ' פדרונסלי/AP]

הפתרונות להולכת מים לנגב מגוונים: החל ממשיכת מיים מהרי חברון, עובר דרך בארות הנמצאות בנגב המערבי ומסיים עם פתרון רב שנתי - הולכת מי הצפון לנגב
▪ ▪ ▪

סמילנסקי ניסה לשכנע את המוסדות ביתרונות הנגב ופסק בנושאים הבאים: אקלים, אוכלוסייה קיימת, תנאי הבעלות ושאלת השאלות - מים. בנוגע לאקלים קבע כי "תופעות טרופיות הרגילות בשאר חלקי הארץ וביחוד הקדחת והשיגרון אינן מורגשות בנגב כל עיקר. והחום בקיץ אינו קשה למרות שכנותו של המדבר; הרוחות הבאים מן הים מצננים את האוויר ומחיים את הנפש". באשר לתושבים: "האוכלוסייה בנגב מועטת מאוד.

כארבעים אלף נפש נודדות (הבדואים הגרים באוהלי קידר) וכ-15 אלף מיושבות בערים ובכפרים... העובדה הזאת מוסיפה ערך התיישבותי מיוחד לנגב לדידנו. "הבדואים רובם אוכלוסייה שקטה מאוד ונוחה לבריות". על תנאי הבעלות אמר: "בעלות חוקית אינה קיימת בנגב, ספרי הקרקעות עדיין לא הונהגו, רוב הקרקעות נמדדו רק מדידה שטחית, ולבעלי הקרקעות אין קושאנים. זכות העלות מתבססת רק על המסורת".

במקום זה הדגיש סמילנסקי שרכישת הקרקע על-ידי סוכניו נערכת על-פי הכללים והחוקים של המנדט הבריטי כולל מדידה מדויקת, רישומה על שם בעליה הראשונים, העברתה בטאבו על שמנו, חרישתה וסימונה. בהקשר למים סבר סמילנסקי שהלילות הטלולים ו-200 מ"מ בממוצע שנתי מספיקים לגידולים השונים הודות לקרקע הלס המשמרת לחות.

לדעתו, הפתרונות להולכת מים לנגב מגוונים: החל ממשיכת מיים מהרי חברון, עובר דרך בארות הנמצאות בנגב המערבי (אזור ניר עם) ומסיים עם פתרון רב שנתי - הולכת מי הצפון לנגב. סכירת מים נראתה לו כצעד חשוב ביותר והוא הביא את דוגמת הסכר שבנה מושל סיני ג'רויס בקדש ברנע (108 ק"מ דרומית לבאר-שבע) והצליח בעזרת מי השיטפונות לגדל כבר בשנת 1926 תמרים, אשכוליות, לימון, תפו"ז, גואייבה, גפנים ובצדם חיטים ושעורים בהשקאה וערוגות של ירקות שונים. מכאן, אין שום מניעה לחזור על ניסיונות אלה בנגב.

סמילנסקי והכשרת היישוב
מסירת קרקעות [צילום: דורון הורוביץ/פלאש 90]

אילי הכסף שקנו אדמות אלו מסמילנסקי לא התכוונו להקים שם יישובים אלא לעסוק בספקולציה
▪ ▪ ▪

הד"ר י' טהון סיפר שמאחר שהקק"ל משכה ידה מרכישת קרקע בנגב פנה סמילנסקי "להכשרת היישוב" וקנה מידה שטחים שנרכשו בנגב והעבירם לאגודות לקבוצות שביקשו לייסד חקלאות שם. טהון הודה כי מטרת הכשרת היישוב הייתה להעביר קרקעות לקק"ל ומסירת קרקע לבעלי הון פרטיים "לא הייתה משום פתרון רדיקאלי קולע ובריא לגאולת הארץ".

אילי הכסף שקנו אדמות אלו מסמילנסקי לא התכוונו להקים שם יישובים אלא לעסוק בספקולציה. בדיעבד, סייע מהלך זה, אף שלא היה ברוח המוסדות הלאומיים, לאחיזה הציונית בנגב. סמילנסקי הבהיר את עמדתו הוא בנושא: "...התחלנו מר ט.ז. מילר ואני לטפל בנגב רק בשנת 1932. באותה שנה הזמין אותנו מר יהושע חנקין לשתף פעולה בנגב אולם רק אני הסכמתי לתנאים שהוצעו לפנינו.

לפי תנאי החוזה בין חברת הכשרת היישוב וביני צריך הייתי להמציא את הכספים לקניית קרקעות הנגב ועל החברה הוטל להמשיך ברכישתן. בא-כוחה של בבאר-שבע היה מר חירם דנין ואילו בא-כוחי אני מר עמינדב אלטשולר".

וכך, בין השנים 1933-1935 רכשה החבה במצעות ההון שגייס סמילנסקי למעלה ממאה אלף דונם. איתור הקרקעות הנרכשות: בעיקר במזרח באר-שבע (אדמת אל-סיר), מזרחי-דרומית לבאר-שבע (בסמוך לערוער), כגון במדבח ובכורנוב. כן רכשה החברה עבור סמילנסקי קרקעות בדרך לעמארה וחאן-יונס וכן בח'זעלה המשתרעת דרומית-מערבית. שטח האדמה הגדול ביותר נרכש בעסלוג'.

פעילות בשטח
כמניין יהודים היו עסוקים במלאכה זו באותן השנים בנגב
▪ ▪ ▪

הוסיף סמילנסקי וסיפר כי כל הקרקעות נמדדו על-ידי המהנדס ז' ליפשיץ ונחרשו חרישה כללית. הוצאו מפות, נאספו מסמכים והכשרת היישוב טיפלה ברישומה בטאבו. כמניין יהודים היו עסוקים במלאכה זו באותן השנים בנגב. אליהם נלווה רופא מיוחד, שחילק לבדווים רפואת חינם בשמנו.

פרוץ מעשי האיבה הפסיקו את מלאכת הרכישה ואריסים החלו לפלוש לקרקעות שכבר נרכשו. הקק"ל הצליחה לשמר מהם קצת ובשנת 1943 העלתה את שלושת המצפים באזורים אלה. על-אף שעולמו האידאולוגי של סמילנסקי היה עולמה של היוזמה הפרטית, עולמה של התאגדות "האיכרים", מי שעמד שנים רבות בראש הביטאון "הבוסתנאי" ומתנגד נמרץ לבן-גוריון, למפא"י, ל"השומר" ולהסתדרות, גמר אומר שבכל הנוגע לקרקעות הנגב, (מבלי לוותר על כללי המסחר הפרטי) יש לשתף פעולה עם כל הזרמים הפוליטיים במגמה ליישבו ולהכלילו במדינה היהודית העתידית.

לעיון נוסף

ברסלבסקי י', הידעת את הארץ, תל אביב תש"י.

סמילנסקי מ', ראה רשימת כתביו, לעיל.

פורת ח', מישימון לארץ נושבת, 1996

קרק ר', תולדות ההתיישבות החלוצית בנגב, רמת גן, 1964.

מספריו:

בהר ובגיא: סיפורים חדשים, ירושלים-תל אביב: שוקן, 1948. בין כרמי יהודה: ספור, תל אביב: סדה, 1954. בני ערב, ספורים, בשם חוג'ה מוסה, תל אביב: דביר, 1964. בערבה, סיפור,, תל אביב: מסדה, 1946. בצל הפרדסים, תל אביב: מסדה, 1947. חבלי לידה, סיפור, תל אביב: מסדה, 1954. טובה, תל אביב, 1924 או 1925. כתבי משה סמילנסקי, תל אביב: דביר, 1945. משוט בארץ, תל אביב: דביר, 1953. משפחת האדמה, 4 כרכים, תל אביב: עם עובד, 1943-1954. סיפורי הישוב, תל אביב: דביר, 1948.
תאריך:  07/01/2018   |   עודכן:  07/01/2018
חנינא פורת
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
רכישת קרקעות הנגב
תגובות  [ 5 ] מוצגות   [ 5 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
מאיר מינדל
8/01/18 10:24
 
חנינא פורת
8/01/18 14:08
2
ב_שמואל
8/01/18 11:41
 
חנינא פורת
8/01/18 14:16
 
ב_שמואל
9/01/18 08:55
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בראשית המאה העשרים, התחוללו פרעות ופוגרומים ביהודי רוסיה. אגודות "חובבי ציון" טענו שהפתרון "לבעיית היהודים" הוא הגירתם מרוסיה לארץ ישראל והקמת מושבות חקלאיות גדולות.
02/01/2018  |  חנינא פורת  |   יומני בלוגרים
זהו! איך שקראנו את הידיעה הבנו מיד שחסן רוחאני צודק! יש כאן איזושהי קנוניה! מסתתרת פה מתחת לאבן קונספירציה כלשהי, ואנו הישראלים מעורבים בכך, שכן אנו מאוד טובים בקונספירציות. אחרי הכל אנו אחד העמים העתיקים. את כל הטריקים אנו מכירים בעל פה.
02/01/2018  |  רחלי בן-צור  |   יומני בלוגרים
יומנו של שינקין מהמסע בשנת 1906 לסיני ולנגב שייך לקבוצת יומנים, דוחות וחוות דעת שכתבו אישי ציבור ונציגי מפלגות וארגונים לגבי אפשרות רכישת קרקע והתיישבות גדולה באזור
28/12/2017  |  חנינא פורת  |   יומני בלוגרים
בנאום חוצב להבות הכריז מחמוד עבאס בפני התקשורת הצמאה לדבריו כי הפלשתינים היו קיימים עוד לפני אברהם אבינו. ההוכחה, אמר עבאס, היא שהפלשתינים מוזכרים כבר בספר בראשית כ"א, פסוק ל"ד: "וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים".
26/12/2017  |  רחלי בן-צור  |   יומני בלוגרים
ספר חדש - על 3 גישות מהצד היהודי לפתרון שאלת הבדואים בנגב ספרו המרתק של יגאל צחור שאינו מתיימר להיות מחקר אקדמי אלא מביא דברים בשם אומרם
24/12/2017  |  חנינא פורת  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il