ידיעה שהתפרסמה לאחרונה ממחישה שוב עד כמה ניתן לאחז עיניים על-ידי מכבסת המילים בה עושה השלטון שימוש כדי לעוור את עיני העם הזה, בהצלחה לא מועטה יש לומר. השר
יובל שטייניץ, ככל הנראה על-פי הוראת נתניהו, החליט לחדש את אספקת החשמל לרוצחי החמאס בעזה. בהבינו את רוע מעלליו בעשותו כן מיהר השר לנסות ולהקטין הרושם הרע - "שש עשרה שעות ביממה לא יהיה חשמל בעזה", כך הצהיר.
ניזכר בשקר הגדול לו קראו בשם "ההינתקות". מה לא הבטיחו לנו... אנחנו לא נשלוט במיליון וחצי ערבים, הם ינהלו את ענייניהם, הרוצחים ישקמו את מחנות הפליטים (בעזרת תרומות נדיבות מחו"ל). אין לנו מה לחפש שם, אל לנו לשאת באחריות לגורלם, אנחנו פה והם שם... ועוד ועוד שקרים ואחיזת עיניים.
ומה קורה בפועל? לקמן רשימה חלקית בלבד - ישראל מספקת לחמאס חשמל, ישראל מעבירה לחמאס מלט בכמויות עצומות, יום יום עוברות במעברים מישראל לעזה בין חמש מאות לאלף משאיות עם אספקה, מדי שנה ישראל מקבלת אלפי ערבים מעזה לטיפולים רפואיים בבתי החולים, מאשפזת אותם, מנתחת אותם ומרפאה אותם (על חשבון יהודים לגביהם התורים מתארכים מאד). חברת מקורות מזרימה מים לעזה, ישראל גובה עבור החמאס מיסים ומעבירה להם את הכסף (לא כסף קטן...), אה כן, ישראל גם מספקת לחמאס דלקים. אגב, כל האמור לעיל לא משתנה למרות שהמחבלים מחזיקים אצלם גופות חיילים נעדרים ושבוי ישראלי.
והתמורה?
הפגזות של פצצות מרגמה וטילים, חפירת מנהרות טרור ומוכנות לפיגועים רצחניים, הפניית המלט לבניית המנהרות, החשמל לתעשיית המחרטות וייצור הטילים והפגזים, הדלקים לשרות ההנהגה ו"הזרוע הצבאית" שלה (רוצחים ועוד רוצחים...). מדי כמה שנים לחימה הגובה מאתנו מחיר דמים כבד ומייצרת אצלנו שכול, דאגה וכאב.
האמת המחרידה (לאור המחיר הנורא אותו שילמנו) היא שמעולם לא התנתקנו מעזה. כל שעשתה ממשלת הפשע ברשות הדיקטטור שרון (בסיוע משתפי הפעולה הבולטים
ציפי לבני,
צחי הנגבי,
אהוד אולמרט ועוד כמה בוגדים פוליטיים) היה לגרש כרבבת יהודים מבתיהם ולהחריב את יישוביהם. יהודים מתוקים ותמימים, עובדי אדמה, מאמינים ואנשי תורה ועמל, שהיו מוכנים לחיות במסירות נפש עבור עם ישראל ועבור ארץ ישראל אותה הם אוהבים בתמימות ובמסירות.
על כן בהיותנו מחזיקים ומתחזקים את רוצחי החמאס, גם ברגע כתיבת שורות אלה, יזכור כל אחד ובעיקר אלה שתמכו, מתוך תמימות או בזדון ורשע, בגירוש ובחורבן ששמם "כובס" להיקרא "הינתקות", שכן ישראל לא התנתקה מעולם מרצועת עזה וממשיכה להיות עבד נרצע לרוצחים (ב"חסות" הקהילה הבינלאומית
האיחוד האירופי ושונאי ישראל מבית המפעילים כל העת לחצים ואיומים).
ובעבור ה"עונש" הזה שילמנו בהחרבת יישובים פורחים, הרס קהילות מפוארות, פגיעה חמורה בחיי המשפחות, בפרנסתן, בבריאות הנפשית והגופנית שלהן, בשלמות העם ובצבא הגנה לישראל ששימש על כורחו להיות קבלן הביצוע של הפשע.
עוד אני מחכה ליום בו תוסר המסכה מעל פרצופם של התומכים במהלך, על-מנת שאלה יישאו באחריות על הפשע שפשעו ועל הבגידה שבגדו בבוחריהם, בארצם ובעמם. יישאו באחריות וגם ייענשו, במלוא חומרת הדין, זה לאחר שיישפטו בבתי משפט אותם ינהלו יהודים אוהבי עמם וארצם.
