לא קיבלת אפילו מאה שעות של חסד לאחר המינוי...
בלשון המעטה. כשנכנסתי למשרד האוצר במחצית שנת 2007, בעקבות התפטרות
אברהם הירשזון, לא זכיתי אפילו לשעת חסד אחת מהתקשורות. כתבו עלי שאין לי רקע כלכלי, שאני מגיע למשרד הנמצא במשבר, בלי שר אוצר במשרה מלאה כשנתיים, בלי מנהל קבוע לרשות המיסים, בלי מנהל לרשות החברות הממשלתיות, עם צמרת מסוכסכת ועוד כהנה וכהנה. כתבו עליי שלא אביא תועלת לממשלה שגם כך הייתה שקועה בבעיות אין ספור ובכלל זה התמודדות עם תוצאות מלחמת לבנון השנייה, חקירות
אהוד אולמרט, רצון של מפלגת העבודה לפרוש מהקואליציה ועוד וכמובן המשבר במשרד האוצר.
כשסיימתי את תפקידי, כמעט שנתיים לאחר מכן, השיח היה שונה לחלוטין. מרבית העיתונאים הכלכליים סיכמו את תקופת הכהונה שלי במילים רוני בר-און הצליח תוך שנה מיום כניסתו לתפקיד לייצב את המערכת. ועובדה היא שמשרד האוצר ניהל ונוהל בצורה ראויה את הכלכלה הישראלית בעת משבר הסאב פריים. והיטב אתה יודע עד כמה התקשורות הכלכלית ביקורתית.
איך נפלו גיבורים. איך לא חזיתם את המשבר בשוק ההון שכמעט והביא לקריסת המשק?
אנחנו במשרד האוצר ובפיקוח על הבנקים ידענו שחלק מהבנקים השקיעו כספים בניירות ערך זרים, אפילו ידענו שכספים מושקעים בניירות ערך שבדיעבד התברר שהם ספקולטיביים, אולם הנחנו שמדובר ברצון לתשואה עודפת המפוקחת בצורה קפדנית ותו לא, ובדיעבד לא טעינו.
בכל הקשור לקופות הגמל וקרנות הפנסיה מדובר בסיפור אחר לגמרי. החל משנת 2005 בעקבות יישום רפורמת בכר חל שינוי בשוק ההון בישראל. רפורמת בכר הייתה רפורמה שמטרתה הפחתת הריכוזיות של המערכת הבנקאית בשוק ההון באמצעות סיום הבעלות של הבנקים על קופות הגמל וקרנות הנאמנות. בראייה של מעל לעשור, אין ספק שמדובר היה ברפורמה חשובה ביותר למשק הישראלי, אולם מחיר הלימוד היה כואב. בדיעבד אפשר לומר שהתהליך לא נתמך בתשתית רגולטורים ואולי אף נורמטיבית מתאימה.
עם כניסתי למשרד האוצר נתתי דעתי לכך שהתחרות הפרועה בין המוסדות הפיננסים שרכשו את הבעלות על קופות הגמל והקרנות הנאמנות הביאה אותם להשקיע כספים בניירות ערך ספקולטיבים. מיד עם כניסתי למשרד האוצר במחצית שנת 2007 הבנתי שהסוסים רצים מהר יותר מאשר הכרכרה יכולה לשאת. זו הסיבה שפעלתי בכדי להאט את קצב השקעות הכספים של המוסדות הפיננסים בניירות ערך שלאחר מכן קיבלו את השם נכסים מורעלים.
אבל חשוב לציין שלא ניירות ערך אלו הביאו לקריסה. קופות הגמל וקרנות הפנסיה לא היו מושקעות בפרדי מאק בפאני מיי. הסיבה העיקרית לקריסה הייתה ירידת ערך בשווי אגרות חוב ומניות של חברות מובילות במשק שכולן היינו בטוחים שיהיו יציבות לעד, קריסה של חברות ציבוריות מובילות שהפתיעה את כולם. מי האמין שחברה כמו
אפריקה ישראל או דלק שהמניות שלה קיבלו את הדירוג הכי גבוה שאפשר מכל חברות הדירוג, תקרוס כמו מגדל קלפים. אבל בסופו של דבר, הופתענו. ולא רק אנחנו, חברות הדירוג, בתי השקעות, רואי החשבון, מעריכי השווי, משקיעים, דירקטורים.
בערב ראש השנה אתה מקבל טלפון ועל הקו נשמעת הבשורה: בנק ליהמן ברדרס קרס. מה קורה אז?
התחושה הייתה קשה והייתה חרדה אמיתית מפני הצפוי. מדובר היה בתקופת החגים וכל מהדורות החדשות בארץ ובעיקר בעולם עסקו מבוקר עד ערב בנושא זה. קיימתי לאורך אותם ימים מאות ישיבות ושיחות עם אין ספור בכירים בכלכלה המקומית והעולמית. כל הזמן הייתי בתוך מעין סיעור מוחות סימולטני במטרה לוודא שהמהלכים שאני מבצע הם הנכונים והחשש הגדול ביותר הוא כמובן שכל מעשה שתבצע, יגרום יותר נזק מאשר תועלת. אני אגלה לך סקופ...גם ביום כיפור של אותה שנה לא ירדתי מקו הטלפון....
החשש העיקרי היה כמובן מגל פדיונות בקופות הגמל וקרנות הפנסיה. מרבית אמצעי התקשורת דיווחו שהנה כל אזרח מגיע נזעם לקופת הגמל/קרן הפנסיה ומבקש לפדות את כספו. התקשורת דיווחה שמנהלי הקופות והקרנות צפויים להציף את הבורסה בניירות ערך ולהביא לירידות ערך כמוהן לא ידענו מאז משבר הבנקים בשנות השמונים.
מכל מקום צצו פוליטיקאים, אנשי אקדמיה ובכירים בשוק ההון שהציעו פתרונות, חלקם הזויים ביותר. חלקם שעדיין פעילים בציבוריות הישראלית פעלו גם בחוסר תום לב, וזה המשפט היחיד שתשמע ממני בנושא.
אנשים ראו שאובמה ו
ברננקי מציפים את המשק האמריקני בכספים והציעו לעשות זאת גם כאן. היה לחץ מצד גורמים רבים להשאיר את הבורסה סגורה לאחר ההודעה של ליהמן ברדרס, עקב חשש שתתחיל מפולת שלג שתביא לירידות של עשרות אחוזים. אולם אני חשבתי ההפך, אני הנחתי שהסגירה תגרום לציבור שיש לנו משהו להסתיר ולא היא. מעין נבואה שמגשימה את עצמה. בסופו של דבר ההחלטה הוכיחה את עצמה, והירידות בשבוע שלאחר הפתיחה היו כאלו שהמשק הצליח להכיל.
מאיפה הביטחון שהיה לך שהמשק המקומי לא יקרוס?
בשום רגע נתון לא היה חשש להתמוטטות פיננסית של בנק מקומי.
בנק הפועלים ו
בנק לאומי אומנם ספגו הפסדים כבדים, עד כדי מיליארד שקל בעקבות המשבר, אולם היה מדובר בהפסד נמוך ביחס להון שלהם וליתרת הרווח הגבוהה שנצברה בשנות הצמיחה במשק לפני המשבר. צמיחה שיש לייחס אותה בעיקר ל
אריאל שרון ז"ל ואהוד אולמרט כשר אוצר שתחת כהונתם יצא המשק ממשבר ההיי-טק בשנת 2000 והמיתון בעקבות האינתיפאדה השנייה.
המציאות הכלכלית של המשק הישראלי הייתה שונה מזו של המשק האמריקני. המשק האמריקני קרס בעיקר בגלל פעילות מוניטארית מרחיבה שיצרה בוועדת נדל"ן חסרת מעצורים. בישראל, לא אפשרתי כניסה של פעילות מסוג זה. זו הסיבה, בכל אותה עת, הצמיחה, התל"ג, האבטלה, מאזן התשלומים, תקציב המדינה, השכר הממוצע במשק וכל שאר האינדיקאטורים הכלכליים שמרו על יציבות.
הבורסה אכן ירדה בעשרות אחוזים במהלך חצי השנה שלאחר המשבר, אולם היה כאן דיסוננס מובהק. הבורסה עצמה התבססה על חברות שהשקיעו כספים רבים בשוק הנדל"ן במזרח אירופה, אולם ההשפעה שלהן על מרבית נתונים המקרו כלכליים של הכלכלה הישראלית הייתה נמוכה.
חברי אמת נמדדים בזמן משבר...
לכל אורך תקופת משבר הסאב פריים הייתי מתואם עם ראש הממשלה אהוד אולמרט, שבעצמו היה מעורב בקבלת ההחלטות. כזכור, מדובר בתקופה מאוד מורכבת עבור ראש הממשלה דאז, החקירות שנוהלו נגדו, מסקנות
ועדת וינוגרד, מבצע
עופרת יצוקה, הניסיון להגיע להסכם שלום עם הרש"פ, ריח הבחירות באוויר. ובכל זאת שיתוף הפעולה והאמון בין שנינו בכל הקשור לפתרון המשבר היה במיטבו.
גם עם סטלני פישר הייתי מתואם. ואני בהחלט בדעה שהחלטתו להפחית את הריבית הייתה מוצדקת. הפחתת הריבית מנעה את צמצום האשראי העסקי ואפשרה לתעשיה לעבור את תקופת המשבר עד להתאוששות המחודשת של השווקים העולמיים שנה לאחר מכן. המחלוקת היחידה שלי עם נגיד בנק ישראל הייתה שהוא דרש שאתחייב ואפעל ליצירת רשת ביטחון למקרה של קריסת מוסדות פיננסים בישראל ואני סירבתי, כי חשבתי שפעולה כזו תביא יותר נזק מתועלת. נבואה שמגשימה את עצמה.
אז בוא ונדבר על צמד המילים הכי נפוץ באותה תקופה - "רשת ביטחון" ...מה יש לך נגד רשתות?
אתה יודע איך מסייעים לאדם שנמצא במשבר. נמנעים להבטיח לו אשליות ופשוט אומרים לו מה שלא יקרה, אני אהיה שם בשבילך. זה כבר עושה את העבודה.
במשך חצי הופעתי בפני הציבור בכל אמצעי תקשורת ואמרתי אם וכאשר, אנחנו נהיה שם בשביל כולם,אבל עד אז, ניתן למשק לעשות את שלו. בכל מקום הסברתי שאמנם המדדים בבורסה ירדו בעשרות אחוזים וכך גם התשואה על קופות הגמל/פנסיה אולם היות שהן רשמו תשואות מרשימות בשנים שלפני, והיות ומרבית הציבור מודד את התשואה בהן לפי מדדים ארוכי טווח, אני מבקש להימנע מפדיונות. אם היה לי שקל על כל פעם שאמרתי את המילים: "תמנעו מפדיון קופת גמל/קרן פנסיה"... לפעמים הרגשתי שאני נלחם לבד מול כל העולם על המטרה הזו, אבל בסופו של יום, רוב מוחלט של הציבור נשמע לקריאתי, ואני לא רוצה לחשוב היכן היינו נמצאים היום, אם היה קורה ההפך.
החזרת האמון לציבור הייתה חשובה מאד. זו גם הסיבה שמיד בתחילת 2009 היה משרד האוצר שותף לשורה של פעולות רגולציה בכדי למנוע הישנות אירועים כאמור. כמו-כן היות שאתה רואה חשבון, אני יכול לומר לך שבמהלך תקופת המשבר נפגשתי עם בכירי רואי החשבון בארץ והבעתי בפניהם פליאה על כך שלא וידאו כי הדוחות הכספיים מציגים באופן בולט את הסיכון בפעילות חברות ציבוריות בהן השקיע הציבור את מיטב כספו. כיום, אני תקווה שהמעבר מהצגת דוחות על-פי תקינה ישראלית להצגת דוחות על-פי התקינה הבינלאומית שהחל בתקופתי, תסייע למנוע אירועים כאלו בעתיד.
מאז קום המדינה היו לנו שרי אוצר מוצלחים יותר ומוצלחים פחות, ודי לחכימא ברמיזא. כל שר מתגאה בהצלחות שלו, חלקן אמיתיות, חלקן דמיוניות. אני מתגאה בכך שבמהלך תקופת כהונתי מסגרת התקציב לא נשברה, הצלחתי לבנות צמרת מקצועית למשרד האוצר, חפה מכל שיקולים ואינטרסים פוליטיים, הסכמי שכר במרבית המגזר הציבורי. ואתה יודע מה... אפילו את חוסר האקטיביזם שמנסים להדביק לי בהתמודדות מול משבר הסאב פריים אני רואה כהצלחה.
אפילוג - גורדון בנקס, ראש ממשלת בריטניה בזמן המשבר, סיכם את משבר הסאב פריים במילים "קריסת מערכות עקב תאוות בצע חסרת גבולות של אנשים נטולי מצפון".
ראשית ידידי, גורדון בראון ולא בנקס. גורדון בנקס עצר בזמנו דברים אחרים כולל את מערב גרמניה בגמר הבלתי נשכח ב 1966. אבל לעצם העניין יש הרבה מן האמת בדבריו (:
