• הסנאטור ברני סנדרס ניהל בשנת 2016 קמפיין מצליח ומפתיע על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, והפך לקול משמעותי בשמאל האמריקני; יש אפילו המכנים אותו "סוציאליסט" – כינוי גנאי בתרבות הפוליטית האמריקנית. המאמר שעיקריו מובאים כאן פורסם (15.1.18) בעיתון הבריטי גארדיאן.

אחרי כל המלחמות, ההפיכות וועידות הפסגה של 100 השנים האחרונות, אנחנו חיים בעולם בו קומץ של אנשים עשירים בצורה שלא תיאמן מחזיקים בנתח בלתי פרופורציונלי של החיים הכלכליים והפוליטיים בעולם. ששת האנשים העשירים ביותר בעולם מחזיקים ביותר נכסים מאשר המחצית הנמוכה של תושבי העולם – 3.7 מיליארד איש. לאחוז העליון יש יותר כסף מאשר ל-99% הנותרים.

29,000 ילדים מתים מדי יום מסיבות שניתן לחלוטין למנוע, כמו דלקת ריאות וקדחת, בעוד אליטות מושחתות, אוליגרכים ושליטים סמכותניים מוציאים מיליארדים על שטויות. לסולטאן של ברוניי יש 500 מכוניות רולס-רויס והוא חי בארמון בן 1,788 חדרים. נסיכים צעירים במזרח התיכון טסים מסביב לעולם, באזור בו לפחות 29 מיליון ילדים חיים בלא קורת גג ראויה ובלא מים נקיים ואוכל מזין. בעוד מאות מיליונים חיים בעוני עמוק, סוחרי נשק הופכים לסופר-מיליונרים. ג'ף בזוס, האיש העשיר ביותר בעולם, מוציא 42 מיליון דולר על בניית שעון שיפעל 10,000 שנה, בעוד רבים מעובדי המחסנים של אמזון נאלצים להסתמך על תוכנית הבריאות הממשלתית מדיקאייד, בולי מזון ודיור ציבורי.

בעידן של חוסר שוויון הולך ומעמיק, אנשים בכל רחבי העולם מאבדים את אמונם בדמוקרטיה – ממשלה של העם, על-ידי העם למען העם. הם מבינים יותר ויותר שהכלכלה העולמית נגזלה על-מנת לתגמל את אלו שבצמרת על חשבונם של כל האחרים, והם כועסים. מיליונים עובדים יותר תמורת פחות, ומביטים בחוסר אונים על בעלי העוצמה הקונים בחירות ועל האליטות הפוליטיות והכלכליות הנעשות עשירות יותר. התוצאה היא עלייה מדאיגה בסמכותנות ובקיצוניות הימנית.

כעת, יותר מאי פעם, אלו מאיתנו המאמינים בדמוקרטיה ובקידמה, חייבים לאחד את בעלי ההכנסות הנמוכות ואת העובדים מאחורי אג'נדה שתשקף את צרכיהם. במקום שנאה, עלינו להציע מסר של תקווה. עלינו לפתח תנועה בינלאומית שתכוון אל מול תאוות הבצע והאידיאולוגיה של מעמד המיליארדרים ואשר תוביל אותנו לעולם של צדק כלכלי, חברתי וסביבתי. זה לא יהיה מאבק קל, אבל אסור להימנע מלנהל אותו.

תנועה פרוגרסיבית בינלאומית חדשה חייבת להתמקד במאבק בחוסר השוויון הממסדי, בתוך מדינות ומחוצה להן. היא חייבת לתמוך במדיניות מקומית ובינלאומית שמטרותיהן להרים את רמת המחיה של העניים והעובדים – החל מתעסוקה מלאה ושכר הוגן ועד חינוך גבוה לכל, ביטוח בריאות והסכמי סחר הוגנים. הנה דוגמה אחת בלבד: אם נפעל ביחד לחסל את מקלטי המס, בהם מחזיקים העשירים והחברות הגדולות עשרות טריליוני דולרים, ניתן יהיה להשתמש בהכנסות הנוספות כדי לחסל את הרעב בעולם, ליצור מאות מיליוני משרות ולצמצם בצורה משמעותית את חוסר השוויון.

מאבק מול תאוות הבצע של וול סטריט, כוחן העצום של החברות הרב-לאומיות וההשפעה של מעמד המיליארדרים הבינלאומי הוא לא רק הדבר הנכון מבחינה מוסרית, אלא גם יעד אסטרטגי מבחינה גיאופוליטית. מחקר של האו"ם העלה, כי שיעורי חוסר השוויון, השחיתות וההדרה הם גורם משמעותי במיוחד בעלייה בתמיכה בקבוצות ימין קיצוניות ובקבוצות אלימות. כאשר אנשים סבורים שאין להם מוצא אחר, יש סבירות גבוהה יותר שהם יפנו לפתרונות מזיקים שרק יחמירו את הבעיה.

אנחנו מצויים ברגע מכריע בהיסטוריה העולמית. פריצות הדרך שהביאה הטכנולוגיה המתקדמת מאפשרות לנו להרחיב בצורה משמעותית את ההגינות של העושר העולמי. יש לנו האמצעים לחסל את העוני, להאריך את תוחלת החיים וליצור מערכת אנרגיה שאינה מזהמת. נוכל לעשות זאת אם יהיה לנו האומץ להתייצב יחדיו אל מול האינטרסים המיוחדים רבי העוצמה שפשוט רוצים יותר ויותר לעצמם. זה מה שאנו חייבים לעשות למען ילדינו, נכדינו ועתידו של הכוכב שלנו.